סיפור חיים - סיפורה של חוה (אווה) בלאו קון
מהונגריה
( קון ) בלאו
( הואו) חוה של סיפורה
כפי שסופר ע, בתה על ידי מירה סג ל , אמי אווה בלאו לבית ,קון נולדה בכפר גאבה במחוז סבולצ ' בצפון מזרח הונגריה , להוריה אלה ינו ו יעקב ) –ב קון ( 12 ביוני 1928 . לאמי הייתה אחות בשם איבויה , שמשמעות שמה סיגלית ו . הודיות בכפר לא התקיימו אירועים קהילתיים יהודיים פרט ל חתונות שהרב המקומי ערך בבתים . לחתונות נהוג היה להזמין את כל היהודים בכפר וגם לקוחות עסקיים של בעלי השמחה , שהוזמנו לטקס בלבד . היה בכפר בית כנסת שרוב הגברים התפללו בו בכל בוקר , ובשבת ות נהגו להתפלל בו כל המשפחות היהודיות . הגברים היהודיים בכפר חבשו כיפ ו ות שמרו שבת ו . כשרות בגאבה גר יהודי והוא זה ש קבע את כשרות העופות שהובאו לשחיטה . במסגרת בית הכנסת פעל גם גמ " ח שהושיט עזרה לנזקקים בקהילה . סבי וסבתי , וחי , מצד אמי יחד עם ב סבי הורי בית גדול ומרוהט היטב . בחצר הבית היו בעלי חיים , אסם ועצי פרי . לסבי ולסבתי ייה תה חנות כל בו וטחנת קמח ולא חסר למשפחה דבר . בכפר שררו יחסים בין סבירים השכנים הנוצרים לבין היהודים , למרות , אווה , שאמי זוכרת הערות אנטישמיות שהושמעו פעם מ כלפיה די יל. לפעם שיחקו יחד ובפסח מכרו היהודים את החמץ לאחד הגויים . לכל משפחה יהודית היה גם גוי של שבת ) שעשה עבור המשפחה היהודית את כל העבודות שנאסרו עליה לעשות בגלל שמירת השבת .( מרבית המשפחות הנוצריות בכפר חיו בעוני מרוד והיו חסר נקראה . איבי בגאבה כמה אלפי משפחות ו מתוכן שש או שבע משפחות י בגאבה היה ," חיידר " תפילה ה סידור שהשתמשו בו אנשי הקהילה הכיל את התפילות בשתי שפות . בצידו האחד של הדף נכתבה התפילה בעברית וממול - בשפה ה . הונגרית בגיל שש החלו ילדי הקהילה היהודית ללמוד בבית הספר היסודי בכפר עם יחד הילדים המקומיים . לימדו שם גם לימודי קודש נוצריים והילדים היהודים חויבו להיות נוכחים בש י עורים אך לא היו חייבים ללמוד את התפילות . הלימודים התקיימו בשבת והילדים היהוד ים השתתפו בלימודים אך לא הכריחו אותם לכתוב בשבת . עיר המחוז נירדהאזו מנתה כאלף יהודים והיו בה חיי תרבות יהודיים , כולל . תיאטרון בעיר המחוז היה תיכון שכונה " גימנסיה ", אליו נשלחו ילדים שאובחנו כ " מוכשרים במיוחד " וממנו , בדרך כלל , המשיכו ללימודים באוניברסיטה . כ אשר אימי יהי , אווה , תה בת חמש , או שש נפטר אביה . משחפת מכרה א טחנת ת יהודים מאזורי הכפר אל ים מעבר לגבול ל אוקראינה , לעבודות כפייה . כתגובה לשמועות שלחה סבתי את אמי ואת אחות אמי לבודפשט כדי להצילן . סבתי עצמה עזבה לעיר מאקו והצטרפה אל אחיה שגר שם . בבודפשט הגיעו שתי הילדות ל מעון לילדים יהודים , שהופעל עי ארגון נשים יהודיות והתגוררו בו ילדים 12 ומעלה . כיוון שאיבי , אחות אמי , הייתה מבוגרת מאמי בשנתיים , הפרידו ביניהן וכל אחת שבו למדו ילדי הקהילה מגיל שלוש עד שש - בנים ובנות יחד . יו ועברה עם לחיות עם בכפר השכן טיסה . ברצל - אמי הייתה כבת 12 כש שמועות החלו להגיע אודות שולחים ש ים הונגר ה השכלה כלשהי . זו הסיבה , ש , כנראה התפתחה מצדם איבה כלפי היהודים , שמצבם היה טוב יותר וכולם ידעו , , לפחות קרוא וכתוב . רופא הכפר היה יהודי ובעיר המחוז היו מורים יהודיים .
בבית
חיו
שוחט
הכפר
ות
הקמח
סבתי
הוריה
בנותיה
בני
י הבני ן בו שהתה אמי נמצא ברחוב לונאי ליד השוק הגדול . היו שם כ 30
מהן התגוררה בבניין אחר .
למדה לתפור
בנות והן הועסקו כמתלמדות בתפירה ובבישול אצל מעסיקים יהודי ם ונוצרים .
אמי
היו נותנים . טיפ להן
אך לעיתים
בור שכר ע
ועשתה שליחויות . הילדות לא
הלקוחות
עבודתן
קיבלו
1
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online