כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה -ינואר 2015 - גיליון 211

˘„Á

גיליון 112

2015 ¯‡ שע"ה ינו ˙ ˙ טב

עננה ¯ יק ב ˙ הוו Á¯ ל‡ז Ô המ‚זי

8

7-6

5-4

¯ הש ¯ ביקו

שעשועים ˙ ינו ÙÒ ב ב ¯ ה

ו ˆ¯‡ ה‚ולה ב

˙ י ¯ עב ≠ נולו‚יה Î ט ≠ יוויה ¯ ט ≠ טיול ≠ ı שב ˙ ≠ ˙ י‡ו ¯ ב ≠ ט ¯Ò ≠ ¯ÙÒ ים קבועים: ¯ מ„ו

משחקי אתם זוכרים את המשחק ההוא שנהגנו לשחק פעם, בו היינו כותבים מילה והיינו צריכים ליצור הכי הרבה מילים שאפשר מאותיות המילה המקורית? . המילה 'בחירות' שיחקתי בשבוע האחרון עם המילה , 'כי אתה בחרתנו', 'בחרת' הראשונה שקפצה לעין היא כמובן ואני תוהה מה מצא בנו השוכן במרומים, ולמה הוא חושב שאנחנו טובים מאחרים. ונניח שיש בקרבנו טובים ממש, האם/ איך הוא יצליח למצוא את השכבה של הראויים באמת רעננה במקו הראשו באר במ פר חברות מועצה קי Ò וטקוב Á ¯ מ‡י מאת:  בכנס פורום מוניציפאלי שהתקיים ברעננה מטעם עמותת "פני"ם חדשות" )פרלמנט נשים ישראליות מנהיגות( נחשף כי העיר רעננה היא המובילה מבין הרשויות המקומיות בהן מכהנות נשים כחברות מועצה. %05 מחברי מועצת העיר הן נשים. הכנס נערך במוזיאון לתולדות העיר רעננה על שם דן ברוך, ז"ל, חבר מועצת העיר לשעבר. ראשהעיר, זאבביילסקי, כיבדאתהאירוע בנוכחותו כשלצדו חברות מועצת העיר עו"ד סימה פרי וד"ר עדית דיאמנט. בכנס הופיעו שלוש נשות קריירה שסיפרו כיצד ויתרו על עיסוקן המכובד והפנו את מרצן למען פעילות ציבורית ברשויות המקומיות שלהן. את הכנס הנחתה ד"ר רותי רביד, יו"ר הפורום המוניציפאלי וחברת הועד המנהל של עמותת "פני"ם חדשות". Meir-ch@bezeqint.net

מתחת לערימת הפוליטיקאים שמצליחה להאפיל על כל דבר טוב שקורה במדינה? . לא כשם המפלגה של פעם, 'חירות' ואז הרימה ראש המילה שגם ממנה אין זכר, אלא כחופש. החופש לבחור, החופש לחיות אצלנו במדינה בלי שירמו אותך, וינצלו אותך, ויעשקו אותך מילה 'ברית' ויתחנפו אליך רק כדי לקנות אותך בנזיד עדשים. ו כל כך יפה והרמונית וחיובית, איך לעזאזל היא הפכה שימושית כל כך בדילים המלוכלכים של רודפי שררה ובעלי אגו מנופח? התנ"כית בהקשרים 'רחב' ואני לא מעזה להכניס את שמה של אקטואליים גם. הן שיאה היפה של הדמוקרטיה? אולי 'בחירות' ואולי בכל זאת באמת יבוא האזרח הקטן לקלפי ויבחר אתמי שבאמת ובתמים יפעל למענו ולא למען האינטרסים של עצמו? אוטופיה? ייתכן, אבל אפשר להוציא הרבה מילים יפות מ'אוטופיה', ואחת מהן, לפחות, מתוקה מאוד. Mehulal2@netvision.net.il חזרתי באחד מימי שישי האחרונים לביתי מהמינימרקט השכונתי. קניתי יותר משתכננתי ובדרך חזרה הביתה, במרחק של 003 מ' לערך, נאלצתי לעצור מדי כמה צעדים ולהניח את השקיות הכבדות על האדמה. השעה הייתה רבע לשמונה בבוקר ותלמידי תיכון מטרו – ווסט היו בדרכם לבית-הספר. אף לא אחד, אף לא צדיק אחד בסדום, הציע לסייע לי בסחיבה. להיפך, נראה היה שנתקעתי להם בדרכם, והם עקפו אותי במהירות. אחד שיעצור?! תהיתי אם שלושת ילדיי הפרטיים, שלמדו בבית הספר הזה לפני שנים, אם גם הם לא היו עוצרים. אני לא יודעת מה הציונים של התלמידים האלה, אבל באזרחות ובאנושיות הם נכשלו כישלון חרוץ. מתי הופך אלתור לסכנת נפשות? עוד מינוס - זה ברור לחלוטין. צריך רק לראות מה עשו השיפוצניקים בבית הזה כדי להבין איך קורים אסונות. שימו לב לדלת שמשמשת משען לצינור המוביל את הפסולת למיכלית. תארו לכם שילדים היו עוברים שם ומנסים 'לפתוח' את הדלת. מינוס מינוס. / - פלו מינו + מינוס

ושב ¯ עוב

˘„Á

202 Ô ‚יליו

201¥ יל ¯Ù‡„" שע ˙ ÔÒ ני

עננה ¯ יקב ˙ הוו Á¯ ל‡ז Ô המ‚זי

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית: נילי אפלבוים, אביבה אסיאו, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק, חברי המערכת: חנה גלבוע, נח הורניק, יהודית הלפר, ברכה ויסברט, מאיר חוטקובסקי, לאה קליין, אורה צרויה, אביבה קניג. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: רח' ההגנה 411 רעננה, מיקוד 5211334 כתובת המערכת:

1407477-90, פקס: 0239277-90. טלפון: העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה. המו"ל: זכות מרים, מודעות לפרסום: נייד: 3406452-250 מנדל עיצוב והפקות דפוס )אנה קירי(. גרפיקה:

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה מייל בתחתית הכתבות.

תמונת שער: שלכת ביפן מלכה מהולל צילום:

2

רעננה 112 - 51/10

היד הרועדת „ו„ ‡של מאת: 

®Ô למ Ù קו © ¯ י Ù לילה ש Î

מונה ˙ ¯ ו Ù י Ò

ויה ¯‡≠Ô מוטי ב צילום: 

Ô ל‡ה קליי מאת: 

ע" ! ַ יג ִּ ל ת ַ י א ִּ ר: "ב ַ מ ָ י א ִּ פ ְ ל ַּ ק ַּ ק ב ֶ ת ֶּ פ ַ ה ע, ָּ ג ׁ ֻ ש ְ י מ ִּ ת ׁ ְ ש ַּ ג ְ ר ִ ה ְ ה ו ָ ד ֲ ע ָ י ר ִ ד ָ י ה ָ ימ ִ ע ְּ יר פ ִ ס ְ ח ֶ י ה ִּ ב ִ ל ה. ָ ימ ׁ ִ ש ְּ נ ַ י ה ִּ נ ֶּ מ ִ ה מ ָ ק ְ ת ֶ ע ֶ נ ְ ו ר ֵּ ת ַּ ת ְ ס ִ י מ ִ מ ַ ע ֵ ד ֹ י יו ִ נ ֲ ק: א ֶ ת ֶּ פ ַ י ה ִ ר ל ַ מ ָ א י ִ מ ׁ ְ ת ש ַ ח ַּ ת י, ִ מ ּ מו ְ ר ַ ד ע ֹ א ְ א מ ּ , הו ָ יך ִּ ת ְ ר ַ ה ְ ז ִ ה ה ֵ א ְ ר ּ ו ב ׁ ֵ ש ֵ א י ּ ת הו ֶ ס ֶ נ ְּ כ ַּ ב ָ ך ְ ת ּ כו ְ ז ִּ ב ׁ ֶ אי ש ַ ד ְּ א כ ֹ ל ה ָּ ת ַ א ׁ ֶּ ה ש ַ א מ ֹ א ל ּ הו ְ , ו ֹ גו ְ צ ַ י ְ י מ ִ נ ֲ א ב. ׁ ֵ ש ֹ חו ק ֶ ת ֶּ מ ַ י ה ֵ ר ְ ב ִ ד ְ ס ל ֵ יח ַ י ְ ת ִּ ל ת ַ א ק, ֶ ת ֶּ ק פ ַ י ר ִ נ ֲ א ׁ ֶ י, אע"פ ש ִ ן ל ֵ ז ֲ א ַ ה ת, ֹ ם או ִ ק ע ֶ ת ֶּ י פ ִ נ ֲ א ׁ ֶ ן ש ֹ כו ָ נ אי ַ ד ְּ א כ ֹ י ל ַ ר ֹ חו ֲ א ֵ ר מ ֵּ ת ַּ ת ְ ס ִּ מ ַ ם ה ִ ל ע ָ ב ֲ א ת. ֹ הו ַּ ד ְ ז ִ ה ְ ל ל, ֹ ק קו ַ י ר ִ נ ֲ א ַ ק ו ֶ ת ֶּ ק פ ַ י ר ִ נ ֲ א ל. ֹ ו ּ כ ַ י ה ִ ית ִ א ָ ר ְ י ו ִּ ת ְ ע ַ מ ׁ ָ י ש ִ נ ֲ ל א ָ ב ֲ א י ִ נ ֹ מו ָּ ים כ ִ פ ָ ל ֲ י א ִּ פ ְ ל ַּ ק ַ ל ּ לו ׁ ְ ש ְ ל ׁ ַ ש ְּ ם ת ִ א י. ִ נ ֹ ע ְ ב ּ ר ו ֹ סו ְ ח ַ מ ְּ ב ּ יו ְ ח ִּ יד ת ִ ת ָ ע ֶּ ב ת ּ טו ׁ ְ ש ֹ י זו ִּ פ ְ ל ַּ ק ַ י ל ִ נ ֵ יס ִ נ ְ כ ַ ה ְ ל ת. ּ יתו ִ ח ׁ ְ ש ִ ה ל ָ נ ָ מ ְ ז ַ , ה ׁ ש ָּ מ ַ מ ֹ זו ב ָ ע ֹ ת ְ ק מ ֶ ת ֶּ י פ ִ נ ֲ א ׁ ֶ ש ַ ע ֵ ד ֹ י יו ִ נ ֲ א יו. ָ ע ָ צ ְּ ת פ ֶ ק א ֵּ ק ַ ל ְ י, י ִּ ב ׁ ש ֵּ מ ַּ ת ׁ ְ ש ִּ י ׁ ֶ י ש ִ מ ּ ו ק ֵּ ס ַ ת ה ֹ נו ָ ק ְ ס ַ מ ּ י ו ִּ נ ֶּ מ ִ ע מ ַ מ ׁ ְ ש ק. ֵּ ס ַ ר ְ ת ִּ ה ת ָ ינ ִ ד ְּ מ ַ י, ה ִ נ ֵ ח ָ יק ִּ ם ת ִ י א ִּ כ ת ֹ דו ֲ ע ֹ רו ָ יך ֶ ד ָ יו י ׁ ָ ש ְ כ ַ י ע ִ ת ּ כו ְ ז ִּ ב ת. ֹ דו ֹ הו ְ י ל ִ ח... ל ַּ כ ׁ ְ ש ִּ ל ת ַ א ְ ו ט ֹ יו ְ יד ִ א ֹ מו ְּ ד כ ֵ מ ֹ י עו ִ נ ֲ א ְ ך ָ כ ְ ו ת. ֹ ו ּ י ִ ת ֹ או ָ ה ּ נו ְּ ת ִּ י ׁ ֶ י, ש ִ ב ּ ו ּ י ִ ז ח ֶ מ ֶ ר ְ ה ל ֶּ כ ַ ח ְ מ ּ ו .ז ּ - א.ב.ג.ד.ה.ו ְּ ן ב ֵ נ ֹ ו ּ ב ְ ת ִ י מ ִ נ ֲ א ּ הו ֶ ז ּ נו ָּ ב ׁ ש ֵּ מ ַּ ת ׁ ְ ש ִ ה ְ ת: ל ֹ רו ְ מ ֹ ן או ֵ ה ְ ו ז. ּ ו ּ ב ְ ז ִּ ב .ל ַּ ת, ח.ט.י.כ ֹ ו ּ י ִ ת ֹ ם או ִ ע ְ יך ׁ ִ ש ְ מ ַ י מ ִ נ ֲ א א ֵ צ ֵּ ת ּ נו ָּ ב ׁ ש ֵּ מ ַּ ת ׁ ְ ש ִּ ם ת ֵ ת: א ֹ רו ְ מ ֹ ן או ֵ ה ְ ו ל. ָּ כ ְ ס ֻ ת ְ מ "ץ ָּ פ ְ כ ׁ ַ ש ְ ק ל ֵּ ק ַּ ד ְ ז ִּ ן ת ֹ טו ְ ל ׁ ִּ ש ַּ ב ּ נו ְ ח ַ נ ֲ ם א ִ א .צ, ַּ ת, מ.נ.ס.ע.פ ֹ ו ּ י ִ ת ֹ או ָ ת ה ֹ רו ְ מ ֹ או .ת ׁ ֶ .ש ֶ ת, ק.ר ֹ נו ֹ רו ֲ ח ַ א ָ ם ה ִ י ע ִּ ת ְ ר ַ ת ֹ נו ין ֵ א ְ ן ו ֹ זו ָ ין ח ֵ א ּ נו ָ ת, ל ֹ רו ְ מ ֹ ן או ֵ ה ְ ו ת ׁ ֶ ש ֶ ר ֹ מו ת ! ׁ ֶ ש ֶ ג ָ ז ל ֵ ע ָּ ל ת ַ ... א ּ ינו ֵ ל ֵ א יט ִ ר ְ פ ַּ ת ַ ה ֹ ם זהו ִ י, א ִ ל ֹ י קו ִ ר ל ַ מ ָ א ית ִ ר ְּ ב ַ ת ה ֶ ת א ֹ רו ְ כ ֶ א ֹ טו ּ יעו ִ מ ְּ ע ב ַ ר ָ ם ה ִ ע ת ֹ בו ּ תו ְּ כ ַ ת, ה ֹ ו ּ י ִ ת ֹ יב או ִ ל ֲ ע ַ א א ֹ ל ְ ו ית. ִ ר ְ ב ִ ע ְּ ב

