31.8.2018 גיליון 2352

www.star10.co.il

בכוכב דעות

חפשו אותנו

זר פרחים או זר של קוצים

גבעתי בן יוסף טור אישי

הפינה לשיפוטכם אני באמת מתלבט, בימים האחרונים שנתי נדדה עלי. מצד אחד העיר זועקת לעזרה, מתחננת. הלב והראש גם יחד כמו קוראים לי, "אל תשב מהצד, תעשה משהו להצלת העיר", מנגד אני שומע "גבעתי, מה אתה צריך את כל הלכלוך הזה, יש לך שם טוב, למה לך לקלקל אותו". שוב, אני מוצא עצמי מתלבט ומתייסר קשות. הכל התחיל בערך לפני כחודשיים, כאשר שלושה צעירים טבריינים, "התנפלו" עלי "כן שמענו עליך וגם קראנו, הצלת את לוד וטייבה וכל מיני ערים אחרות, אבל שמעת את המשפט הזה שקוראים לו "עניי עירך קודמים", למה שלא תציל את העיר שלך, מה הם יותר טובים מאתנו?" כאן התפרצתי אל דבריו "אני, לא בוחר לאיפה ללכת, משרד הפנים שולח אותי. נכון, אני עובר מעיר לעיר, כי זאת המומחיות שלי, ובשל הסיבה שמשרד הפנים רוצה אותי". הגבתי, עד כמה שאפשר בצניעות והוספתי בחיוך: "כנראה שאני עושה עבודה טובה". חברו הביט בי בעיניים חודרות "אז הגיע הזמן שתעשה משהו גם למען טבריה". בנינו, הם צודקים, אני מכיר את הטבריינים, איך אמרו לי ולא פעם: "אין נביא בעירו" וכי למה? כי יש לנו לפעמים בעיה לדעת לפרגן, לומר מילה טובה, כי רבים מאתנו מסתכלים על האינטרס האישי של "מה יצא לי מזה" או "מי זה בכלל". אל תיפגעו, אבל זאת האמת לאמיתה. למרות כל ה"תקלות" וה"טבריה נמחקה" בכל זאת, אני מאמין שעדיין, עדיין יש עתיד ותקווה. אולי הפעם נתפכח, נפקח ולו במעט את עינינו. אני זועק "בואו 'תנצלו' אותי". איני מתכוון להסתיר, מדובר בעובדות, יש לי ניסיון מוניציפלי שאין לאף אחד בעיר )מבלי חלילה לפגוע באיש( אני עוסק שנה. 25- ועסוק רוב הזמן בנושאים מוניציפליים וציבוריים מזה למעלה מ בעבר כיהנתי כיו"ר ההסתדרות במרחב כנרת, מעידים עלי שהייתי טוב. בניתי את אולם "מופת" ואת אולם האירועים, ושלושה מועדונים לקשישים, ושני פעוטונים, )הרוב מכספי תרומות שהבאתי( היינו חיל חלוץ בנושאים רבים ומגוונים, כמו יועץ משפטי צמוד לעובדים, תשאלו את עו"ד טיבי יצחק, שהיה הראשון בארץ בתפקיד זה. קבוצות ספורט שהקמתי והפעלתי, חניכים, 500- מועדון נוער העובד והלומד בתקופתי, היה הגדול בצפון, כ 500- דרור ללוש היה המזכיר דאז, תשאלו אותו. תרמנו לנזקקים למעלה מ סטים של תפילין )ולא בקשתי שיזכרו לי את זה( תשאלו את צביקה כהן, גם מאות ספרי קודש ו"שוויתי" לבתי כנסת, חלקם מתנוססים עד היום. הובלנו, פעמים בתואר 3 חברי לעבודה ואנוכי כיו"ר, את מועצת הפועלים, לזכייה "מועצת פועלים מצטיינת" ארצית. בהמשך, הייתי ממונה על כל המורות החיילות בארץ, עבדתי בצמוד לגולדמן, שכיהן כח"כ וכסגן שר החינוך התרבות והספורט. היה לי את

