כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - נובמבר 2018 - גיליון 257

פישל ברנשטיין יין Ϙ אה Ï מאת: 

ונה Ó˙ ור Ù י Ò

"מאז שאשתי אסתר נפטרה", אומר לי פישל ברנשטיין בעצב, "אין לי עם מי להתחלק בחוויות היומיומיות, לספר את מי פגשתי ומי אמר מה". פישל היה נשוי לאסתר ז"ל שנפטרה לפני כשנתיים. להם בן ובת ושישה נכדים. "אתה מוותיקי רעננה?" אני שואלת אותו. "לא, אבל כשהגעתי לרעננה היו עדיין סוסים ועגלות שהובילו את הסחורה ברחוב... לעומת היום", הוא מחייך, "שהרחובות פקוקים ממכוניות". בכפר זדנה שבצ'כוסלובקיה. הבית היה בית אורתודוכסי שומר מצוות. למדתי חצי יום 1926 "נולדתי בשנת היכן נולדת?

'בחידר' וחצי יום בבית ספר יסודי לא יהודי. תחילה לא הייתה , כאשר סיימתי כיתה ז', 1939 אנטישמיות במקום מגוריי. בשנת נכנסו ההונגרים לקרפטים וכל האידיליה הסתיימה. ה'חידר' התפרק. ההונגרים השתלטו על מערכת החינוך שהפכה להיות הונגרית.

וְזֹאת הַבְּרָכָה קֶרֶן הָאוֹר הָעוֹבֶרֶת / לְעוֹלָם אֵינָהּ עוֹצֶרֶת Ï „ו„ אש מאת: ּ הַצְּלִילוּת נֶעֱלֶמֶת אֵצֶל רֻבֵּנו ּאֲנַחְנוּ לֹא כְּמוֹתוֹ,

ההונגרים היו משרתי הגרמנים והטילו על היהודים איסורים רבים. בצ'כיה אבא התפרנס מסחר בהמות ושלח בשר לצבא הצ'כי. למשפחתנו המורחבת היו תחנות בה אבא נקרא לכוח עזר לצבא ההונגרי. 1940 קמח ויערות, כך שבבית לא ידענו מחסור עד שנת המצב הכלכלי בביתנו הורע ונאלצתי להפסיק את לימודיי". נכנסו 1944- נסעתי לבודפשט לאחותי. שם עבדתי במרפדייה. ב 16 "כשהייתי בן בהמשך? הגרמנים להונגריה ואני חזרתי לבית הוריי בצ'כוסלובקיה. כל מהלך חיי בשואה תועד בספר בו תועדו חיי אנשים שונים מרעננה שהיו בשואה. הוריי וחמישה מתוך ששת אחיי נשלחו לגטו מונקטש ומשם לאושוויץ. מנגלה הופיע ופיצל את המשפחה לימין ולשמאל. אני נשלחתי במשך הזמן לעוד כמה מקומות. ניתן לי מספר שנתפר על דש הבגד. הועסקתי בעבודות פרך, בחציבת מנהרות לייצור נשק סודי ואחסונו. היה מעט אוכל. ק"ג והוצאתי ממעגל העבודה. ברגע האחרון ניצלתי ממוות כשהפכתי 37 הגעתי למשקל של להיות מנקה חדר האוכל של הגרמנים. שם ליקטתי את קרום הלחם שהנאצים היו חותכים וזורקים על הרצפה. הם שאלו אותי למה אני אוסף? עניתי שאימא תמיד אמרה שאסור לדרוך על לחם, שיש המונים שאין להם לחם לאכול. אחד מהנאצים אמר: "הוא נראה ממשפחה טובה' והורשיתי לאסוף את הלחם." "כולם, חוץ מאחותי וממני, נספו באושוויץ." מה קרה עם יתר בני המשפחה? "נסעתי עם אחותי לצ'כיה לאזור הסודטים. מצאתי עבודה בבית חרושת לעורות. ובהמשך? במשך הזמן הצטרפתי למחנה הקיץ של היהודים מטעם 'הפועל המזרחי'. שם החלו ההכנות עליתי על האונייה 'טרנסילבניה' בה הפלגנו ארצה". 1948- לעלייה לארץ-ישראל. ב "יום לאחר שהגענו גויסתי לצבא. נתנו לנו רובה אנגלי ומספר כדורים, למרות שלא ובארץ? עברנו אימון. המפקדים הצביעו לכיוון צפון ואמרו: 'פה סוריה, פה לבנון'. גרנו במשטרת מטולה ויצאנו לשמירות". הגעתי לתל-אביב. ישבתי לתומי על ספסל ובמקרה ניגש בחור שהציע 1949- "ב וכשהשתחררת? לי לעבור קורס של מנהלי צרכניות. עברתי את הקורס. קיבלתי הסמכה ונשלחתי לרעננה". "נשלחתי למר שבשביץ שהיה מנהל האגודה הצרכנית, מה הזיכרון הראשון שלך מרעננה? והזיכרון הראשון הוא שבעל עגלה וסוס כיוון אותי למשרדו של מר שבשביץ והוא קיבל אותי ישר לעבודה בצרכנייה. "אבל איפה אישן"? שאלתי. מר פנצ'ר (מוותיקי העיר) משכיר צריף בחצר שלו. בית השימוש היה מטר מהצריף". 20 מרוחק "את השפה למדתי די מהר. העובדים התייחסו איך הסתדרת בעבודה עם השפה והעובדים? אלי נהדר. וכבר לאחר שבוע מצאה לי רותי, אחת העובדות, חדר ברחוב הרצל וזה המקום שאני גר בו עד היום, אך בבניין גדול שבניתי על מגרש זה". "הלכתי לערב ריקודים, וחבר הכיר לי את אחותו אסתר ומתי ואיך הכרת את אשתך אסתר? מכפר סבא. הם הזמינו אותי בשבת לאכול וכך התחיל הרומן. התחתנו והקמנו משפחה". עובדיה. הייתי חבר 280 "תוך זמן קצר התמניתי למנהל הצרכנייה על המשכת לעבוד בצרכנייה? פעיל במפא"י, במועצת הפועלים והתנדבתי למל"ח (משק לשעת חרום)". "הייתה לנו חברה של כמה זוגות. רקדנו הרבה והיינו חברים במועדונים היכן ביליתם ברעננה? שנוצרו ברעננה: בית גינגולד ופל"ח. שם היו הרצאות ומסיבות בכל חג". "הולך להרצאות כל יום שלישי, משחק ברידג'. רבים מחבריי נפטרו ומזל מה מעשיך בגמלאות? שיש לי את ילדיי ונכדיי שדואגים לי במסירות". cleah1@walla.com