שלוש כלילות היו ברעננה – המושבה הקטנה. את כלילה הגדולה? "לא, אני האמצעית" עונה לי כלילה. "אנחנו שלוש בנות דודות, נקראות כך על שם הסבתא קיילה. הוריי אבי, סבתא קיילה וסבא נפתלי שגרו בגליציה, היו מאוד דתיים וסבא רצה שילדיו ילכו בעקבותיו, אך אבי התאהב באמי שהייתה ממשפחה ציונית שפעלה למען הקרן הקיימת. אמא הייתה חברה בתנועת הנוער 'גורדוניה' ואבי הצטרף לתנועה זו, והשניים החליטו לעלות ארצה. סבא וסבתא נשארו בפולין 'כי המשיח עדיין לא הגיע'- לדברי סבא.

כשסבתא קיילה האהובה נפטרה, החליטו לקרוא לנכדות על שמה. בהתייעצות עם מומחה לשוני נבחר השם כלילה וכך נולד שמי שממנו אני די סבלתי בהיותו יוצא דופן – כלילה?..... כליל השלמות?..... עד שיום אחד נפתרה הבעיה. למדתי בבית הספר לאחיות ושם אחד החולים, תלמיד חכם, בן העדה התימנית, אמר לי: 'שמך הוא מספר תהילים, בו כתוב: כליל עטרת עשיתי לך'. אז עכשיו קל לי להסביר: כלילה – פירושו כתר". מה את זוכרת מבית הורייך? "ילדותמלאתתוכן. את המקום הראשון בביתתפסה המדינה, ביתמאוד פוליטי. פחות הרגשתי חום, חיבוק, נשיקה. זה היה בית ספרטני. אוכל בזמן, שיעורים בזמן, עקרונות והתנדבות. אמא הייתה מעירה אותנו בבוקר במילים אלו: 'קומו תועי מדבר- צאו מתוך השממה'- ואף פעם לא הבנתי את המשמעות. 'כשתגדלי, תביני' אמרה לי". וממה התפרנסה המשפחה? "היה לנו לול. לאבא הייתה תלבושת מיוחדת לטיפול בתרנגולות, כובע קסקט חום וחולצת עבודה ארוכה בצבע חאקי. ביום שהחליף את הכובע הייתה רבולוציה בלול, כל התרנגולות קיפצו. אבא היה מוכר את הביצים לשכנים, אך מי שחגג יום הולדת, קיבל את הביצים חינם. היה לנו תיש להרבעה, שעל פעולותיו הוריי דיברו רק ביידיש כדי שלא אבין. לאחר תקופה היו חייביםלמכוראותו כי אמאאמרה: 'או אני או התיש'. כשבני המושבההיו מביאיםאתהעזיםאליו, אמא הייתה צריכה להכניס אותם לתיש והיא מאוד פחדה מקפיצותיו. לתיש לא היה שם ותמיד אמא אמרה: 'זיי פאדערן' )ביידיש- הן דורשות(. אני הייתי בטוחה שהשם 'פאדערן' שייך לתיש. היה לנו חמור. החמור שימש את אבי בעבודתו להובלת צינורות לתל-מונד. יום אחד אבא היה צריך להוביל צינורות למקום אחר והחמור הסתבך. מסתבר שהחמור עיוור חלקית. אמא כתבה להורים בפולין והםשלחו כסף לקנייתחמור חדש, אך כתבו במכתב: 'תבדקו היטב את ראייתו'". מה זכור לך מרחוב הרצל ברעננה של פעם? "אני זוכרת את התקופה שבה היה הרחוב מוצף במי הגשם. ברחוב גר אדם בשם שייע בעל טקסי – טקסי לא היה לו, אבל פרד היה לו, והוא העביר אותנו הילדים, בתוך השלוליות למקום יבש על עגלה גבוהה, הצמודה לפרד. מגפיים היו למעט ילדים, דבר שגרם לקנאה. ספרי מעט על עצמך "לי ולבן זוגי שתי בנות, לירית ומיכל, וארבעה נכדים. הייתי אחות מוסמכת, אקדמאית. עבדתי בשיקום אנשים שעברו נזק מוחי על רקע חבלתי בבית חולים 'לוינשטיין'. עסקתי בהדרכה ובעוד תפקידים רבים, אבל עם כל התפקידים, שמרתי לא לאבד קשר אישי עם המטופלים. בתקופת עבודתי אימצתי לביתי עולה חדש שעלה מרוסיה ללא הורים, הדרכתי קבוצה של נערות אתיופיות ודאגתי שלכל נערה יהיה בית חם. את הנערה הבעייתית ביותר לקחתי לביתי כל יום שישי". מהיכן רוח ההתנדבות הזאת? "מהחינוך – מבית הוריי". שמך הולך לפניך במרכז הקשישים ובספריית השחר, מקום התנדבותך. "שם אני מעבירה שעת סיפור. בחרתי ספרים רציניים כמו: 'חצוצרה בוואדי', 'סיפור על אהבה וחושך', 'כל החיים לפניו' ו'תמרה הולכת על המים'. במשך הזמן קראנו 73 ספרים ועיבדתי אותם דרך דמות אחת מהספר שגילמתי אני וסיפרתי את זה בלשוני. בספר 'תמרה הולכת על המים' מסופר על הסבתא שבישלה חמיצה. היא הייתה מתפרנסת מבישול לצליינים שהגיעו ליפו כדי להגיע לירושלים. את החמיצה הייתה מגישה בתוספת לחם שחור. כשהסבתא נפטרה בסיפור, בישלתי חמיצה, קניתי לחם שחור והבאתי לקבוצה את החמיצה המהבילה בסיר גדול על גבי עגלה. אני גילמתי את הנכדה של הסבתא. היית צריכה לראות מה זה עשה לאנשים." Cleah1@walla.com

dbeshel@gmail.com

רעננה 112 - 51/10

≠ ו ˆ¯‡ ‚ולה ב בעת האחרונה אנו עדיםשוב למחלוקתרבת השנים בין ישראל לפלסטיניםשהפכה להיות אלימה, קשה ומתעצמת מיום ליום. וליד צאדק, ח"כ וסגן שר לשעבר, תושב טייבה, קרוע בתוך עצמו. זהותו כפולה: "ערבי-ישראלי". את הדילמות אותן ניסה לפתור הוא חשף בספר שכתב "גולה בארצו-מטייבה לכנסת". איש אמיץ שאינו פוחד לומר את אשר על ליבו בתקופה של 'אין תקווה'.

