מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 5

פסק דין תקדימי מדיניות הענישה כלפי קטינים עו”ד כרמית פולק כהן

שופט הנוער אינו מתעלם מהעובדות המובאות לפניו בנוגע לעבירה שבוצעה, אולם הוא מקנה להן ערך נמוך יותר משום שהוא רואה לנגד עיניו את הקטין הספציפי העומד מולו ואת האפשרות לשילובו העתידי למעשה, שופט הנוער מאזן בחברה. בהחלטתו בין שיקולי הענישה השונים - שיקום, גמול, הרתעה ומניעה, כאשר הוא בוחן תחילה את האפשרות לשיקומו של הקטין הפוגע ורק לאחר מכן את שיקולי הענישה התייחסות מיוחדת זו הנוספים. לקטין נגזרת מהוראותיו של "חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), ", המציב בבסיסו 1971- התשל"א את עקרון השיקום כעיקרון הראשון במעלה בכל הנוגע לשפיטת קטינים, ואף מעניק לבית המשפט אפשרויות שונות, טיפוליות, המהוות חלופה למאסר. לדוגמה, אחת מהחלופות שנעשה בה שימוש בגזר דינם של הקטינים לעיל היא שהיית הקטין הפוגע במעון נעול. בפסק הדין האמור הוחלט, על-פי דעת הרוב (השופטים י' דנציגר וס' ג'ובראן ובדעת מיעוט השופט א' א' לוי), לדחות את ערעורה של המדינה, "עיקר וכבוד השופט דנציגר הדגיש: מטרתו ושאיפתו של בית המשפט לנוער, בבואו לגזור את דינו של קטין, היא להעניק לו טיפול במטרה להביא לשיקומו. על כן, אין בית המשפט לנוער 'ממהר' לגזור עונש על קטין, בפרט לא עונש מאסר, אלא חוזר הוא ונוקט בדרכי טיפול ואינו נלאה מכך

כל עוד רואה הוא שביב אור בקצה המנהרה וסיכוי להחזיר את הקטין למוטב ולתפקוד נורמטיבי בחברה". כמו כן נקבעו בפסק הדין חמישה פרמטרים שצריכים להשפיע על מדיניות הענישה כלפי קטינים: - גילו של העבריין הקטין בעת ביצוע העבירה - האם מביע העבריין הקטין חרטה כנה על ביצוע העבירה והאם הוא נוטל אחריות למעשיו - עברו הפלילי של העבריין הקטין - סיכויי השיקום של העבריין הקטין - חומרת מעשיו של העבריין הקטין פרמטרים אלה משקפים את מדיניות הענישה הנהוגה כלפי קטינים פוגעים, וכל מקרה נבחן לאור הנסיבות שבהן התרחש. גם במקרה שנעשו מעשים חמורים, המופנים פעמים רבות (אם לא לרוב) כנגד קטינים אחרים, ישקול בית המשפט במערך שיקוליו תחילה את יכולת שיקומו של הקטין ולאחר מכן יבצע את האיזון הנדרש בין השיקולים המתנגשים עם שיקול זה. למעשה, פסק דינו של בית המשפט יהיה מבוסס, בסופו של דבר, על בחינת מכלול שיקולי הענישה והתאמתם הן לאינטרס הקטין הפוגע והן לאינטרס החברה. ראו דברי כבוד השופט דנציגר ht t p : / / www . nevo . co . i l ב : " / "49/09 עפ = links / psika /? link מדינת ישראל נ' פלונים 49/09 ע"פ .8 פסקה

ילד בן שמונה שנים בלבד נפגע מינית על-ידי שכניו, אחים, האחד בהיותו בן שלוש עשרה בעת ביצוע המעשים והשני, ה"גדול" מביניהם, בן חמש עשרה וחצי. נתונים אלה הם רק חלק קטן ממסכת עובדתית ארוכה ומזעזעת מדינת ישראל 49/09 המתוארת בע"פ ,) "פסק הדין" (להלן: נ' פלונים מסכת עובדתית שבסופה הורשעו שני הקטינים לפי הודאתם בבית המשפט המחוזי לנוער. על כל אחד חודשי מאסר על תנאי, 18 מהם נגזרו צו מבחן למשך שנתיים שבמסגרתו ישהו במעון ויהיה עליהם להשתתף בקבוצה טיפולית, ותשלום פיצוי כספי למתלונן. המדינה, היא נציגת הציבור, מערערת לבית המשפט העליון על קולת העונש שנגזר על "חומרת הקטינים הפוגעים בטענה: מעשיהם של המשיבים מחייבת השתת מאסר בפועל, כביטוי לשיקול הגמול אשר גובר בנסיבות העניין על המדינה מוסיפה שיקול השיקום". "העדר רכיב של מאסר עוד בטיעוניה: בפועל בגזר הדין משמעו העדר ביטוי הולם לשיקול ההרתעה..." פסק דין זה הוא אחד מפסקי דין רבים שבהם באה לידי ביטוי המורכבות העומדת לפני בית המשפט בבואו לגזור את דינו של קטין פוגע. הגישה השיפוטית הנהוגה כלפי בני נוער גורסת כי ההתייחסות לקטין עובר חוק היא התייחסות אינדיווידואלית וכי יש לתת משקל מופחת לנסיבות ולאופי של העבירה שבוצעה. אמנם

נקודת מפגש 45

Made with FlippingBook Annual report