ניו-טק מגזין | דצמבר 2017

Latest News חדשות מהארץ והע ו לם בלתי אמצעי בין המותג ללקוחות החברה. אנו נבחן שילוב רעיונות אלה בטכנולוגיות ובמודלים העסקיים העתידיים. עוד מציין מאייר, כי שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון הינו חלק מהאסטרטגיה הגלובלית של הקונצרן, שתכליתה יצירת אקו-סיסטם של רעיונות חדשנים ויצירתיים, שיכולים להשתלב במוצרים ובטכנולוגיות בשווקים הבינלאומיים העתידיים. קונצרן דיימלר, באמצעות מרצדס-בנץ, מרכזי מחקר ופיתוח גלובליים, 25 מפעיל הפועלים בסינרגיה ומזינים ידע נצבר של מוצרים ושירותים חדשים, טכנולוגיות וחידושים שישפיעו על עתיד כלי הרכב והרגלי הנהיגה. מרכז הפיתוח שנחנך לאחרונה בישראל, מצטרף לרשת הגלובלית של דיימלר שמרכזיה המובילים ממוקמים בגרמניה, קליפורניה, הודו וסין, ומעסיקים למעלה עובדים. 16,000- מ גאווה ישראלית: הטכניון ישגר את להק הלווינים האוטונומי הראשון לחלל

הפרויקט פותח בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. להק של שלושה ננו-לוויינים שיטוסו בטיסת מבנה מבוקרת בפעם הראשונה בעולם, ישוגר לחלל – כך הודיעו היום הטכניון 2018 בסוף שנת וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. להק Innovative הלוויינים ישוגר באמצעות חברת ההולנדית, המתמחה בשיגור Solutions In Space . PSLV ננו-לוויינים, על גבי המשגר ההודי פרויקט"אדליס-סמסון" פותחבשניםהאחרונות על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ’ פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל וחבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. הפרויקט נועד להוכיח שלהק לוויינים יכול להחזיק במבנה מבוקר במשך שנה במסלול ק"מ. 600- בגובה של כ "הטכנולוגיה הישראלית פורצת גבולות ומוכיחה שוב ושוב את חדשנותה," אומר שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. "אנו גאים להיות חלק מפרויקט הדגל הזה שמהווה תרומה משמעותית לקידום תחום החלל בישראל ולהכשרת סטודנטים בתחום." הלוויינים ישמשו לקליטת אותות מכדור הארץ ולחישוב מיקום מקור השידור למטרות של חילוץ והצלה, איתור וזיהוי, חישה מרחוק וניטור סביבתי. גודלו של כל אחד מהלוויינים ס"מ, בערך כגודלה של קופסת 10 X 20 X 30 ק"ג. על גבי 8- נעליים, ומשקלם הכולל כ הלווינים יורכבו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה ומכשירי ניווט. התוכנה והאלגוריתמים שינהלו את הטיסה להם ידע, כלים והתנסות חשובה לעתיד. "חברת מרצדס חנכה לאחרונה מרכז מחקר ופיתוח בישראל ואוניברסיטת בן- גוריון בנגב גאה להיות בין הראשונים לשתף פעולה עם הקונצרן הגלובלי", הוסיף שביט. אייל מאייר, מנהל החדשנות של מרכז הפיתוח של מרצדס בנץ-בישראל, אשר חנכה לאחרונה מרכז מחקר ופיתוח בישראל, מציין כי מדובר בשיתוף פעולה שיעודד רעיונות חדשים ופורצי דרך אשר יאפשרו קשר

הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. "הטכניון מודה לתומכיו, ובראשם קרן אדליס, על הסיוע החשוב בהגשמת תוכנית זו, וגאה בשותפות האמיצה שלו עם תעשיית החלל בישראל. ללא עזרתם הפעילה של גורמי התעשיה הרלוונטיים לא היה אפשר להגיע להישגים הטכנולוגיים המרשימים אותם השיגה תוכנית אדליס- סמסון." הפיתוחים הייחודיים של הלוויינים כולם תוצרת כחול-לבן: מערכת הנעה של רפאל, המבוססת על גז קריפטון, תהיה הראשונה מסוגה בעולם שתטיס לוויין זעיר. המקלט הדיגיטלי פותח על ידי אלתא ומערכת בקרת ההכוון פותחה במפעל מב"ת של התעשייה האווירית בשיתוף חוקרי הטכניון. נוסף למערכת ההנעה יצברו הלוויינים אנרגיה דרך פאנלים סולריים שייפרשו לצדי כל לווין וישמשו ככנפיים שיוכלו לבקר את טיסת המבנה ללא שימוש בדלק, באמצעות התנגדות האוויר באטמוספירה. על גבי כל אחד מהננו-לוויינים יורכב מקלט דיגיטלי לקליטת אותות, שיהיה אחד המקלטים המורכבים ביותר שתוכננו אי פעם בננו-לוויין. המערכת לעיבוד המידע על הלוויין והאלגוריתמים שישמרו על המבנה יהיו ראשונים מסוגם בעולם ויתמכו בהפעלה אוטונומית של כמה לוויינים יחד. מערכת GPS התקשורת והניווט תכלול שני מקלטי שישמשו לניווט אוטונומי ומערכות תקשורת שבאמצעותן יתקשרו שלושת הננו-לוויינים זה עם זה ועם תחנת הקרקע – אתגר משמעותי שנפתר בפרויקט הנוכחי. תדר ייעודי ישמש להעברת מידע לכדור הארץ בפס רחב.

פותחו במעבדה למערכות חלל מבוזרות בטכניון. "המזעור בתחום הלוויינים, יחד עם טכנולוגיה ישראלית מתקדמת, מאפשרים לנו להצעיד את ישראל צעד חשוב קדימה בלוויינות זעירה," מסביר פרופ’ גורפיל. "אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב אישי דרך מחשב נייד לטלפון סלולרי, שמציע הרבה יותר יכולות מקודמיו." "תחום הננו-לוויינים מצוי בתנופה משמעותית בשנים האחרונות ומספר השיגורים מכפיל את עצמו מדי שנה," אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר. "עלויות הפיתוח והשיגור של לוויינים כאלו, המסוגלים למלא מגוון שימושים, נמוכות משמעותית מאלה של לוויינים רגילים. בעתיד הקרוב צפויות להופיע רשתות שיכללו אלפי ננו-לוויינים שיכסו את כדור הארץ ויאפשרו תקשורת אינטרנט מהירה בעלות נמוכה משמעותית מהמקובל כיום." "תכנית הננו-לווינים התאפשרה לאור נדיבות לבם של תורמים מהארץ ומהעולם המבינים את חשיבות חקר החלל לביטחונה של מדינת ישראל ולשגשוגה," אומר פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא

New-Tech Magazine l 20