קי Ò וטקוב Á ¯ מ‡י מאת: 

ח "

ייב להימצא פתרון. גורל שני העמים הוא גורל אחד. אנחנו תאומי סיאם. אם נחיה, נחיה ביחד, ואם נמות, חס וחלילה, אז נמות ביחד". את הדברים כותב וליד צאדק )77(, ח"כ וסגן שר לשעבר מטעם

מפלגות יהודיות ציוניות )שלי, מפ"ם, מרץ(, בספרו שיצא לאור לא מכבר. לא לעיתים קרובות נכתבים בעברית על ידי כותבים ערביים דברים המכוונים לקהל יעד שונה לגמרי ממנו הם באים. צאדק מתלבט מהי זהותו האמיתית. האם הוא "פלסטיני נושא אזרחות ישראלית", "ערבי 84", "ערבי ישראלי" או "ערבי פלסטיני". הספר הוא דיוקן של המחבר הלוקח על עצמו משימה בלתי אפשרית להיות מתווך ומשכין שלום בין שני העמים. התוודעתי לצאדק במפגשי "פורום מג'די" הנערכים בכפר-סבא, במסעדת מג'די אשר בבעלות ערבית. הפורום מונה מאות חברים ומשמש פלטפורמה לשיח ענייני ותרבותי במגוון רחב של נושאים בין חילונים לדתיים, בין יהודים לערבים, בין אנשי ימין לאנשי שמאל וכו'. צאדק הוא אחד הבלטים במשתתפים. נוכח כמעט בכל מפגש ומשמש כאחד הדעתנים המובילים מבין משתתפיו. "השתתפותי במפגשים החלה לאחר שסגן ראש עיריית כפר- סבא, ישראל מילוא, איש מפלגת מר"צ ומייסד הפורום, הזמין אותי לאחד המפגשים. נשאבתי למפגשים אלו, ומאז אני מתמיד, כמעט חמש שנים." שיחתי עם צאדק מתקיימת, איך לא, במסעדת מג'די. הוא איש גבוה ומרשים, לבוש בקפידה. את שפתו העליונה מעטר שפם המקנה לו חזות של אפנדי. השפה העברית שגורה היטב בפיו, אם כי לפעמים הוא מתקשה למצוא את המילה הנכונה. כיום צאדק אינו עוסק עוד בפוליטיקה. הוא מתנדב בקופת החולים בעירו טייבה ומרבה לעסוק בפעילות ספורטבית. לצאדק 6 ילדים ו-71 נכדים. "לצערי עם חלק מנכדיי איני נפגש לעיתים קרובות מאחר שארבעה מילדיי פזורים ברחבי העולם: בארה"ב, בבלגיה, באוסטריה ובהולנד. כשהם מגיעים לחופשות בארץ, ההמולה והשמחה חוגגות בביתי". כבר מגיל צעיר הנושא הפלסטיני בער בעצמותיו. הוא זוכר היטב את המאורעות בארץ-ישראל טרם מלחמת השחרור, או כפי שמכנים אותה ערביי ישראל "מלחמת 84", את הפקעת הקרקעות ע"י המדינה, את הממשל הצבאי בכפרי המשולש ואת הטבח בכפר קאסם. כותב צאדק בספרו: "ברור שמצבי היה טוב מזה של חבריי שגורשו או ברחו ונותרו מעבר לגדה המערבית, ב'שטחים' ובשאר מדינות ערב. לי ולחבריי לפחות ניתנה 'הפריבילגיה' של אזרחות ישראלית, ובכל זאת בפריבילגיה הזו נטמן מוקש נוסף. הדילמה החריפה בין נאמנות למדינה בה אנו חיים מצד אחד,

והנאמנות לעם שלנו, מצד שני. בגוף היינו אזרחים במדינת- ישראל, אבל בנפש, בלב, פעפעו הרוח והכאב הפלסטינים". צאדק, התייתם בגיל ארבע מאביו שהיה מנכבדי טייבה. הוא ושבעת אחיו זכו להשכלה רחבה וללימודים גבוהים. חלקם עקרו למדינות מעבר לים, ואילו צאדק, בעל תואר שני בסוציולוגיה מהאוניברסיטההעברית והכשרהמשפטית, בחר להישאר "בבית". במקביל ללימודיו באוניברסיטה משמש צאדק כמורה לערבית בקיבוץ גן שמואל המזוהה עם השמאל הישראלי. אז מתחילה להתבשל אצלו התחושה כי עליו לפעול בנושא הפלסטיני ובמקביל בנושא הפנים ערבי בישראל. הוא מאמין כי בעשייה פוליטית יתחיל להזיז דברים ויהפוך מחשבות למציאות. "מכל המסגרות הפוליטיות שהכרתי, מפ"ם נתפסה בעיניי כגוף המתאים ביותר להשקפותיי. לתומי חשבתי אז כי אוכל לפעול נגד העוולות כלפי הערבים במדינת-ישראל". צאדקהופך להיותפעיל פוליטי במחנה השמאל ולימיםהוא נבחר לכנסתהתשיעיתמטעםסיעתשל"י )1891( וברבותהזמן לכנסת השלושעשרה והארבע עשרה )9991-2991( מטעםמפלגתמר"צ. נוכחותו כחבר כנסת במליאה לוותה בהמון רעש. באחת הפעמים בעת נאומו של ראש הממשלה דאז, מנחם בגין ז"ל, הוא לא חדל לצעוק ולהשתולל עד כדי הוצאתו בכוח מאולם המליאה ע"י סדרנים. צאדק פעל כחבר כנסת תחת שלושה ראשי ממשלה. "התקופה עם בגין מההיבט הפוליטי הייתה רעה, אבל מההיבט האנושי והדמוקרטי הוא היה אדם גדול שעשה דברים גדולים לטובת מדינת-ישראל. אגב, גם בנו, חבר הכנסת לשעבר בני בגין, איש דגול שלמרות שהפרידה בינינו תהום פוליטית עמוקה, הוא היה רגיש לבעיותיהם של אזרחי המגזר הערבי".

¥

רעננה 112 - 51/10

˙Ò נ Î מטייבה ל את ראש ה משלה יצחק רבין ז"ל צאדק זוכר במיוחד. הוא שירת בממשלתו כסגן שר החקלאות. "אהבתי את רבין מאד. הצטערתי רבות על הירצחו. זה היה רצח "השלום", שעד היום אני מאמין בו. רבין התייחס אלי בצורה יוצאת דופן. שלא מטבעו. לא היה מסע לארץ ערבית שלא צרף אותי למשלחתו. הא גם סמך עלי בעיניים עצומות שלא אעשה שימוש לרעה בסודות שחשף בפניי.

על ראשממשלת ישראל הנוכחי, בנימין נתניהו, אין לצאדקמילים טובות לומר. "בעבר הוא עוד עשה דברים חיוביים כמו הסכם חברון, אבל היום מה שמנחה אותו זה רק ההישרדות הפוליטית על חשבון ערכים לאומיים. ישראל ראויה למנהיג טוב יותר". צאדק סבל מקיתונות של בוז מצד המגזר הערבי על כי הוא חבר למפלגה ציונית. "הסברתי לחבריי להם כי אני לא בעד הציונות או בעד היהודים. אני בעד דו-קיום ערבי-יהודי. בעת היותי חבר במפלגת מר"צ הביא לשיפור דברים שהיו חשובים למגזר הערבי. לפני הכול אני פלסטיני ערבי לאומי". בעת פעילותו כאיש פוליטי נפגש צאדק עם אישים ערבים רבים כמו ערפאת, אבו מאזן, אבו איאד ועוד, כדי לקדם את השלום בין שני העמים. הוא נחשב בעיניהם כמומחה המבין את "השפה" וה"טמפרמנט" היהודי כמי שחבר במפלגה יהודית ציונית. בשלב מסוים הבין צאדק כי להיות חבר כנסת ערבי זה רק תואר שאין בו ממש. "שאפתי לעסוק בעשייה כלומר להיות חבר ממשלה". ואכן ההזדמנות ניתנה לצאדק כאשר רבין הקים את ממשלתו יחד עם מר"צ. "הציעו למפלגתי סגן שר ואני נבחרתי למלא את התפקיד. מאד רציתי להיות סגן שר הפנים על מנת שאוכל להשפיע על מדיניות הרשויות הערביות, אך נרמז לי כי אריה דרעי, שהיה שר הפנים, יצר את צעדיי. החלטתי לקבל את תפקיד סגן שר החקלאות שיש בו המון עשייה למען ערביי ישראל". אחד הפרויקטים אותם דחף צאדק בכל הכוח בתפקידו כסגן שר החקלאות היה הפיכת עמק בית נטופה מקרקע מוצפת מים שאינה ניתנת לעיבוד, ל'מרבד קסמים' חרוש תלמים וצבעוני. "פחות משנה לאחר תחילת הפרויקט נרצח רבין, והחלטות ממשלתיות רבות הוקפאו, וביניהן גם 'פרויקט בעל חשיבות משנית' כמו ניקוז המים מעמק בית נטופה". בעת היותו סגן שר החקלאות יזם צאדק פגישה עם אסד, נשיא סוריה. הוא ביקש את רשותו של רבין. "פניתי אליו וסיפרתי לו כי ישנה אפשרות לפגישה ביני לבין אסד. רבין לא ענה מיד. לקח שאכטה מסיגרית הקנט שלו, שטף את העשן בלגימה מכוס הבירה ואמר כי זו תהיה המתנה הכי טובה עבורו אם אסע ואדבר איתו. מאוד התרגשתי שהסכים כי אהיה שליחו". בסופו של דבר הפגישה לא יצאה לפועל. הוא מוקיע מכל וכל את התנהלותה של חברת הכנסת חנין זועבי על הכרזתה כי רצח שלושת הנערים מגוש עציון בשנה שעברה לא היה מעשה טרוריסטי, כפי שהוא מוקיע את הימין הקיצוני היהודי. "יש התמרמרות רבה בקרב המגזר הערבי שהיא חצתה קווים אדומים. כמו שאנו מוקיעים ציבור קיצוני במגזר היהודי, אני חושב שאנו חייבים להוקיע את מעשיה כי זה לא משרת את האינטרסים הערבים. אני קורא למפלגות היהודיות לשתף יותר ערבים במפלגותיהם כי הם חייבים להיות מעורים בחיי המדינה

ויהוו משקל נגד הימין הקיצוני". בשלב מסוים בחייו, כשסיים את הקדנציה הראשונה שלו כחבר כנסת, נדחף צאדק לפוליטיקה מקומית בכפרו. רשימתו זכתה ל-5 מנדטים, אבל הוא לא הצליח להקים קאוליציה, והתפטר לאחר זמן מה. צאדק לא יכול היה להישאר ללא פעילות ציבורית. "חודשים מספר לאחר שפרשתי ממועצת טייבה פנה אלי דוד שחם שהיה סופר ועורך כתבי עת, וביקשממנישאצטרףאליו להקמתגוףבשם "המועצה לחינוך לשלום בין יהודים וערבים בתוך מדינת-ישראל". המטרה האמיתית הייתה לקיים מפגשים בין יהודים לפלסטינים. בעת הדיונים הייתי מפוצל בתחושותיי. מחד נגלה לעיניי הצד הפלסטיני על כל מועקותיו, ומאידך הצד הישראלי. הרגשתי שאני שייך לשני הצדדים וגם לא שייך אליהם. הפכתי למעין משקיף, אך לא יכולתי להישאר ניטראלי. בתוכי הייתי מעורב עמוק בסבך הרגשות הלאומניים, הגלותיים, הפוליטיים והאנושיים". באותם שנים, שנות ה-08 וה-09, נפגש צאדק אין סוף פעמים במפגשים סודיים עם מנהיגים פלסטינים. רק עם יאסר ערפאת הוא נפגש 31 פעמים בטוניסיה, כאשר המטרה הייתה לנצל את ניסיונו כערבי ישראלי בתווך בין היהודים לפלסטינים. "מהי תחושתך כיום," אני שואל את צאדק "לאור ההידרדרות במצב בין היהודים לפלסטינים?" משיב צאדק: "הימין היהודי מתחזק, ועימו הפחד והייאוש של ערביי ישראל והפלסטינים. זה קרוב ל-51 שנים שאיני חבר כנסת, ואין גוש שמאל רציני שיכול להוביל מהלכים לקירוב בין היהודים לפלסטינים. הספר שכתבתי הוא מסר ליהודים. 'תבינו ותרגישו את הרגשות של הצד מנגד'. שיהיה ברור. נילחם אחד בשני, נהרוג אחד את השני, אבל בסופו של יום נגיע מתי שהוא להסדר, אז למה לא עכשיו?!". Meir-ch@bezeqint.net

µ

רעננה 112 - 51/10

משה יהודאי רב רפורמי על אוניות פאר

ויה ¯‡≠Ô מוטי ב צילום: 

Ô ל‡ה קליי מאת: 

ה "

הפלגה האחרונה שלנו באונייה הייתה בראש השנה. השייטהיהבאוקיינוסהאטלנטי, עגנו בסאותהמפטון אנגליה, בברוז' בבלגיה, בשרבורג בצרפת ובעוד מקומות רבים ומרתקים" אומר לי הרב משה יהודאי.

