סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר
ימי בית הספר התחלתי את לימודי בבית ספר עממי רומני בגיל שש . אמא הכינה אותי כמו שמכיני כלה , היא תפרה לי שמלת בורדו יפיפייה ע קישוט לב . ביו הראשו ללימודי הלכתי לבית הספר ע אמי , נרגשת שמחה ומאושרת . המפגש הראשו ע הילדי שימח אותי . כולנו דברנו רוסית א בכיתה למדנו רומנית . בבית הספר היינו שלושה ילדי יהודי בלבד , איתי בכיתה למדה קרובת משפחה – רחוקה שלי , שג שמה היה כשמי פייגה פישמ . כל פע שקראו פייגה פישמ שתינו קמנו , וענינו , הדבר העלה גיחו על פני ילדי הכתה ואנו חייכנו במבוכה . בבית הספר לימדו ג שיעורי דת , בשיעור זה הוציאו את הילדי היהודי לכיתה + מחו . לכנסיה , הלכנו ע כול , א פטרו אותנו מתפילה תו כריעה על . יי הברכ פעמי רבות בעת התפילה הבטתי בתלמידי וחשבתי לעצמי מה : " אני עושה בכנסיה ." השתלבתי היטב בלימודי ובבית הספר בכלל , התגברתי על השפה הרומנית , ורכשתי חברות . שמחתי שהתקבלתי למקהלת בית הספר כי מאוד אהבתי . לשיר הופענו בפני קהל הילדי וההורי במפגשי שוני שהתקיימו במסגרת . ס"ביה פע בחודש יצאנו לטיולי טבע ביער שבשולי הכפר . אהבתי את הטיולי למרות שהתקשיתי בהליכה . אני זוכרת שמנהל ביה " ס בכבודו ובעצמו באחד מהטיולי נשא אותי על גבו . בדר כלל הייתי ילדה טובה , ממושמעת , תלמידה טובה ואהובה מאד . הרגשתי טוב בבית הספר ואהבתי את הלימודי .
24
Made with FlippingBook Online newsletter