קשר עין גליון 252 - ירחון ארגון המורים ספטמבר 2015

ד"ר אברהם ליפשיץ

מנהל החינוך הממלכתי דתי, משרד החינוך

קשר עין

חדש / ישן מבט על לוח השנה של מערכת החינוך בישראל

מחשבים מסלול מחדש ומוסיפים חוויות ולימודים לחופשת הקיץ ולחופשות במהלך השנה

ה קביעה שלוח השנה הרשמי בישראל יהיה הלוח העברי, ושהשפה הרשמית בה תהיה השפה העברית, סייעה למדינת ישראל לעצב את התרבות העברית ברוח היהדות לפי מסורת הדורות. בחוק נקבע התאריך העברי כקובע לזכות להיות שותף בבחירות. כך גם בחירת נשיא המדינה והרבנים הראשיים הן לפי תאריך עברי, ויום הזיכרון לחללי צה“ל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום רבין ויום גוש קטיף נקבעו על פי תאריכים עבריים. אך יותר מכול השפיעה על מדינת ישראל ההחלטה שמערכת החינוך בישראל תפעל לפי הלוח העברי. כך תלמיד במדינת ישראל, לאורך חמש עשרה שנות לימוד, לומד על תקיעת שופר לפני ראש השנה, מכיר את מלחמת המכבים ביוונים ערב חנוכה, ומתחבר לשרשרת הדורות עד יציאת מצרים ואברהם אבינו בלומדו את ההגדה של פסח. חופשותיו של התלמיד, למותר לציין, נקבעות על פי החגים. ההתנהלות היומיומית על פי הלוח העברי איננה רק סממן טכני, חיצוני, אלא היא מבטאת מהות פנימית. וכך, בעצם, אנו מתנהלים בשני לוחות: ברור שהפעילות הכלכלית היא בינלאומית, ונקודות

ההשקה הרבות שלנו עם העולם הרחב מחייבות שימוש בלוח הלועזי, ובה בעת אנו חיים במעגל השנה היהודי – ימי השבוע הם ראשון, שני, שלישי – לשבת... ומועדי ישראל נקבעים על פי חודשי השנה העברית. ומכאן לצעד הנוסף שאותו אני מבקש להציע לקביעת יום פתיחתה של שנת הלימודים. החגיגה וההתרגשות בכל שנה, ביום פתיחת שנת הלימודים, של למעלה ממיליון תלמידים הזוכים ללמוד ולהתחנך במדינת ישראל, יש להן מקום של כבוד בלוח השנה. לכן ראוי גם להתחיל את שנת הלימודים בכל שנה על פי תאריך עברי. נציע למשל את ח’ באלול כתאריך קבוע לפתיחת שנה"ל (יחליף את האחד בספטמבר “מקודש“). תלמידים יספיקו להתכונן כנדרש לחגי תשרי (ראש השנה, יום כיפור וסוכות) והלוח העברי הפועל במערכת החינוך יושלם באופן מלא (ברור לגמרי שהשינוי מורכב, ויש להיערך נכון לתאריך הסיום, להביא בחשבון שנה מעוברת ועוד. ייתכן שנכון לצרף להצעה העברת חלק מחופשת הקיץ לחופשת חורף בהגדלת ימי חופשת חנוכה. ההצעה היא עקרונית ודורשת עיון לקראת יישום).

ולעניין עבודת המורים בחופשות...

בחינוך הממלכתי הדתי קראנו לעצמנו להיות “בית חינוך כמשפחה“. במשפחה ההורים לומדים עם ילדיהם גם בזמן החופשה והם מתקשרים לשמוע מה שלומם כשהם “עושים את שביל ישראל....“ ומכיוון שאנו אמונים על האמירה “כל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו“ - ממשיכים המורים להיות בקשר עם התלמידים גם בזמן הקיץ. 000,133 מסרונים עוברים בכל ערב שבת בין הפיקוח למנהלי בתי הספר, מהם לצוותי המורים ולתלמידים, ואלה מחזקים את הקשר האישי בין כל בני המשפחה. בתי ספר רבים מקיימים שבתות עיון, טיולים, חבורות לימוד, מפגשי הורים, וקבוצות התנדבות של התלמידים עם המחנכים. יש בתי ספר שמקיימים את בית הספר של הקיץ לכל הגילים ומעבר לזמן שהוגדר במשרד החינוך. כללו של דבר - אנחנו זוכים לראות מול עינינו שההוראה איננה מקצוע בלבד, כי אם שליחות עליונה. “משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע...“ (אבות), ואנחנו זוכים להמשיך להעביר את מסורת הדורות בעם ישראל! זו בשורה

36