אני שואלת בקנאה.... והיכן הייתה ההפלגה לפני האחרונה? ושאר ההפלגות הרבות הקודמות....? משה יהודאי הוא רב רפורמי, ומאז שפרש לגמלאות משמש בתפקיד זה בקרוזים על אוניות פאר ואליו מתלווה עטרה, אשתו. ספר לי מעט על עברך. "נולדתי בירושלים בשנת 0491 להורים ממזרח אירופה, חברי תנועת העבודה, בבית עם חינוך מסורתי. אבא היה נוהג ללכת לבית הכנסת בימי שישי ובחגים. עליתי לתורה בהיותי בר-מצווה וזו הייתה הפעם האחרונה שביקרתי שם כי הצטרפתי לתנועת 'השומר הצעיר', בה האווירה היתה כידוע אנטי-דתית. בגיל 8 התחלתי ללמוד חלילית ובגיל 01 עברתי ללמוד צ'לו. בגיל 71 התקבלתי לאקדמיה למוסיקהבירושלים, בההוסמכתי כמורה לצ'לו, מאוחר יותר עבדתי כמורה למוזיקה בבית הספר היסודי בירוחם. שם גם הכרתי את אשתי, עטרה, שהייתה מורה-חיילת". ופתאוםקםאדםבבוקר ומחליטשהוארוצהלהיותרברפורמי?! בהיותי בקנדה סיקרן אותי לראות בית כנסת לא אורתודוקסי, כלומר רפורמי והעניין מצא חן בעיניי, וכשחזרנו לארץ ביקרתי בראש השנה בבית כנסת רפורמי בבאר-שבע. את התפילה שם הנחה סטודנט לרבנות והתפילה התנהלה בליווי גיטרה. גם תוכן התפילה והאווירה בה מצאו חן בעיניי ותוך זמן קצר התחלתי גם אני לבוא עם צ'לו וללוות את התפילה בנגינה. כאשר גם למדתי והבנתי טוב יותר את מהות הרעיון הרפורמי, גמלה בלבי ההחלטה להיות רב רפורמי. למדתי רבנות בירושלים בבית מדרש לרבנים רפורמיים ובמקביל באוניברסיטה העברית. ב3891 הוסמכתי כרב ובאותה עת קיבלתי תואר שני בהצטיינות בפילוסופיה יהודית, וזאת אחרי שהיה לי תואר בוגר בהיסטוריה יהודית מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. והתחלת לשרת כרב רפורמי? "שרתתי כרב רפורמי במקומות שונים בארץ ובחוץ לארץ - בסידני אוסטרליה, בניוקאסל באנגליה, בפראג שבצ'כיה ובמקומות אחרים. באותו זמן גם הקמתי משפחה - 2 בנות ובן. עם נפילת המשטר הקומוניסטי בברית המועצות בתחילת שנות ה-09 התחילה בה התעוררות דתית כללית וגם יהודית, אנשים גילו שיש להם שורשים יהודיים והיו מעוניינים בסיוע ובתמיכה מקהילות וותיקות. ואז, בשהותנו באנגליה, באה ההצעה לקשור קשרים עם קהילות תאומות. אני בחרתי בקשר עם בירוביג'אן,

מחוז נידח ורחוק מעבר לסיביר על גבול סין. סטאלין הקים בו בשנות ה-03 אוטונומיה יהודית מאינטרסים רוסיים פנימיים אנטי ציוניים. הוזמנו ונסענו לשםלשבועיים. הגענו ברכבת ובתחנה ראינו, למרבה הפלא, את שם העיר באותיות ענקיות בגודל של מטר, כתובות בעברית. השפות הרשמיות שם הן יידיש ורוסית ובעיתון המקומי, 4 עמודים ביידיש ו-4 ברוסית. מזג האוויר שם קיצוני מאוד, והבדיחה הרווחת היא שכל השנה הטמפרטורה היא 04 מעלות. בחורף מינוס 04, ובקיץ פלוס 04. המקום מוקף ביצות ומבודד. אני לימדתי שם יסודות היהדות ועטרה - עברית". וכשיצאת לגמלאות? "בשנת 5002, בגיל 56, יצאתי לגמלאות. נודע לי על האפשרות '. לחברה זו היה הסכם N.C.L' לשמש כרב בחברת האוניות עם אגודת הרבנים הרפורמים הפנסיונרים, לקבלת רב לליווי ב'קרוזים' לארבעה חגים בשנה: ראש השנה, יום כיפור, חנוכה

רעננה 112 - 51/10

אתם וודאי גם נהנים מכל הטיולים והבילויים. זכורה לכם איזו חוויה מיוחדת? "באחד הקרוזים הקפנו את כל יבשת דרום אמריקה, מארגנטינה לצ'ילי. בהקיפנו את כף הורן בקצה היבשת, חווינו את הנוהג הימי לפיו רב החובל שופך מי קרח מהאוקיינוס על כל אחד מהנוסעים. בסופו מקבלים הנשטפים תעודה...". איך אתה מעביר את שעות הפנאי בין הפלגה להפלגה? "אני מכהן כרב בקרית-אונו ומנגן בתזמורת השרון בכפר- שמריהו. עטרה ואני משתתפים בהרצאות הגמלאים ברעננה. אני עורך טכסי בר ובת-מצוה, חתונות והלוויות. כמו כן אני משמש כיו"ר אגודת 'רבנים למען זכויות אדם' המטפלת בהענקת זכויות מינימליות לתושבי הארץ, יהודים, פלסטינים ופליטים. והעיקר: יש לנו שבעה נכדים שזו משרה מלאה וכיף גדול". Cleah1@walla.com

ופסח. )אותו הסכם יש גם עם כמרים(. מתברר שיש ביקוש של אנשים לא אורתודוקסים לשירותי דת באונייה בחגים".

ולמזלך אתה זכית בתפקיד הזה. "הרבנים המעוניינים בקרוז מסוים מגישים מועמדותם, ואכן קיבלתי כמה קרוזים מעניינים. במילוי תפקיד זה יש גם משימה חשובה דתית-לאומית וגם בהחלט הנאה רבה." משימה חשובה? פרט... "לדוגמה ב'קרוז' האחרון הגיעו 04 איש לתפילות ראש השנה ו'כל נדרי'. אני משתדל מאוד להעניק יחס אישי למתפללים וחוויה דתית אותה היו מקבלים אילו שהו בבית. בסוף ההפלגה אמר לי אחד הנוסעים שהתפילה הייתה לו החוויה הגדולה ביותר בטיול. באחת ההפלגות היו 31 איש בערב יום כיפור, אחת הנוסעות אמרה שכאשר נרשמה לקרוז לא שמה לב שהוא יתקיים ביום כיפור והיא שמחה מאד שאכן תתקיים תפילה. ליוויתי את התפילה בנגינה על צ'לו ששאלתי ממנגן ברביעיית כלי מיתר שמופיעה באונייה וניגנתי את 'כל נדרי'". ומה עם סדר פסח? "באחדה'קרוזים' השתתפו09 אישבלילהסדר. בפסחכלאדם יכול להימנע מאכילת חמץ ולקבל מצות ומנות מיוחדות אותן מספקת האוניה. בסוכות הייתה לנו חוויה. כשהגענו לוונציה באחד הקרוזים, הלכנו לגיטו כדי לחוות את החג. בסיום התפילה סעדנו בסוכה של ביתחב"ד ופתאוםהחללרדתגשםזלעפות. לאיכולנו לחזורלאונייה ללאכיסוי. קיבלנו שקיותאשפהשחורותאותן חבשנו כמעילי גשם, לאחר שנפתחו בהם פתחי אוורור וראייה– פיקוח נפש." איך אתם מסתדרים עם בעיית הכשרות? "אני צמחוני מגיל 71. הצמחונות לדעתי היא האידאל של התורה, ואילו הכשרות, שסיבתה העיקרית היא מוסרית, מהווה כעין פשרה מוסרית יהודית. בה מצוות צער בעלי חיים היא בעלת חשיבות רבה". "בנסיעותינו אשתי ואני קושרים קשר עם אנשים רבים ומנהלים שיחות שבהן אני נותן את המימד היהודי, הציוני ורבים באים להתייעץ ולדבר על יהדות. באחת התפילות פגשנו זוג מארה"ב. הבחורה הייתה בקיאה בכל תג ותג של התפילה, קראה בעברית ושרה את כל המנגינות. נוצרה שיחה בינינו. הם סיפרו לי ששניהם מרצים באוניברסיטה. היא נוצרייה והוא יהודי והם חוגגים את חגי הנצרות והיהדות. ביום ראשון הם הולכים לכנסייה ובשבת לבית הכנסת, ורואים בזה שילוב הרמוני טבעי". אתם נתקלים בנסיעותיכם בשיחות על יהדות? על ארץ- ישראל? על ציונות? על יחסים עם שכנינו?

בס"ד הזוג המבריק ניקיו בנייני מגורי ניקיו משרדי מחירי הוגני ✓ השירות והאיכות במקו הראשו ✓

אליאור - 7781042-450 שירן - 2024883-250 eliorperetz2222@gmail.com

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה

הטלוויזיה הקהילתית "מבט-רענן" אתם מוזמנים לצפות בשידור המגזין שלנו לחודש ינואר.

מה במגזין?

1. סיור השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך ברעננה. 2. פגישה עם אומנית יחודית ומפתיעה. 3. מי לא אוהב עפיפונים ? 4. מה מלמדת המורה לברידג' ?

מתי משדרים?

בימי ה' בשעה 03.21

בימי א' בשעה 03.71

איפה? HOT וב- yes בכבלים בערוץ 89, ב- ייתכנו תוספות ושינויים. צפייה מהנה!

רעננה 112 - 51/10

"והדרת פני זקן" ביקור השר לאזרחים ותיקים ברעננה

ויה ¯‡≠Ô מוטי ב צילום:  קי ו‡ביבה קני‚

Ò וטקוב Á ¯ מ‡י מאת: 

ברוח הסלוגן "שלישי בשלייקס" ערך שר האזרחים הוותיקים, אורי אורבך, ביקור בעיר רעננה ביום שלישי 4102.21.9, יום לאחר שהכנסת ה-91 הצביעה על פיזורה. השר התקבל על ידי קברניטי העיר בכבוד הראוי ובארגון מופתי. המסר מביקורו - השר מאוהב במגזר הקשישים ושאיפתו להמשיך בממשלה הבאה באותו תפקיד.

