חדרה 13.10.23
התמונה האחרונה: עמית צור ואורי לוקר | ז"ל. הכירו בצבא צילום: אלבום פרטי
אנחנו ביחד בגן, אחר כך בתיכון. המשפחות שלנו גם חברות מאוד טובות. נודע לי על מותו בקטע הכי רע שיכול להיות. בבוקר כשקמתי, אמרו לי שהוא פצוע, אבל לא יודעים מה מצבו. מיד התקשרתי מהבסיס לאמא שלי כי הרגש־ תי משהו לא טוב. היא ענתה לי בוכה בטלפון וישר הבנתי מה קרה והתחלתי לצרוח 'אני לא מאמין'".
של גולני: 51 דוד "היישוב כולו מר־ כין ראש ומשתתף באבלה הכבד של המשפחה. משפחת אליכין מרכינה ראשה ומודיעה בצער רב על מותו של סמ"ר עמית צור ז"ל, שנפל בעת מילוי תפקידו. עמית שהיה אמור להתגייס לחיל גבולות סירב לה־ תפנות בבקו"ם
וביקש שנשמור עליהם, כי ידע שתיכון חדרה הכי טוב לנכדים שלו. אורי היה, וקשה לי בכלל להגיד היה, מלא אנר־ גיות טובות, שמח, תמיד עם מצב רוח. המורים עטפו אותו והיה לו מאוד חשוב ללכת לקרבי. סרט הגמר שהכין עם אחיו היה על ההכנה לסיירות, על מבחנים שעברו, זה היה מאוד חזק. הם מאוד שו־ נים, כל אחד אישיות אחרת, אבל העניין הצבאי והסיירות היה להם חשוב ביותר. יצא לנו לעשות כנס בוגרים כמה פע־ מים ואורי הראשון שהציע לדבר בגאווה מול התלמידים. הוא תמיד אמר: 'אולי הייתי עושה לכם בלגן כתלמיד, אבל תראו אותי היום'. זה ילד שנכנס ללב. מהבוקר כשנודעה הבשורה המרה אני רואה רק את פניו המחייכות. זיכרון שיש לי איתו הוא שהיינו במסע בכיתה י"ב, התלמידים לא רצו לישון בלילה. אמרתי לו 'בוא איתי, נעשה לכולם כיבוי אורות' וככה הלכנו בין כל החדרים. הוא פשוט ילד שנכנס עמוק ללב". ערכים ודרך ארץ באותן שעות באליכין נשבר ליבה של משפחת צור ושל היישוב כולו. עזורי שרוני ראש המועצה פרסם מודעת אבל על בן היישוב עמית צור ז"ל, לוחם בג־
שני חללי הגדוד עמית צור ז"ל ואורי לוקר: "הם היו החברים הכי טובים שיש, הכירו במסגרת הצבא. דרך אורי הכר־ נו גם את תמיר התאום שלו. לפני כמה שבועות הם שלחו לנו תמונה מהמוצב של שניהם וכתבו: 'תהנו, יש מי ששומר עליכם בזמן שאתם נהנים'. זו הייתה התמונה האחרונה ששלחו לנו. אני עצמי מוצב בעוטף עזה ביחידה מובחרת. ראיתי מראות קשים מאוד בבארי ובכ־ לל. אחרי הרצח של עמית אני התפרקתי בבכי ולא רק אני, כל החברים. הייתי בין הראשונים שידעו, אבל אני יכול לומר שזה גם מילא אותי עוד יותר במוטיב־ ציה להגן על הבית, יחד עם כל המראות שראיתי. ידידה טובה של עמית אמרה משפט הכי נכון: 'רק מי שראה את העי־ ניים של עמית יכול להבין את האהבה שלו'. הוא היה האור שלנו". בהלוויה ספד לו עזורי שרוני: "לפני מספר שבועות ראיתי את עמית ביישוב, הוא בדיוק חזר על מדים עם החיוך שלו. אני זוכר אותו משתובב בגן הילדים, בטקס הסיום ברופין, מהמפגשים עם החבר'ה שלו בני אותה שכבה של בתי ספיר והאחיין שלי גיא. היה בו בעמית מן ניצוץ מיוחד שמקרין עוצמה, ערכים, דרך ארץ ואהבת מולדת. מלח הארץ, לוחם בכל רמ"ח אבריו".
מדינה במלחמה החללים
עד שהועבר לגולני לשירות משמעותי. בבוקר יום שבת תקפו מחבלי החמאס את המוצב בו שהו עמית וחבריו. עמית נהרג בחילופי האש בזמן שהגן על המוצב" סמ"ר עמית צור ז"ל הותיר אחריו את הוריו ליאורה ואייל והאחים רותם וירדן. רועי דמארי חברו הקרוב מאליכין, סיפר כי עבורו היה עמית צור ז"ל הכול: "הוא היה כתף תומכת, חיוך על הפנים, הצחוק שלו, ההומור, האישיות שלו. הוא תמיד ידע מה הכי טוב בשבילו, תכנן הכול מראש בכל רגע, והיה בן אדם כזה שיכולת לסמוך עליו. מגיל ארבע
דמארי הוסיף: "עמית נלחם להיות גולני. כל דבר שרצה הוא פשוט השיג. אני עדיין לא מעכל. הכי יחסרו לי הלילות שהיינו מעבירים יחד, משח־ קים ב'סוני', מדברים, יושבים נפגשים. תמיד היינו בקרבה. אני ועוד שלו־ שה חברים מהמושב היינו האחרונים שראינו אותו. עלינו למוצב הארור בספטמבר לבקר אותו כי 30 הזה ב הוא סגר שם מלא זמן. הבאנו לו דב־ רים שרצה והעלינו לו חיוך ברמות הכי גבוהות שקיימות". דמארי סיפר על החברות הקרובה בין
אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ
ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: michtavim@yedtik.co.il ראשון לציון 1 נח מוזס "ידיעות נתניה":
09-8625550 טל' מודעות ומנהלה: 6343234־04 פקס מודעות ומנהלה: 03-6898430 טלפון מערכת:
5
ידיעות נתניה, חדרה ˆ 13.10.2023
Made with FlippingBook Digital Publishing Software