כוכב הצפון , גיליון חג פסח 2383

בכוכב פסח

www.star10.co.il - למהדורה הדיגטלית

זה שעבוד מלכויות של גלויות בבל, מדי ויון, = ' ]פירוש: 'אל תזכרו ראשונות שלימות המשיח כבר לא תהיה זכירה לזה שנגאלו ישראל מהם. ומה שנאמר זו יציאת מצרים, שתהיה לה זכירה, = ' בהמשך הפסוק: 'וקדמוניות אל תתבוננו אבל לא יתבוננו בה כמו עתה, דהיינו שהיא תהיה טפילה לעומת הגאולה העתידה לבוא בקרוב מהמלכות הרביעית וממלחמת גוג ומגוג[. בהמשך, הגמרא מביאה גם את דברי הנביא )ישעיה יט(: 'הנני עושה חדשה עתה תצמח' – דהיינו: הגאולה העתידה בקרוב תחליש את זכרונם של הגאולות הקודמות )בבל, מדי יון(. תני רב יוסף: זו מלחמת גוג ומגוג – זו המלחמה האחרונה שתהיה לפני הגאולה – מהמלכות הרביעית וממלחמת גוג ומגוג, בקרוב. ענין יציאת מצרים מוזכר חמישים פעם בתורה, ורבו ההסברים לכך. ה"אור החיים" הקדוש )רבינו חיים בן עטר זיע"א(, מקשר זאת לעובדה שעם ישראל נכנסו במצרים למ"ט שערי טומאה, והקב"ה גאל אותם לפני שנכנסו לשער החמישים. ובפירושו לתורה )שמות ג, ח(, כותב ה"אור החיים" הקדוש, שבמצרים ירדנו עד למ"ט שערי טומאה, ואילו בסוף הגלות האחרונה, תהיה נפילה עד לשער החמישים ממש, ומשם יקחנו הקדוש ברוך הוא ויגאלנו. ]גם לספירת העומר, המתחילה במוצאי יום טוב ראשון של פסח ונמשכת ארבעים ותשעה יום, עד חג השבועות – יש קשר לזה[. חז"ל במסכת סנהדרין )פרק 'חלק'(, מונים כמה וכמה סימנים לגאולה, שלכאורה רובם ככולם כבר התגשמו, ואם נוסיף לזה את דברי ה'אור החיים' הנ"ל – הרי שאנו עומדים ממש בשלב של "קול דודי הנה זה בא"... )שיר השירים ב, ח(. כשאנו עומדים בחודש ניסן – חודש גאולה - "החודש אשר ישועות בו מקיפות" )יוצר לפרשת החודש(, בזכרנו את ציון ואת מאמר חז"ל: "רבי יהושע אומר: בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" )מסכת ראש השנה יא:(, בתוספת דברי רבי יוחנן )מסכת ראש השנה לא:(: שמטבריה עתידין להיגאל – עיר שגם בה התרבו לאחרונה הרבה מאוד סימנים לגאולה – אין לנו אלא להישען על אבינו שבשמים ולהתפלל: שיחיש לגאלנו, ו"כימי צאתך מארץ מצרים הראנו נפלאות" )מיכה ז, טו(. וכפירוש ה'ספורנו' על התורה )בראשית מא, יד(, על הפסוק הנאמר ביוסף הצדיק: 'ויריצוהו מן הבור' - כדרך כל תשועת ה' שנעשית כמו רגע, כאמרו: 'כי קרובה ישועתי לבא' )ישעיה נו, א(, וכאמרו: 'לו עמי שומע לי' )תהלים פא, יד(, וכך היה ענין מצרים, כאמרו: 'כי גורשו ממצרים' )שמות יב, לט( - כאמרם ז"ל: שלא הספיק בצקן של אבותינו להחמיץ... וכן אמר לעשות לעתיד כאמרו: 'ופתאום יבא אל היכלו האדון' )מלאכי ג, א(. משל למה הדבר דומה, כותב ה'חפץ חיים' )'ציפת לישועה', פרק ב(: למלך שקצף על בנו וגזר עליו חמש שנות גלות במחוז מרוחק שהנסיעה אליו ארכה חודשים ארוכים בדרכים משובשות, רצופות עליות ומורדות. שנה אחר שנה חלפה, המלך ניחם על גזירתו והתגעגע לבנו, אך את דבר המלך אין להשיב. ברם, המלך התבונן וראה שגם ככלות חמש השנים יטלטל בנו חודשים ארוכים בדרך מפרכת עד בואו לעיר המלוכה. מה עשה? – ציוה לסלול מסילה רחבה וכבושה, סיתתו הרים ומלאו גאיות והכינו מרכבה רפודה, ותחנות בדרך כדי שבהן יחליפו סוסים יגעים בסוסים רעננים, כדי שבהגיע המועד יוכל לבוא בזמן קצר ובנוחות גדולה. כל המלאכה הגדולה הזו נעשתה בעוד בן המלך בגלות, ובלא שידע מאומה אודות התכונה הקדחתנית הנעשית בגינו. כך הוא גם בענין גאולה: אין לנו מושג אלו הכנות נרקמות, כדי שבהגיע העת 'בוא יבוא, לא יאחר' )מלאכי ג, א(, ופתאום יבוא, אמן. ומה טוב ונעים לחתום בדברי הרמ"א )אורח חיים תפ(: "הגה – ויש אומרים שיש לומר 'שפוך חמתך' קודם 'לא לנו' )ר"ן פרק ע"פ( ולפתוח הפתח, כדי לזכור שהוא ליל שמורים, ובזכות אמונה זו - יבא משיח וישפוך חמתו על המכחשים בה'".