א "

ין לי שאיפות להיות שר האוצר, ואם יציעו לי שוב את המשרד לאזרחים ותיקים אקבל זאת בשמחה רבה". דברים שאמר השר אורי אורבך ל"כיוון חדש", בביקורו בעיר רעננה. ביקורו החל בקבלת פנים חגיגית על ידי חברי מועצת העיר שנכחו בהרכב מלא ואורחים נוספים באולם הישיבות בבית "יד לבנים". זאב בילסקי, ראש העיר, סקר את העיר מאז היווסדה וסיפר שמתחילים תהליך של תכנון בית יפה, מרווח ומפואר לגמלאים. "%01 מהכסף כבר יש," קרץ בילסקי, "לגבי ה-%09 הנותרים נשמח אם תוכל לעזור.." השר לא נשאר חייב: "תראה מה קרה לכנסת. עזבת אותה לפני שנתיים והיא התפרקה.." איש צנוע ומחויך השר אורבך, שפניו גם למבוגרים וגם לצעירים. הואכתב כמהספרי ילדים וגםאתהספר "הצלצולמיועד למורים." לאחרשנישאו ברכות והוצגהמצגתעל פעילותמועדוני הגמלאים והמתנדבים בעיר, ירד השר אורבך לאולם הגדול ב"יד לבנים" וברך אתמאות גמלאי רעננהשהיו מכונסים באותה עת להרצאה. "אני רואה בתיק האזרח הוותיק חשיבות רבה. הזיקנה משתנה. אנשים פורשים כשהם במלוא כוחם ויש להם שעות פנאי שיש למלא. עלינו להיערך בהתאם. עכשיו יוצא הפיילוט 'סגולה', בבי"ח 'מאיר' ובעוד עשרה בתי חולים בארץ, שנועד לוודא שכל אזרח ותיק המאושפז בבית חולים יוכל לבדוק את זכויותיו". "כן הודיע השר שכל קבוצת גמלאים שרוצה לבקר ב"יד ושם" יכולה לפנות למשרדו והמשרד שולח אוטובוס ללא תשלום לרווחת הגמלאים. השר אורבך מאמין כי למרות פיזור הכנסת התוכניות במשרדו לא יוקפאו וביצוען יושלם בממשלה הבאה. השר ציין כי הנושא הקרוב שיונח על שולחן הממשלה היוצאת הוא הסרת חסמים בשוקהתעסוקהלמבוגרים. "חייביםלשנותבמדינהאתהתפיסה בנושא אזרחים ותיקים. אם הדבר לא יעשה, זו צרה צרורה" "שלישי בשלייקס", יוזמת השר אורבך, עולה מדרגה ויוצאת ביוזמה של חופשה באילת למשך 3 לילות הכול כלול. פרטים במשרדי העמותה ובאינטרט. ב"יד לבנים" ביקש השר לשיר עמו את השיר "חופים" של נתן יונתן. "לא לנוף התכוון המשורר אלא לחייו של האדם" הסביר השר. "במהלך השנים עוזבים אותו הנחלים והוא נשאר נטוש ובלי כוחות. אדם פורש ממקום העבודה ונהיה באחת 'לשעבר'. צריך אדם למלא את חייו בתוכן ובמקביל יוצקת הקהילה, הרשות המקומית תחליפי נחל." בעמותה למען הקשיש ברעננה התקבל השר אורבך ע"י יו"ר העמותה, מאיר קצין, והמנכ"ל, חיימקה פרלשטיין. השר סייר עם פמלייתו במרכזבמרכזהתעסוקהנופשופנאי ובמרכזהיום.מנהלת מרכז היום, בילי רינגר, ציינהבפני השר כי מבקרי המרכז מליניםעל כי הוא אינו פתוח בשבת. השר, הנמנה על המגזר הדתי, לא פסל

אפשרות זו. "לאחר שיסתיימו המריבות בין דתיים וחילוניים, לדעתי זה מקום שצריך להיות פתוח בשבת-בפעילות מתאימה". השר המשיך בסיורו למרכז התעסוקה לקשיש בקריית-שרת וסיים את ביקורו בעיר במכללה העירונית. הוא נפגש עם נציגי מתנדבים בני גיל הזהב, כמו ברכה המתנדבת גם במוסד "שיקמה", גם ב"בית בנג'י", גם ב"איזי שפירא" וגם במועדון הכדורתבו היאמנחהעיוורים, וכמו רחלאורן המתנדבת בארכיון העיר רעננה ששם לו למטרה לתעד את ההיסטוריה המקומית. "000,4 מתנדבים פועלים בעיר רעננה, סיפר לשר דורון בכר, העומד בראש מחלקת המתנדבים בעירייה, "אין כמו להיות אזרח ותיק ברעננה." בעקבות מערכת הבחירות שהחלה כבר, נשאל השר ע"י "כיוון חדש" במהלך הסיור על הדם הרע בין שני המחנות בסיעת הבית היהודי בכנסת, והאם הסיעה בדרכה לפילוג. השיב השר: "איני מאמין כי יהיה פילוג". ולשאלה בעניין 'הצנחת' פנים חדשות בסיעת הבית היהודי השיב השר כי "מתקיימים פריימריס ובהתאם לכך נקבעים המועמדים לכנסת". "שלא כמו בסיפור כיפה אדומה" סיכם השר את ביקורו, "פה ברעננה זאב כן דואג לסבתא. יש פה עשייה נפלאה ומסורה ואתם נותנים לאנשים סיבה לצאת בבוקר מהבית." Meir-ch@bezeqint.net, Kenig1@bezeqint.net

לחיימקה, לעצמאות ולכל המשפחה אתכם באבלכם על פטירתה של נלי קרקו ז"ל )אמה של עצמאות(.

חברי הנהלת העמותה, העובדים, מערכת "כיוון חדש" והמתנדבים.

רעננה 112 - 51/10

גיל הזהב בחבלי המיעוטים בסין - האומנם זהב? רשמים מטיול בסין ¯Ù הל ˙ יהו„י מאת:  ˙ ו ¯ יי ˙

אחת מזדקקים להם. מאז הרפורמה הגדולה שהחלה בסין לפני כשני עשורים, ממשלת סין לקחה על עצמה לכבד את המיעוטים ומאפשרת להם לקיים את מנהגיהם ודתם כרצונם. למשפחה סינית מותר להוליד רק ילד אחד, אלא אם כן בני הזוג הם "ילדים- יחידים" בעצמם )אז מותר להם להביא לעולם ילד נוסף(. מדיניות זו, החלה על רוב הסינים, לא חלה על בני המיעוטים. הם לא מוגבלים בילודה, אך בשנים

הזקנה חרושת הקמטים, בעיירה לג'יאן, שבחבל יונאן בסין, בת שבט הבאי, קמה השכם בבוקר. היא בונה לה אדנית מלבנים, בכניסה לביתה, שותלת בתוכה חסה וירקות אחרים, שכאן בארץ לא ראינו מעולם. עודרת ומשקה. כך היא עובדת שעתיים שלוש. בסוף העבודה היא שוטפת את ידיה בתעלת המים הסמוכה ונחה קצת. חברתה סיימה זה עתה לכבס באותה התעלה ותלתה את בגדיה לייבוש.

האחרונות החלו לצמצם בעצמם את מספר הילדים )ממוצע הילדים בעיר, כמו להסה, בירת טיבט, הוא: 3-2 ילדים ובכפרים: 4-3 ילדים(. האמונות העיקריות, בהן מאמינים רבים מבני המיעוטים, הן: בודהיזם וטאואיזם, אמונות שהן דרך חיים. הבודהיזם, שמקורו בהודו, הוא השולט. בטיבט אתה חש בכך במיוחד. במקדשים ובמנזרים רבים מאד. עולי הרגל, ביניהם זקנים רבים, מטפסים מאות מדרגות במטרה להגיע לפסלי בודהה השונים הפזורים במקדשים. הם מגישים מנחות לנזירים, תורמים שטרות כסף, ומביאים איתם חמאת יאק, כדי למלא מחדש את קטורת התמיד המצויה בכל מנזר. הנזירים, בתמורה, מזכים אותם בברכה. טרם העלייה למקדשאו למנזר, ה". תוך כדי ָ ר ֹ עולי הרגל מקיפים אותו בהקפה שנקראת: "קו ההקפה הם ממוללים באצבעות ידיהם מחרוזת העשויה מ-801 חרוזים, כנגד 801 תכונותיו הטובות של בודהה. כל חרוז אותו הםממולליםמלווהבמנטרה )משפט-תפילהחוזר(, עליו הם חוזרים שוב ושוב. בכניסה למקדשים מקבלת את עולי הרגל שרשרת "גלגלי –תפילה", מנחושת אותה מגלגלים העולים, תוך כדי עלייתם למקדש. חלק מהעולים מחזיקים בידיהם "גלגל תפילה" אישי. ברחבת הכניסה למקדשים הם פותחים בטקס "השתחוויות", עד כדי השתטחות שלמה על הרצפה, לעיתים על מזרון דק, אותו הביאו מהבית, ולעיתים על הרחבה המרוצפת הקשה. הם משתחווים תוך כדי אמירת מנטרות. זו מעין מדיציה. מקומם של הצעירים בני העשרים פלוס, לא נפקד בין המשתחווים. אחת לחודש, בליל ירח מלא, מתמלאים המקדשים במבקרים. הצפיפות רבה. חלקם אף מביאים איתם תינוקות במנשא על גבם. כולם רוצים לצפות בטקס בו מפשיטים את בודהה מבגדיו, מצפים אותו בזהב, ומלבישים אותו מחדש לכבוד החודש החדש. רבים העניים בין אנשי המיעוטים, אך הנשים לא מוותרות על לבושן המסורתי ועל התכשיטים, המכילים אבנים טובות, בהן הן מתקשטות במיוחד לכבוד העלייה לרגל למקדשים. הבנים תומכים בהוריהם הזקנים לעת זקנתם, כי לרובם אין פנסיה מסודרת. לזקנים העריריים, או לאלה שיחסיהם עם ילדיהם לא תקינים ולא זוכים מהם לתמיכה, מקציבה הממשלה פנסיה זעומה )קצבת ביטוח לאומי(, שבקושי מספיקה למחיה. לזקנים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם הקימה הממשלה בתי אבות, אך רמתם מוטלת בספק. Yehudit_helfer@walla.com

