קשר עין גליון 279 - ירחון ארגון המורים - מאי 2018

navabs@gmail.com מורה לספרות בתיכון ע"ש גלילי בכפר-סבא ומורה מוסמכת ליוגה

נאוה בן שלוש

"ליבי במזרח" חוכמת המזרח כדרך חיים - הגות ומחשבת הגוף הזמן לא עוצר מלכת בממלכת הרגש... נ וכחות, הזדהות וארעי ות בהתמודדות עם כאב

ההבנה הפילוסופית הנטועה במסורת הרוחנית של המזרח מסייעת לנו להבין את המצב הרגשי שאנו נקלעים אליו, ומשמשת דרך נפלאה ומעניינת לצאת מן המקומות החשוכים שבהם נדמה לנו שמוצא מהם אין. ההנחה הבסיסית היא שעלינו להימנע מלשקוע בעבר באופן מנטלי ובמקום זאת להיות נוכחים ברגע ההווה. נוכחות זו, לאחר שהיא נעשית “הזהות החדשה” שלנו, מאפשרת לנו להתקדם. פטאנג’לי, ב”יוגה סוטרה”, הצביע על הרגשות והמחשבות כתכנים נפשיים בסיסיים (קלשות), שאנו נוטים להזדהות איתם שוב ושוב, ולראות בהם, בטעות, את מי שאנחנו. כך קורה שאנו נצמדים לחוויות מענגות - שחסרונן משרה עלינו תסכול, וכך קורה שאנו נמנעים מהתמודדות עם חוויות מצערות, תופסים את העצמי באופן שגוי כמופרדים או שווים יותר מאחרים ולא מפסיקים לפחד מלחדול (מהמוות). אקהרט טולה, בספרו “ארץ חדשה”, טוען שהנטייה האנושית שלנו היא “להנציח כאב רגשי ישן”, להזדהות איתו, עד שהוא הופך לחלק אינטגרלי מהאישיות שלנו – העצמי זה מה שאני

לא היה איש שנשאר אדיש עת צפה באומנית החול אילנה יהב, בתוכנית הטלוויזיה “גוט טאלנט ישראל” (באנגלית: ), יוצרת פיסות חיים מוחשיות ומוחקת Israel’s Got Talent אותם במחי יד. סיפור חייה הדרמטי, בליווי שירו של עידן רייכל “יום אחד זה יקרה”, ואומנותה המתרחשת לנגד עינינו, חברו יחד למכלול רגשי מטלטל. המעבר החד כל כך בין היצירה השלמה לבין כיליונה - ובנייתה של אחרת תחתיה - מעלה, כמתבקש, את אופיו של מסלול חיינו. כמו פסיעות זהירות על חבל דק חשים אנו, השכם והערב, את שבריריותם של החיים, הנעים בין ה לבין ארעיותם הוודאית, ומשאירים בנו ָ ל ְ ש ַ קביעותם המ חותם של צער וכאב. לעיתים נדמה לנו כי אין כוח בעולם שיכול להרים אותנו ממצבים שבהם הלב טעון ברגש כבד ומעיק, הנסחב איתנו הרבה מאוד זמן, טורד את מנוחתנו ומונע מאיתנו שלווה. במקרים רבים אנו נשארים במצב משותק או סטטי, מחופרים עמוק בתוך עצמנו, חסרי מסוגלות, אנרגיה ומוטיבציה לנוע לקראת מצב אחר, לקראת אופק אופטימי.

34