סיפור חיים - סיפורו של שלום-זאלו פרינץ
" אימא קיימה אותנ ו זמן מה בעזרת הגִמְלה הממשלתית ותלושי מזון שהמשיכה עדיין לקבל ,
מתוקף היותו של אבא נכה מלחמת העולם הראשונה ".
- שלום זאלו בזרועות אחותו אסתר , 4393
שלום היה אז כבן חמש . כשאביו נלקח ליעד לא ידוע הופסקו גם הלימודים ובתי הספר
היהודים נסגרו והפכו למקומות ריכוז יהודים ואחסון רכושם . על ילדים יהודים נאסר להירשם
לבתי ספר אחרים .
" ואז הגיע זמן הטלאי הצהוב . כל ילד מגיל שש היה חייב לענוד את הטלאי . החלו גם ימים
של לגלוג והתנכלויות מצד השכנים הגויים כלפינו , וגם מצד הילדים . אחותי טוענת שהשכנים
הלשינו עלינו . גם הילדים ששיח קו יחד אתנו הפכו למלשינים והתחילו להכות אותנו .
הטלאי הצהוב ששרד בבית משפחת פרינץ
כעבור כחודשיים פינו אותנו יחד עם כל היהודים מבתינו . הרשו לנו לקחת רק מספר פריטים
בסיסיים ויצאנו במסע רגלי ל עבר יעד בלתי ידוע .
הלכנו שעות אחדות אל מחנה צבאי לשעבר , ששכן בפאת י ברסלאו . הכניסו אותנו לצריפים
, ארוכים משפחות אחדות לכל צריף , והתחילו להגיע כל מיני שמועות על המתרחש . אבל
לקראת חשכה פתחו את השערים והורו לכולנו לְפַנות את המחנה במהירות ולהסתלק
. מהמקום כשיצאנו נשמע מאחורינו פיצוץ אדיר והסתבר שהמחנה היה ממולכד .
4
Made with FlippingBook Online document