הזקנים בכפרים הנידחים בסין, בהם מתגוררים בני מיעוטים רבים )כחמישים עמי מיעוטים מתגוררים בסין(, ממשיכים לעבוד כל עוד נשמתם באפם. חלק מהזקנות מלקטות צמחי בר בשדות ומציעות את מרכולתן למכירה ברחוב. בכפרים אתה פוגש בעיקר זקנים וילדים. רוב הצעירים עזבו לעיר הגדולה והוריהם מגדלים את ילדיהם. הצעירים שולחים להם כסף ולעיתים אף מצליחים לחסוך כסף לבניית בית משלהם, אם יחליטו לחזור לכפר. רוב הבתים עשויים מבוץ, מכוסים בטיח. השלד- מעץ. רבים מבני המיעוטים הם אוהבי יופי. בתיהם מעוטרים בקישוטים רבים. חדרי הבית מפוזרים סביב חצר גדולה. לעיתים נבנית קומה שנייה אליה עולים במדרגות עץ צרות, ללא מעקה. כדי לעבור מחדר לחדר, למטבח, או לשירותים צריך לעבור דרך החצר. גם בקור ובשלג. השירותים ממוקמים על בור ספיגה, ללא אסלה. }מי שנזקק לשירותים הציבוריים, בהיותו מחוץ לבית, צריך להיות מוכן לכך שלא תהיה לו פרטיות. בין בורות הספיגה, העומדים זה לצד זה, מפרידה מחיצה נמוכה, כ-04 ס"מ גובהה, בה ניתן לצפות במעשה השכנה... )השירותים נפרדים לגברים ולנשים( והסירחון פושט באוויר. בחלק מהשירותים הללו ישנו מתקן להורדת המים, אך ניר טואלט וסבון- לרוב חסרים{. כיור הרחצה, בו מכבסים, וגם שוטפים ידיים ומצחצחים שיניים נמצא בחצר. במטבח עדיין מבשלים על תנור עצים, ולרבים אין מקרר, וכמובן גם לא מכונת כביסה, אך בסלון עומדת לה הטלוויזיה סביבה מכונסים הזקנים ונכדיהם. פה ושם ניתן לפגוש זקנים וזקנות העסוקים במשחק דומינו או דמקה, שותים תה ורווים רגע של נחת. בדרום סין מגדלים אורז, אך בצפון, בפרט באזור הרמה הטיבטית הגבוהה- מגדליםתירס. אתקלחי התירסמייבשים, מפוררים את הגרגרים וטוחנים מהם קמח-תירס. חלק מהקלחים נמכרים בדוכנים בשוק, כשהם חמים ומזמינים. לצידם נמכרות בטטות חמות, ישר מהתנור. אם התקשית לנשום באוויר הדליל המצוי בגבהים )בעיקר ברמה הטיבטית(, אתה יכול לרכוש בלון חמצן קטן תמורת כשבעים יואן )כ-04 (, או לבקר ב"בר-חמצן", שם לא מוכרים משקאות חריפים, ₪ אלא מחברים אותך לבלון חמצן, תמורת כמה יואנים. המחיר נקבע לפי דקות ההתחברות. תושבי המקום לרוב מסתדרים עם האוויר הדליל, לו הם רגילים, אך התיירים )סינים ברובם(, מהערים הגדולות, המתגוררים בחבלי ארץ נמוכים יותר, לא

π

רעננה 112 - 51/10

קורנגרין

ערב מרגש שנערך בחודש שעבר הנציחה העיר רעננה את זכרו של דוד קורנגרין, מי שהיה מנהל תיכון "אוסטרובסקי" במשך 53 שנה, בקריאת מכללת רעננה על שמו. "מעשים," רעם קולו של מנהל "אוסטרובסקי" המיתולוגי בסרט שצולם בנאומו הפומבי האחרון על במת אמפיתיאטרון רעננה לציון יובל 05 לתיכון, "מעשים הם מה שקובע. לא מה יגידו אחרים, לא אם זה ימצא חן בעיניהם ולא רייטינג. רק מעשים. אם הייתי צריך להתחשב במה יגידו, לא הייתי יכול לעשות דבר." זוהי בעצם משנתו של מי שהתמנה לנהל את בית הספר התיכון הראשון ברעננה בהיותו בן 13 בלבד, וממנה לא מש בכל שנות כהונתו. לא שהיה לו קל עם זה. במשך השנים קמה לו אופוזיציה מדיפעם,אופוזיציהלאפשוטהבכלל,אבלהוא, נאמןלעקרונותיו, לא ויתר עליהם. 000,7 בוגרים של התיכון הם התוצאה. רבים מהם השתלבו בחברה במקצועות הרפואה, ההנדסה, התקשורת והחינוך. שנה אחת הוזמן קורנגרין להשתתף בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1 משום שעשרה בוגרים סיימו את הקורס. פעם אחרת הוזמן ליטול חלק במסדר כנפיים כאשר 7 בוגרים, לא פחות, סיימו קורס טיס. ב ויה ¯‡≠Ô מוטי ב צילום:  ה מהולל Î מל מאת: 

שהם היו. בטקס ההנצחה דיבר ראש העיר בילסקי על חברות אמיצה בין שני אנשים שלכאורה הפכים הם. דיברה סגניתו, לטיפה שמיע, שסיפרה על מסירותו הבלתי נתפסת לעבודתו. יום אחד של חופש לא לקח, מעולם לא יצא לשבתון. גם כשנאלץ לצאת למילואים לא הפסיק לעבוד. היא עצמה נסעה אליו לבסיסו על מנת שיחתום על כל התעודות. אורנה אהרון, שהוריה היו חבריו הטובים, שהייתה בוגרת בית הספר כמו גם אחיה ערן ז"ל, שהפכה למורה לאנגלית בבית הספר כמו גם אחיה שהיה מורה לחנ"ג, והיום מנהלת את החטיבה העליונה "רבין" בתל-מונד, סיפרה אף היא סיפורים על שילובים של נוקשות עם אנושיות, עקשנות חסרת פשרות עם חום. בערוב ימיו כתב קורנגרין את סיפור חייו לו קרא: "מה שאני זוכר, ומה שאני זוכר שסיפרו לי." הפרק האחרון נפתח כך: "אני ציוני ואני צבר. הציונות הינה האידיאולוגיה שלי. הצבריות הינה המהות שלי. הציונות שלי פשוטה: על כל העם היהודי להתרכז בארץ-ישראל. הצבריות היא סיפור אחר. אין כאן אידיאולוגיה. זו פשוט הרגשת המולדת בה נולדתי, בה גדלתי, ובה אקבר. זו הארץ שלי כי 'ככה זה'. אני פה, נולדתי פה. אין לי שום זיכרונות מארץ אחרת. כל חיי עברו עליי פה, לטוב ולרע. זכיתי להילחם על עצמאות המדינה הזו. זכות גדולה שנפלה רק בחלקם של מעטים – מעטים מדי!

ותיקות חדר המורים באוסטרובסקי מכבדות את זכרו של קורנגרין.

בית ספר של שתי כיתות בשכבה גדל בד בבד עם רעננה למימדים עצומים של 81 כיתות בשכבה עם 008,1 תלמידים. אז כבר נפתח בעיר תיכון שני ואחר כך שלישי. בית הספר מונה היום כ-007 תלמידים, שממשיכים את מסורת המצוינות. רק לאחרונה פורסם כי 6 בוגרים סיימו את המחזור האחרון של קורס "תלפיות". נדמה כי לכל אחד יש סיפור על האיש. משעמם הוא לא היה, אבל גם 'סחבק' הוא לא היה. לסגניתו הנאמנה, לטיפה שמיע, הוא קרא "גברת שמיע" עד יומו האחרון וכך גם לכל מורה ומורה בבית-הספר. רוב המורים בכלל לא ידעו את שמו הפרטי, "מר קורנגרין" הייתה דרך הפנייה היחידה אליו. איש קשוח, יש אומרים איש קשה, אבל כל מי שנזקק אי פעם לסיוע כלשהו קיבל אותו בחדרי חדרים מבלי שניתן לכך פומבי. מורים גם ידעו שיינתן להם גיבוי מוחלט בכל מצב, ואם היה צורך,את התוכחה הם קיבלו מאחורי דלת סגורה. איש של פעם. לא בטוח שהיה 'עובר היום מסך', אבל הרבה מאנשי החינוך והחזון של פעם היו כאלה, וטוב לו לעם ישראל

זאב בילסקי עם גברת שמיע, צפרירה קורנגרין ונכדתה בטקס הסרת הלוט.

ובהיותי בן הארץ, אין לי שום התלבטויות על זכותי לחיות פה בארצי. זה טבעי ממש כאוויר אותו אני נושם." היה איש ואיננו עוד. לפחות קראו את מכללת רעננה, שכל עיסוקה חינוך, על שמו. Mehulal2@netvision.net.il

1∞

רעננה 112 - 51/10

אלזה ופרד ה מהולל Î מל מאת: 

ט ¯Ò ¯ÙÒ

"פבלו אמר לי", אומרת אלזה )שירלי מקליין( לפרד )כריסטופר פלאמר(, "פבלו פיקאסו אמר לי שצריך ללעוג למוות ואז הוא יפחד ממך," ואילו פרד אומר: "אני פוחד מהחיים, לא מהמוות." בקליפת האגוז זוהי אולי תמצית הסרט החדש של הבמאי מייקל רדפורד, סרט על אהבה בגיל השלישי, על יחסי הורים מבוגרים וילדיהם, על הציפייה של הילדים לקבל, לקבל ולקבל, על הטשטוש בין מציאות לדמיון, על הבחירה בריגושים על פני השיעמום, וגם על, איך לא, מחלות ארורות שמקלקלות את המסיבה. והסרט הזה הוא באמת מסיבה, אם כי ציפיתי למסיבה משכנעת יותר. השחקנים עושים עבודה נפלאה, אבל הסצנות לא ממש נובעות זו מזו בטבעיות.לעתים נדמה שנעשתה עבודה מרושלת, אולי אפילו עבודת טלאים, במקום שהייתה צריכה להיות תפירה אומנותית. אחרי הכול כל המצרכים לתפירת עילית היו כאן. אבל זה לא ממש מפריע. הסרט מעלה את הדילמות שמעסיקות את כל בני ובנות הגיל השלישי, במיוחד את אלה שנותרו בודדים בשל פטירת בן/בת זוגם. "העובדה שאפילו לך יש חיי אהבה, עושה אותי אופטימי" אומר לפרד חברו הטוב. פרד מצוי בדיכאון קשה מאז פטירת אשתו, וזה לא קשור לאיכות חיי נישואין. אלה, מתברר, לא היו משהו ששווה להסתכל עליו בנוסטלגיה.

