כוכב הצפון גיליון 2402

דעותהצפון

גבעתי בן יוסף זר פרחים או זר של קוצים

בקודש, הייתי אופטימי, על סף הסקפטיות. הבטחתי להיות לחודש ספטמבר, 1 - במקום ב יום פתיחת שנת הלימודים. וכמו שהבנתם, הייתי שם. מה אומר ומה אספר, כמעט ולא זיהיתי את המקום. חצר נקייה, עם מתקני משחק חדשים, הקירות החיצוניים צבועים למשעי. עם הרבה צבע וירק. נכנסתי פנימה ילדים מקסימים, 30- ואורו עיני. כ שרים בהתלהבות. הקירות זכו לגוון וצבעים חדשים ו"חיים". חדרים מעוצבים, שמשכנים בתוכם, ציוד, בחלקו ממש דנדש. המקלחות והשירותים מצוחצחים. הכל כמו ניבנה רק אתמול. ראש העיר ומלוויו הביטו בהתפעלות, חלקם אף מודים "לא האמנו שזה יקרה". את פני האורחים קיבלו בני משפחת חנון, שעל שם אחיהם, חייל, מכונאי מוטס, בן השכונה, שנפל בעת שמסוקו התרסק. בכניסה לגן הוצב שלט מאיר עיניים ולב, עליו נכתב "גן, ע"ש גדעון חנון ז"ל", זה היה מרגש. ובכן, מתברר שזה אפשרי, אם רק רוצים, אם יש יד מכוונת, אם יש מי שיודע לנהל ויודע לקחת על עצמו אחריות, משימות לא קלות, אבל ברות השגה. ראש העיר נתן את ההוראה, המנכ"ל יחד עם מספר עובדי עירייה, לקחו את המשימה כאתגר, וביצעו אותה, על הצד הטוב ביותר. זר פרחים, למי שעשו במלאכה, בראשם לעופר, מנכ"ל העיריה, למנהלת מחלקת החינוך לממונה על הגנים, וכמובן לעובדי העיריה, שלא תמיד אנחנו, יודעים ואוהבים לפרגן להם. כן, עשיתם כמעט את הבלתי אפשרי , ועל זה מגיע לכם, יישר כח וכל הכבוד!!

זר פרחים כשנכנסתי, לא האמנתי למראה עיניי. הייתי כאן רק לפני כשבוע , המבנה, שהיה פעם, מזמן, כך אמרו לי תושבי השכונה, כל כך יפה, ניצב כחירבה, שלא ידע יד אדם, חודשים ואולי שנים רבות. הכל שם היה מבולגן, הרבה חפצים וציוד שאבד עליו הקלח, נערם בין כתליו, מין מחסן כזה לכל הדברים המיותרים שנערמו כגיבוב סתמי ללא תוחלת ותכלית. קירותיו, לא ידעו צבע מזה שנים רבות, המרצפות, חלקן שבורות. הכל ניראה כמו חורבה נטושה תשושה ועלובה. המראה החיצוני, היה אף גרוע יותר, עשבייה שהשתלטה על חלקו הגדול של החצר ה"אבודה", ציוד הרוס ומיותם, קירות חיצוניים מנוכרים, על סף הגועל, ושער ברזל חורק, נעול על בריח. אין ספק, המבנה, בעברו הרחוק, ידע ימים יפים מאלה. ואז הם הגיעו, מנכ"ל העיריה עם מספר עובדי עירייה, עם כלים ביד, והמון אמביציה מתפרצת , בסערת רוח, אותה הוביל המנכ"ל, כשלצידו תמי, מנהלת מחלקת החינוך ושמחה, מנהלת הגנים בעירייה, השתלטו על השטח וחילקו הוראות. הגעתי למקום ב"מיקרה". לאחר שהבחנתי ב"מהומה", עצרתי את רכבי והתעניינתי , "מה קורה כאן". עופר, מנכ"ל העיריה , הביט בי "אנחנו רוצים להפוך את המקום הזה, לגן ילדים". החזרתי לו מין מבט מופתע, בלתי ברור "עופר, שנת הלימודים מתחילה בשבוע הבא, איך ??" הוא חייך לחודש הגן הזה יפעל, 1- "ב והכל יהיה נקי, מסודר ומטופח" , "אשרי המאמין" לחשתי באוזנו. היה שם המון, אבל ממש המון מה לעשות, כדי שההבטחה שלו תמומש. אני, כהרגלי

גבעתי בן יוסף שבת שלום,

מעוניינים לקדם את העסק בזירה אינטרנטית רחבה? צרו קשר ונגיע אליכם לפגישה ללא התחייבות 2402 | 06.09.19 | ו׳ אלול תשע“ט | כוכב הצפון | 38