הזכות לעבוד במחיצתו. יחד עשינו המון דברים טובים ומועילים, כמו פתיחת כיתות לימוד בכמה ממדינות ברית המועצות לשעבר, על מנת לעודד אותם בהמשך לעלות ארצה. כמו כן, גם דאגתי לעירנו, הוספתי תשע מורות חיילות לתקן של טבריה )ובצדק(. בהמשך כיהנתי בבית הדין לעבודה, כנציג עובדים ושימשתי כמגשר ראשי, גישורים. הייתי אחראי והובלתי את הרפורמה בתחבורה 1,500- עשיתי כ הציבורית בצפון. עוד מיני תפקידים שחלקם היו בהתנדבות וחלקם לא. חברות, ביניהן "עמידר" 12- במהלך השנים כיהנתי כדירקטור בלמעלה מ "בית ספר לקציני ים בעכו", "אוהלו" "החברה לחקר ימים ואגמים" "נח", נכסי חייל ועוד רבים ואחרים. גם כיום אני ממשיך לכהן כדירקטור, וכ"נאמן" מטעם שר העבודה והרווחה. וכנציג שר האוצר ברמה. וכמובן כמרצה ומורה, פעמים רבות בהתנדבות וכעיתונאי. בדרך עשיתי מספר עבודות "שוליות", כמו ליווי פרויקטים גדולים, וכשותף לפירוק "מפעלי הפלדה" בעכו, ייצגתי, את המפרק עו"ד שביט, וכן, דאגתי לאינטרסים של העובדים. כיהנתי גם כחבר בוועדות מכרזים במשרד הביטחון. בין לבין הייתי יועץ לשני שרים ועוד כהנה וכהנה. עכשיו גם אתם תשאלו, "אז עם ניסיון כזה ויכולות כאלה, למה שלא תעזור לעיר?" אז ראשית אומר "עזרתי", אבל בשביל טנגו צריך תמיד שניים. למשל השביל המדהים ביער שוויץ, אותו הובלתי, ועוד פרויקטים שלא אמנה אותם, משום שאני מעדיף לתת את הקרדיט לאחרים, מתוך לויאליות. אני מאמין בכל ליבי שיכולתי להיות ראש עיר מצוין. אבל ברגע הנתון, בעקבות מה שקורה, אומר בכנות "לא מתאים לי, כל המאבק הלא נעים, שירד לפסים אישיים" מאידך, אני בטוח שאני יכול לסייע ולעזור לכל מי שיבחר, ברעיונות, בקשרים שיש לי והכי חשוב בניסיון האדיר שהצטבר אצלי בשנים האחרונות, עת נשלחתי לסייע לערים אחרות "לצאת מהבוץ" ולשמחתי, צלחה ידי, ותזכרו זה לא תמיד עניין של כסף, אשמח להסביר בהזדמנות אחרת, איך אפשר לעשות המון, ממש המון, גם כשאין לך אגורה על הנשמה, בקופה. יהיו כמובן מי שישאלו "ומה עם טבריה?", אוכיח בכתובים שרציתי, אלא ושוב, בשביל טנגו צריך שניים. אני בטוח שאני יכול לתרום רבות למען העיר ובגדול. עכשיו תלוי המון בנו, בכם, אני בא מתוך המון אהבה לעיר, בא כדי לעשות ולהציל, לא בשביל להעביר זמן, ולא בשביל הכבוד, אני בא לעשות, נקודה. כולי תקווה שתעודדו אותי, זה לא הולך להיות קל. תנו לי כוח ורוח גבית, לעשות את "הבלתי אפשרי", להתמקד בעיר שלנו, להוביל אותה יחד להישגים. כדי שאני, כמוכם, אוכל לומר לילדי ולנכדי "לא עמדתי מן הצד, עשיתי למענכם, למען העיר".

2352 | 31.8.18 | כ׳ אלול תשע“ח | כוכב הצפון | 40