אלזה, לעומתו היא אישה תאבת חיים. פוסטר גדול מהסרט המפורסם של פליני 'לה דולצ'ה ויטה' תלוי בדירתה והיא משתוקקת להגיע יום אחד לרומא ולשחזר את הסצנה המפורסמת עם מרצ'לו מסטרויאני ואניטה אקברג בפונטנה טרווי. בנה של אלזה מזהיר את פרד שאימו חיה בעולם דימיוני וכי אינה מבחינה בין דימיון למציאות, אבל הצופה שואל את עצמו, אז מה? האם זה גורע מאישיותה הקוסמת? האם זה מפריע למישהו? האם אין בכך עזרה גדולה לעבור את המכשולים שהחיים בכלל מעמידים בפנינו ובפרט בגיל השלישי? החיבור בין שני השחקנים עושה את הסרט, ועל כן שווה להגיע לאולם הקולנוע הקרוב לביתכם כדי לראותו. Mehulal2@netvision.net.il

קריסטין הרמל "המתיקות שבשכחה" / י‡ו Ò‡ ‡ביבה מאת: 

הופ מק'קנה – סמית מנהלת את המאפיה שהקימה סבתה רוז, חולת האלצהיימר והמאושפזת בבית אבות. הופ גרושה ואם לילדה בגיל ההתבגרות, שתבענותה מרדנית. הטיפול בסבתא, הניהול הכושל של המאפיה ותביעת הבנק לעיקול המאפיה, מאימים להכריעה. באחד הימים, כשרוז באה לבקר את סבתה החולה, היא מוצאת את סבתה ברגע של צלילות, מבצעת את מנהג "התשליך" ולאחריו נותנת לנכדתה פתק ובו מספר שמות. הסבתא נותנת לנכדה כסף ומבקשת ממנה לנסוע לפריז ולבדוק מה קרה לאנשים הרשומים בפתק. מכאן מתחילה נכדתה את המסע המופלא לגלוי השמות. העבר והידיעה שחיי משפחתה מעולם לא היו כפי שהיא באמת חשבה, כמו גם חיי סבתא וקרבתה אל האנשים שהיו רשומים בפתק מתגלים במהלך העלילה. הסיפור מתגלגל למלחמת העולם השניה כשיהודי פריז נלקחו לאושוויץ. חלק מהם ניצלו על ידי כך שהוחבאו במסגדים ובכנסיות על ידי מוסלמים וקתולים. ברקע הסיפור עוד שלל דמויות מרתקות. ובעיקר אהבה אחת ענקית שחצתה שבעה עשורים, עד שהגיעה למנוחה ולנחלה. "המתיקות שבשכחה" הוא סיפור של תקוה, אומץ ואמונה לאורך ארבעה דורות של נשים יוצאות דופן. סיפור משפחתי על אודות אהבה וכנות. asseoie@gmail.com . הספר מרטיט ומרגש לכל אורכו, מומלץ בחום

11

רעננה 112 - 51/10

לקראת יום השואה הבינלאומי - סיורים במכונים העוסקים בשואה

טיול

אסירי גטו טרייזנשטדט שנספו בשואה. מלבד המוזיאון יש במקום גלריה, ע"ש יעקב אדלשטיין, המציגה יצירות של אומני הגטו. בתערוכה גם פריטים מקוריים מהגטו המספרים על חיי היומיום. כדאי לסייר בקבוץ, לראות את מגדל המים, את טיפ טיול: אתר ההנצחה לזכר חללי מערכות ישראל מבני הקבוץ. ניתן גם לאכול ארוחת צהריים בתשלום בחדר האוכל. הנו מכון ללימודי השואה, שהוקם בשנת 2791 משואה והוא שוכן בקבוץ תל-יצחק. יש במקום מוזיאון, ארכיון, ספריה, אולמות דיון ואמפיתיאטרון. מתקיימים פה בכל שנה טקסים לזכר השואה והגבורה. רוב בני הנוער המשתתפים במסעות לפולין עוברים פה סמינרים. אפשר לשלב ביקור באתריה היפים של העיר טיפ טיול: הקרובה נתניה או לפנות מזרחה ולבקר ב"אוטופיה" – פארק הסחלבים בקבוץ בחן. נמצא בדרך בית הזיכרון לשואה ולגבורה באריאל הנחשונים. הכניסה ללא תשלום אך יש לתאם ביקור בטלפון 501060930. בית הזיכרון הוקם בשנת 2991 על ידי בני הזוג ודסלבסקי, יעקב ואירנה, שניהם ניצולי שואה. ארבע קומות מתוך השש של ביתם משמשים להנצחה. במקום סרטים, ותערוכת גלויות ומכתבים שנשלחו מהגטאות וממחנות הריכוז ולצידם תרגום בעברית. כמו כן מוצגים בגלריה תמונות, ציורים ופסלים שהם עבודות של ניצולי שואה. כדאי לעשות סיבוב בעיר אריאל ולעצור בנקודות טיפ טיול: תצפית על הסביבה. מומלץ גם לגשת למלון "אשל השומרון" בכניסה לעיר ולראות את גן סיפורי התנ"ך ואת תצוגת כלי shinbet37@gmail.com המשכן.

בלומה בינשטוק מאת: 

ב-72 בינואר 5491 שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי חיילי הצבא האדום. תאריך זה נקבע על ידי האו"ם כיום השואה הבינלאומי. לציון התאריך אני מציעה לבקר באחד המכונים העוסקים בתולדות השואה. מצוי במבנה הקמפוס של ישיבת "בני- שם עולם מכון עקיבא" במושב כפר הרא"ה שבעמק חפר. המכון הוקם בשנת 6991 על ידי הרב אברהםקריגר והואמתמקד בסוגיית ההתמודדות בתקופת השואה: התמודדות דתית, רוחנית, ערכית, מוסרית והומאנית. כמו כן הוא עוסק בשאלת הזהות היהודית ושמירת צלם האדם. כדאי לאזן את הביקור ולבקר באחד האתרים טיפ טיול: הנוספים המצויים בכפר הרא"ה. האתרים פתוחים רק בימי חול וביום שישי עד הצהריים. – מאפיה של לחמים, חלות, מאפים, כריכים ועוד. אגדת לחם – מחלבה וחנות שבה ניתן לראות את שלבי משק יעקבס החליבה ותעשיית מוצרי החלב. – בית קפה כפרי המציע מבחר מנות נאה, הרואה בקפה השוכן במשק שיקלר. בצמוד נמצאת הקונדיטוריה של שושנה שיקלר המפורסמת בעוגות השמרים שלה. הוא מוזיאון ואתר הנצחה שנמצא בקבוץ גבעת- בית טרזין חיים איחוד. המכון הוקם בשנת 5791 להנצחת זכרם של

לשמואל גור ולרעייתו אסתר ולכל המשפחה מזל טוב להולדת הנינה השמינית מיקה-פרל, ולנכדה טליה בהגיעה למצוות. מברכים: הנהלת העמותה והעובדים

העמותה למען האזרח הוותיק האגף לשירותים חברתיים, המחלקה לרווחת האוכלוסיה המבוגרת

צעירים בלב אירועים לרווחת האוכלוסייה המבוגרת ברעננה חודש ינואר 5102

יום שישי 5102.1.03 בשעה 00:90 הזמנה "שישי נשי"

לחיימקה, לעצמאות ולכל המשפחה מזל טוב להולדת הנכד ליאו

בתוכנית:

מברכים: הנהלת העמותה והעובדים, מערכת "כיוון חדש" וצוות המתנדבים.

- התכנסות, ארוחת בוקר מפנקת.

09:00

03:11-03:90 - הקרנת הסרט "מסע של 001 צעדים". מצחיק ומרגש.

סרטו של לאסה הלסטרום בהשתתפות הלן מירן.

₪ 25 עלות

לחנה גלבוע ולמשפחתה מזל טוב להולדת הנכד נדב-אליהו

ההקרנה תתקיים במרכז תעסוקה כושר ופנאי ברח' ההגנה 411 הרשמה וכרטיסים ניתן לרכוש טלפונית: 7070277-90 נשמח לראותכם.

חברי הנהלת העמותה ומערכת "כיוון חדש"

12

רעננה 112 - 51/10

! מצלמים

! שקט

נח הורניק

)חלק ה'( שקט! מצלמים! ) פרק חמישי (

ניק ¯ הו Á נ מאת: 

נולו‚יה Î ט

, הפעם בפרק החמישי )1( אשיב לשאלה שהעליתי בסוף הפרק הקודם . בפרקים הקודמים למדנו על חשיבות החשיפה המדוייקת לאור ) בהתאם לתנאי התאורה בשטח ולרמת רגישות המצלמה ב ,( לאור כדי לקבל תמונה טובה מבחינה טכנית – תמונה שלא תצא בהירה ) מדי , ( שרופה או כהה מדי . הכרנו גם שלושה התקנים שיש בכל מצלמה שמאפשרים לה לקבוע רמת הארה מיטבית :1 . . 2 , הצמצם ֶ ֶ )ר ג . 3 ,( התריס הרגישות לאור , זו ם

מאמרי ת בסדר

הס

) במונחי ISO .( השאלה היתה :

רק לקבוע את כמות האור הנקלטת במצלמה , מדוע צריכים שלוש

יא ה המטרה

ה

אם כל

התקנים ? הרי ניתן להסתפק באחד מ הם בלבד , , כמו

, למשל הצמצם ?

אם יש יותר מדי אור – סוגרים אותו , ואם יש

פחות מדי – פותחים אותו . התשובה טמונה בעובדה ל גםש

, פים שקשורים לצד

למהירות הסגר יש שימוש ים נוס

ִ מ ְ יפ ָ חתּ גם ו,( פתחה גודל ) הצמצם

. ים הבא פרקים

האומנותי בצילום " עומק חדות " "או ,

אסביר ב םאות ו ,

עלינו להכיר מושג נוסף , שנקרא

אך לפני

נתחיל מהשי . צמצם ב מוש

כן

( Depth of Field ) .

עומק שדה "

ו מה עומק ? כל מצלמה בימינו מצוידת בהתקן אוטומטי למדידת מרחק – Auto Focus ) . ( פוקוס - אוטו כשמכוונים את המצלמה לעבר נושא הצילום ונותנים חצי לחיצה על כפתור הצילום , המצלמה מתמקדת בנקודה או ב נקודות מסויימות שנמצאות בשדה הראייה שלה . נניח , לדוגמה , שהמצלמה התמקדה על אלמנטים ש נ מצאים במרחק של ½ 2 מטר ממנה . המושג עומק השדה ) עומק החדות ( מהו מציין טווח המרחק , המינימלי והמקסימלי , מן המצלמה בו ש, כל בתמונה ב תוך ה היה חד וברור , המ וכל שיהיה לפני או אחרי מטושטש , ופחות כל האובייקטים שבתמונה , מהקרובים למצלמה ועד הרחוקים מאד , ברורים וחדים ) נניח ממטר אחד ועד , ( אינסוף נ זה " עומק שדה " גדול .( ארוך / רחב או ) , מאידך כשרק אלמנטים ים שנמצא במרחק מסוים ומצומצם השדה / החדות

יהיה – זהה טווח ה

י– זהה טווח

ההי מה שי

ר שאכ . ברור

קרא

מהמצלמה ) נניח בין ½ - ל1 ½ 3 מטרים ב דוגמה שלנו ותחדב ו ופיע י ( . מה משפיע על שינוי עומק השדה / עומק החדות ? – מטושטש זהו נקרא " עומק שדה רדוד " או ) ( קצר / צר

וכל מה ש קרוב יותר או רחוק יותר מטווח זה יצא

בעזרת

עומק שדה ניתן לשנו י באחד משלושה אופנים ( א) :

( Zoom ) ( ג) או ;