רמזים רבים נכתבו על הסדר המקובל: "קדש, ורחץ"

בספר "מדרש הגדה" לרבי צמח הכהן זצוק"ל מג'רבה )תרע"ט(, הביא נ"ה רמזים שחיבר במשך חמישים וחמש שנה – פירוש לשנה. )"חולת אהבה", מהדורת "אהבת שלום" .(21 עמוד ה"אלשיך" הקדוש )שמות יג, י'(, כתב שבסימנים אלו רמוזה הדרך לעבודת השם יתברך, שכן בתחילה יש לקדש את עצמו במה שמותר לו - וזהו: "קדש". ואחרי כן ראוי לו שירחץ עצמו מכל אשמת דבר, שנאמר )ישעיה א, טז( "רחצו הזכו" - וזהו: "ורחץ". ואחרי כן יש לקנות מדות טובות ולא לרדוף אחר המותרות כי אם "טוב ארוחת ירק" - וזהו: "כרפס". ואף בשאין ידו משגת "הלא פרוס לרעב לחמך" )ישעיה נח, ז( – וזהו: "יחץ". ואחרי כן גם יהיה "מגיד" "רחצה" – שיהיה זוכה ומזכה, שיאמר גם לעם שירחצו מטומאותיהם וישובו עד ה'ומפני שהיצר הטוב הוא כטמון לפני היצר הרע, ויצא בגבורתו בעזרת תשובה ומעשה הצדקה, וזהו: "מוציא מצה", ואחר צאת היצר הטוב בגבורתו, ה"מרור" הוא היצר הרע תשקע בטיט עד שיכלה. ואחרי כן יוסיף "כורך", שיכרוך המרור עם המצה, שגם ביצר הרע יעבוד את ה', ובזה יהיה לו "שולחן עורך" בגן-עדן )כמו שכתוב: "מה רב טובך אשר צפנת..."(, ואחרי כן יזכה ל"הלל" של חירות, והוא ה"נרצה".

נא לשמור על קדושת העמוד

73 | 2383 | 19.04.19 | י״ד ניסן תשע“ט ערב פסח | כוכב הצפון

מעוניינים לקדם את העסק בזירה אינטרנטית רחבה? צרו קשר ונגיע אליכם לפגישה ללא התחייבות