רַק אִישׁ הָאֱלֹהִים כְּמֹשֶׁה רַבֵּנו ַּכָּשִׁיר לְבָרֵךְ, בָּרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי מוֹתוֹ. אַל לְךָ לְהִתְמַהְמֵה ַלָעֵת שֶׁבּוֹ תִּהְיֶה בּוֹהֶה, עֵת תִּהְיֶה בּוֹ לֹא שׁוֹמֵע וְאוּלַי גַּם לֹא רוֹאֶה. כָּל עוֹד עָלֶיךָ אֵין בְּלָמִים וּשְׂפָתְךָ שָׂפָה בְּרוּרָה, בָּרֵךְ אֲהוּבֶיךָ בַּנְּעִימִים ֹוְתֵהָנֶה מִן הַתְּמוּרָה. כְּשֶׁהָרֶגֶשׁ בְּשִׂיאו ֹוְנִיצוֹץ הַמַּבָּט בְּשִׂיא זָהֳרוֹ, זֶה לֹא הַזְּמַן לְכוֹלְאו עַכְשָׁיו מִיָּד הָפֵץ אוֹרוֹ. בָּרֵךְ מְקֹרָבֶיךָ עַכְשָׁיו העֲלֶה בָּם שִׂמְחָה וְחִיּוּךְ, כְּשֶׁלֹּא תַּבְחִין בֵּין יַעֲקֹב לְעֵשָׂו עֲלוּלָה הַבְּרָכָה לַעֲלוֹת בְּגִחוּךְ. שְׁמַע יְדִידִי וְהֱיֵה חָכָם וּמְנַע מֵעַצְמְךָ אֶת הָאָשָׁם, אַל תֹּאמַר, רָצִיתִי לְבָרְכָם אֲבָל עַכְשָׁיו, אֵינִי כְּבָר שָׁם. כְּשֶׁהַחַמָּה בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת וְלֹא בִּשְׁקִיעָתָהּ, יְבֹרְכוּ אֲהוּבִים, בָּנִים וּבָנוֹת

מַמָּשׁ עַכְשָׁיו, עַתָּה ! קֶרֶן הָאוֹר הָעוֹבֶרֶת עֲלֵה עָלֶיהָ בִּנְסִיקָה,

הִיא לְעוֹלָם אֵינָהּ עוֹצֶרֶת הִיא לְעוֹלָם לֹא מְחַכָּה. )7 / "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחָֹה" (דברים, ל"ד ֹלוּ רַק יָדַעְנוּ, אֵיךְ ?

עַד אָז, כָּל אֶחָד בְּשִׂיא כּוֹחו הוּא זְמַנּוֹ, אֶת אֲהוּבָיו לְבָרֵךְ.

dbeshel13@gmail.com

≥

11/2018 - 257 רעננה