בעזרת הזום

( ב) או ; הצמצם

אפשר להשתמש בכל

על ידי התקרבות א ו התרחקות פיזית מ .םוליצה נושא

אחד מהאופנים הללו בנפרד , או בקומבינציה של שנים - שלושה מהם . יחדב 1. : הצמצם ככל שהצמצם פתוח יותר ) ָ תּ ְ פ ִ מ ח צמצם גדול

ע– ( סגור יותר – ָ עומק השדה גּ ֵ .לד ) להזכירכם : צמצם פתוח = מספרי צמצם קטנים , 0.4 , 0.2 , 4.1 , 2.1 כמו ; צמצם סגור = מספרי צמצם גדולים , ו61, 11, 8 כמו ( אילך . במצלמות שבהן אין אפשרות לכוון את גודל הצמ צם ידנית – נוכל להשתמש בשתי הטכניקות הבאות כדי לשנות את עומק החדות . 2. ם הזוּ ) Zoom ( : כל משתמש מכיר את ההתקן הזה , שבעזרתו ניתן לקרב או להרחיק את נושא , םולי הצ או במילים אחרות , להרחיב או לצמצם את זוית ה ראייה של המצלמה . ) כוונתי רק ה לזום אופטי ולא דיגיטלי ה , לל ככש, אין בו תועלת מרובה ( . ככל שנגדיל את הזום נ) קרב את התמונה (– עומק החדות ִ י ְ ק ַ , ןט וככל שנקטין א )ותו נרחיק את – ( התמונה עומק ה שדה ִ י ְ ג ַ .לד 3. המרחק מהנושא המצולם : עם קרב ת ככל שנ עדשת המצלמה , באופן פיזי , לנושא המצולם – יקטן עומק החדות , וככל שנתרחק מנושא הצ – ילום עומק החדות יגדל . נרצה ש מדוע בכלל לשנות את עומק השדה ? בשאלה זו נדון במאמר הבא . )1( אני מבקש מהקוראים היזון חוזר לסדרת מאמרים זו . האם היא נחוצה , תורמת לידע ומעניינת ? האם להמשיך בה ? היש הערות או הצעות ל ? שיפור ק אני מרגיש כמי שצף בחל ֶ בּ ְ יד ִ באין פ . ל ריק אז אנא . אני מבטיח להשיב לכותבים . נח הורניק il.net . inter @ hornikn מילת החודש גי ז ום ודילול של ענפים מי ותרים בעצים. ג - ּ ו ּ ס ִּ פ harelea@gmail.com הגשם והרוח ‡ל ¯ ל‡ה ה מאת:  ‡ל ¯ ל‡ה ה מאת:  ומק השדה מצטמצם ונהיה רדוד יותר , ו ככל שה וא

מילה ˙ י ¯ עב

המשמעות היא נשמה וחיים, כוחות נפש. בימי הביניים נוצרו על פי הערבית המילים "רוחני" ו"רוחניות" ם ֵ ש ְ כהיפוך ל"גשמיות", ואין הכוונה למטר, אלא בארמית ג פירושו גוף, וכך קיבלנו גם "מגושם" )בעל גוף מסורבל( ו"הגשמה" )ייחוס תכונה מוחשית לדבר מופשט; ביצוע(. harelea@gmail.com

הגשם והרוח - צמד חמד בימות החורף, אך גם במקורותינו. בתפילה נאמר: "משיב הרוח ומוריד הגשם", וכן מוכר הפתגם: "נשיאים ורוח וגשם אין" )משלי כה,יד(, כלומר: נשיאים(. כאן =) אדם המבטיח ואינו מקיים משול לעננים הרוח במשמעות של משב אוויר. בצירופים כמו "מצב רוח, "שאר רוח", "קצר רוח" וכו' -

1≥

רעננה 112 - 51/10

בדיקת קולונו קופיה ט ¯ ב Ò ה וי ί ב מאת:  בדיקת הקולונוסקופיה, שנועדה לאתר סרטן במערכת העיכול התחתונה, אינה מצויה אמנם בסל הבריאות, אך בשל היותה מצילת חיים רוב קופות החולים מאשרות אותה מעל גיל 05, וכמובן גם קודם למי שנמצא בסיכון. הבדיקה אמנם פולשנית וכרוכה בהכנה לא נעימה במיוחד אך היא מומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 05 ואילך פעם בעשר שנים. מה היא מחלת סרטן המעי הגס? סרטן המעי הגס היא מחלה הכוללת גידולים סרטניים במעי הגס, בחלחולת )רקטום( ובתוספתן. סוג זה של סרטן הוא בר-מניעה. אבחון מוקדם נותן פתרון מוכח: אם כל בני 05 ומעלה ייבדקו בזמן יהיה ניתן להציל רבים מהם מן המחלה הזאת וממוות. בהרצאה שהתקיימה לפני מספר חדשים בבית "יד-לבנים" הדגישו שני הרופאים שהרצו את חוסר המודעות לחשיבות הבדיקה בקרב הקהל הבוגר. הם המליצו בכל פה לעבור את הבדיקה למרות העובדה כי ההכנה לבדיקה אינה נעימה ומצריכה ניקוי מרבי מקדים של המעיים באמצעות דיאטה נטולת סיבים ושתיית נוזלים משלשלים לפני מועד הבדיקה. אף כי הבדיקה עצמה אינה נעימה היא נעשית תמיד בטשטושו של הנבדק וללא כל תחושת כאב בעת הבדיקה. עקב הטשטוש חשוב להגיע לבדיקה עם מלווה מפני שאסור לנהוג אחרי הבדיקה. המרצה, ד"ר עידו ליש, סיפר כי כעת כבר קיימות שיטות בדיקה אחרות שאינן פולשניות ואינן דורשות את ההכנה המדויקת לפני הבדיקה. אחת מן הבדיקות האלה היא בדיקה בקפסולה, אשר ההכנה של המעי לקראתה היא פשוטה וידידותית יותר מן ההכנה הקונבנציונלית. קיימת גם שהינה טובה CT בדיקת קולונוסקופיה ווירטואלית בעזרת מאד לגילוי פוליפים גדולים. בדיקה זו פולשנית רק במקצת. בימים אלה התבשרנו בעיתונות כי משרד הבריאות הנחה את קופות החולים לעבור בתוך שנה לבצוע בדיקה חדשה של דגימת צואה, שהיא יעילה ופשוטה יותר עבור המטופלים ומומלצת לביצוע אחת לשנה לבני 05-47. הבדיקה החדשה לגילוי דם סמוי בצואה תהיה יותר ידידותית למטופל.

לבדיקה הזאת יש רגישות גבוהה והיא מגלה גם את הימצאותם של פוליפים מתקדמים במעי, ועל ידי כך תגלה את סרטן המעי הגס כבר בשלב הפוליפים. פרופ' ארנון אפק, ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות, מסביר: "אנחנו מאמינים שרפואה מונעת היא המענה הטוב ביותר למניעת המחלה." בהרצאה הוצגה, באמצעות מצגות שונות, התפתחות המחלה במעי התחתון, והתפתחות הפוליפים השונים בצורתם ובגודלם בתוך המעיים. אצל חלק ניכר מן הנבדקים יסיר הרופא, בזמן הבדיקה, פוליפ אחד או יותר מתוך המעי. כמעט כל הפוליפים הנם שפירים, אבל ליתר ביטחון נשלחים לפענוח פתולוגי כדי לאמת עובדה זו. סיפור משפחתי של סרטן מעי גס )מעלה את הסיכון פי 2(. סיפורמשפחתי "חריג"– ישמקוםלחשודבתסמונותגנטיות. גורם תזונתי – מזון עשיר בשומנים ודל במזון רב בסיבים. מי צריך להיבדק ובאיזה גיל ממומלץ להתחיל? נשים וגברים בריאים שיש להם תסמינים כגון: דם בצואה או שינויים בהרגלי היציאה שלהם, עצירות, כאבי בטן. אנשים אשר במשפחה שלהם יש היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס. אנשים הסובלים ממחלת מעי דלקתית כגון קרוהן או קוליטיס. אנשים הסובלים מטחורים מדממים. לרוב האוכלוסייה די לעבור את הבדיקה פעם בעשור, אבל לאוכלוסייה בסיכון מומלץ להיוועץ ברופא לגבי תדירות הבדיקה. מה הם היתרונות של הבדיקה? סרטן המעי הגס הוא אחד הבודדים שניתן למנוע בעזרת גילוי מוקדם. הפרוצדורה האבחנתית-טיפולית נותנת "תעודת ביטוח" למספר שנים. רמת הדיוק גבוהה במיוחד, %59. בבדיקה גם מסירים פוליפים ממאירים כשמוצאים כאלה, דבר המונע את הצורך בניתוח כריתת חלק מן המעי הגס. מה הם הסיבוכים העיקריים של הבדיקה? דימומיםלאחר הסרתפוליפאו בעקבותלחץאוויר גדולמדי בתוך המעי הםהסיבוכיםהנפוצים והםמטופליםבצריבהבדרך כלל. האם יש אמצעים למניעת היווצרות המחלה? כן. גילוי מוקדם, פעילות גופנית ותזונה נכונה עשויים למנוע bracha@weisbarth.com . את היווצרות המחלה מה הם גורמי הסיכון להתפתחות המחלה? גיל – החל מגיל 05 העלייה היא ליניארית.

˙ י‡ו ¯ ב

Ô ל‡ה קליי מאת: 

בישול‡ה

גרנ ולה ביתית

הרכבה של גרנולה היא דבר אישי. הבסיס הוא תמיד שיבולת שועל )קוואקר(, השאר נתון לטעמו של כל אחד. אם אוהבים אגוזים, הוסיפו כמה שיותר סוגים, אם אוהבים פירות מיובשים, הוסיפו כרצונכם מכל סוג. חומר שמאחד את כולם הוא סירופ מייפל, דבש או סילאן תמרים. 5 כוסות שיבולת שועל לא קלויה )לא שיבולת שועל להכנה מהירה(, 2 כוסות אגוזים שונים, 5.1-1 כוס גרעיני חומרי : דלעת לא קלויים, 1 כפית קינמון, 2/1 כפית מלח, 4/3 כוס סירופ מייפל או דבש או סילאן תמרים, 05 גרם חמאה או 05 מ"ל שמן קנולה, 1 כוס חמוציות או צימוקים או פירות מיובשים אחרים, קצוצים לגודל של צימוקים שמים בתבנית תנור את שיבולת השועל, האגוזים וגרעיני הדלעת ומניחים על להבת הכיריים. אם התבנית גדולה, הכנה: אפשר להניח על שתי להבות. מחממים על להבה בינונית-נמוכה כ-4 דקות, עד שהם מתחילים להזהיב. מוסיפים לתבנית את החמאה, את סירופ המייפל )או הדבש או הסילאן( ואת הקינמון והמלח. ממשיכים לבשל ולערבב היטב על להבה בינונית עוד 3-2 דקות, עד שהחמאה נמסה והמייפל נספג היטב במרכיבים. מעבירים את התבנית לתנור ואופים Cleah1@walla.com . בחום של 051 מעלות, 02 דקות במהלכן מוציאים ומערבבים את הגרנולה פעם או פעמיים

רעננה 112 - 51/10

Made with