מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 17

תמר מורג

, ועדת האו"ם לזכויות הילד) והן משורת 12 הילד (הערה כללית המחקרים שאוזכרו לעיל שבהם רואיינו ילדים שחוו תהליכי השתתפות וכן אנשי מקצוע רלוונטיים: – יש להכין את הילדים לקראת ההשתתפות בצורה הכנה · יסודית, כך שיתאפשר להם להבין מה צפוי בדיון ומה יהיה אופיו. – יש להבטיח את זכותם של ילדים לבחור בחירה · אם להשתתף. – יש ליידע את הילדים במידה המרבית האפשרית שקיפות · באשר לכללים שעל פיהם מתנהל ההליך, ובכלל זה סוג ההחלטות האפשריות, חסיון דברי הקטין, המשקל האפשרי של עמדת הילדים. – יש לספק לילדים את המידע המרבי האפשרי בנוגע מידע · לתוכנית הטיפולית הנוגעת להם ולהחלטות האפשריות. יש לעשות זאת בדרך המותאמת לגילם, לבגרותם ולצורכיהם. לעניין זה חשוב לציין כי ועדת האו"ם לזכויות הילד קבעה חובה מיוחדת לתת לילדים במצבי סיכון מידע על האפשרויות השונות לטיפול ולהשמה חוץ-ביתית. – חשוב לדאוג, בין היתר, לסביבה פיזית מותאמת סביבה · לילדים, להקפיד על פורום מצומצם ומוכר ועוד. – של דרכי ההשתתפות לילדים שונים, ובכלל זה התאמה · בדרך של ציור, כתיבה ועוד. – הבטחת שוויון הזדמנות מלא במימוש הזכות, שוויון · לרבות התאמת דרכי השמיעה לילדים דוברי שפות שונות ולילדים עם מוגבלות. – יש לשאוף לכך שהקשר בין הילדים ובין מי ששומע קשר · אותם יהיה, ככל האפשר, קשר משמעותי. מחקרים שבים ומצביעים על כך שילדים מבקשים שמי שהם משוחחים עימו יהיה אדם שמכיר אותם ושהם בוטחים בו. – מחקרים הצביעו על כך שילדים זקוקים דיאלוג · להשתתפות שלא תהיה בעלת אופי נקודתי אלא בעלת אופי מתמשך המאפשר להם לשאול שאלות, להתייעץ, לשכנע ולשנות את דעתם. – יש חשיבות גדולה ביותר להקפדה על מתן משוב משוב · והסבר מפורט לילדים על ההחלטה שהתקבלה בסופו של ההליך, גם אם עמדתם התקבלה ובעיקר אם לא. – לרבות אפשרות של הילד לערער על נגישות לצדק · החלטות במקרים המתאימים.

התוכנית הטיפולית בעניינם, והיעדר המידע הוא מקור עיקרי למתח ולחרדה של ילדים אלו. כך למשל, במחקר שנערך עם בגירים צעירים בוגרי השמות חוץ-ביתיות, הם הביעו כעס ממשי על כך שכאשר היו בני נוער לא ניתן להם מידע מלא על .)Bessel, 2011( מצבם ועל תהליכי קבלת ההחלטות בעניינם מחקרים אלו העלו את הצורך לבחון מחדש את המדיניות בדבר האיזון הנכון בין הגנה על הילדים מפני מידע מזיק ובין הבטחת .)Cashmore, 2002; Marshall, 1997( זכותם למידע למתן משקל מועט ולא קושי נוסף העולה ממצאי המחקרים נוגע Bijleveled., 2015( במצבי סיכון עקבי לעמדותיהם של ילדים ) ממצאי מחקרים הצביעו גם על כך שילדים ששותפו et al חשו כי השפיעו על עניינים טריוויאליים אבל לא על הסוגיות המהותיות, כגון מידת הקשר שיהיה להם עם ההורה הביולוגי Bijleveled et al., 2015;( או בחירת העובד הסוציאלי שלהם .)Cashmore, 2002 להיעדר משוב או הסבר קושי אחר העולה מן המחקר נוגע כמובן, קושי זה גדול לילדים לאחר קבלת החלטה בעניינם. במיוחד כאשר ההחלטה המתקבלת עומדת בניגוד לעמדה שהביע הילד. סקירת ממצאי מחקרים בנושא זה הראתה כי במקרים שבהם ילדים חשו כי הקשיבו להם והתייחסו לדבריהם ברצינות, הדבר גרם להם לתחושה טובה גם אם עמדתם לא ). ואולם, במקרים שעמדתם Cashmore, 2002( התקבלה נדחתה ללא הסבר והתייחסות, הם חשו חוסר אונים, כאב רב ). ממצאים דומים לאלו Bijleveled et al., 2015( ואובדן תקווה העולים מסקירת הספרות בעולם, בנוגע לקשיים בדרכי שיתוף ילדים בישראל, עלו גם ממחקרה של אלפנדרי. כיצד אפשר להרחיב את היקף השתתפותם של ילדים ולשפר את דרכי שיתופם? בכתיבה האקדמית אפשר למצוא כי אחד המפתחות להרחבת היקף השיתוף מצוי קודם כל בהתנסות רבה יותר בשיתוף ילדים. בהתנסות יש כדי להפחית את החששות מכך ולהביא לשינוי עמדות. גם הכשרות מעמיקות יספקו כלי עבודה ישירים, יאפשרו התמודדות עם דילמות ויפחיתו התנגדויות .)Gal & Faedi-Duramy, 2015( נראה שיש להעביר חלק מההוראות והקווים המנחים הנוגעים לשיתוף ילדיםמֵרָמָהשל הנחיותפנימיות, אשר לשונן מעורפלת לא פעם, לחקיקה הקובעת כללים ברורים ומחייבים יותר. בכל הנוגע לדרכים לשיתוף משמעותי ואפקטיבי, של ילדים בכלל ושל ילדים במצבי סיכון בפרט, נראה שאפשר להצביע על כמה כללים שהליכה לאורם עשויה להביא לשיפור ניכר במצב. כללים אלו נגזרים הן מהנחיות ועדת האו"ם לזכויות

נקודת מפגש I 10