קשר עין גליון 266 - ירחון ארגון המורים פברואר 2017

שנה. אמרתו של החכם היווני עדיין תקפה והיא משמעותית ביותר במה שנוגע לבחירת עיסוקי הפנאי שלנו. לסיכום אדגיש שאין החינוך לפנאי מושתת על כמויות - הקניית ידע ולימוד מיומנויות הם חשובים ביותר, אך יותר מכול חשוב פיתוח גישות והתנהגות, שיוכלו להנחות את הילד, ולאחר זמן את המבוגר, ביצירת דפוסים לניצול זמנם הפנוי.

תהיה שלמה אם ייסגר עולמו של הילד באזור מגוריו. בית הספר חייב להוציא את הילד אל אתרים היסטוריים, אל גנים לאומיים, אל שמורות טבע, אל הים, אל היער, למוזאונים, לתאטרון, לקונצרט ועוד – בעזרת מפגשים אלה ירחיב הילד את אופקיו וילמד להעריך את מסגרות הפנאי.

הפנאי הוא אפוא חיוני ביותר לאישור חיינו. על ידי התנסותנו בפנאי אנו מסוגלים לתת תשובה לבעיות המהותיות של קיומנו. הפנאי הוא המקום שבו חיינו חיים. כאשר אנו מתנסים בפנאי, אנו מתנסים בהבעה עצמית המאפשרת לנו להתפרק ולהגיב לעצמנו, לאחרים ולסביבה באופן שאי אפשר לנבא אותו באורח אישי. האדם המעורב בפנאי אינו נדחף על ידי כוחות חיצוניים, אלא הוא מונע על ידי כוחות פנימיים. ההכרה שחיינו נתונים במידת מה בשליטתנו מעניקה לנו תחושה של יתר אחריות בכל הנוגע לקיומנו האישי.

במסגרת החינוך בארץ פותחו במרוצת השנים נושאים כגון: ציור, מוזיקה, ספורט, מלאכת יד ועוד נושאים המקובלים בעולם, ענפי ספורט כמו גולף, טניס לזוגות, רכיבה על אופניים, סקי, החלקה על סקטים או ריצה, ענפי ספורט המים ועוד. מובן שלימוד נושאים אלה יצר את הגשר לפעולות פנאי שונות בעולמם של המבוגרים. אך בכך אין די, יש להגביר את תהליך הצגתן של פעילויות הזמן הפנוי לתלמידי בתי הספר כדי שהמגוון יהיה רחב ככל האפשר.

חינוך לניצול מיטבי של זמן פנוי משתדל לפתח גישות חיוביות לעולם הפנאי, ויש לאפשר לילד להכיר את עולם הפנאי על גווניו השונים באמצעות ניסיונות ישירים

כיצד יימצא לנו הפנאי? חייבים אנו לגלות מה אנו עושים טוב ביותר, ולשם כך יש לערוך ניתוח של המבנה הגופני שלנו. אחר כך עלינו לנתח את אופיינו. האם אנו בנויים לבריחה, לקרב? למשא ומתן? האם אנו נוטים לנסיגה בתנאי לחץ? להתחברות? או להתנהגות תוקפנית? האם אנו סית של הביישן, המופנם או אולי של אחד משני ָ הדמות הקל הטיפוסים האלה: החברתי האוהב בני אדם או מי שאוהב להיות תמיד מספר אחת. מובן שלכל אחד מאתנו יש משהו מהתכונות שצוינו לעיל, ואחד מן הכוחות הוא הדומיננטי בנו, והוא הקובע אם נשתתף בפעילויות ספורט כבודדים או אם ניטול חלק בפעילות חברתית או בפעילות תחרותית-הישגית מובהקת. "דע את עצמך" – ייעץ לנו סוקרטס לפני יותר מאלפיים

ככל שנצליח להחדיר לבתי הספר תכניות המקובלות בעולם הפנאי ולמסד אותן בתוכו, כך נצליח ליצור גשר חזק יותר בין בית הספר והתלמיד לבין עולם הפנאי. יש להגביר את הלימוד בכל תחומי הפנאי - החברה, האמנות, התרבות, הספורט, הבריאות והטבע, הן מבחינת ידע וכישורים הן מבחינת הקניית גישות והתנהגות. בחברתנו המתפתחת גוברת המודעות לניצול הולם של שעות הפנאי. תרבות הפנאי חייבת להתפתח במקביל לפיתוח של הצרכים. ההצלחה תלויה במידת מעורבותם של מקבלי השירות בתהליך יישומו הלכה למעשה. ככל שיגדל מגוון הפעולות כך יגדל מספר המשתמשים בשירות זה, ודווקא בחברה הישגית כשלנו מעניין שהמוטיב המרכזי הוא העיסוק עצמו - ולא ההישגים דווקא.

34