New-Tech Magazine | Jan 2017 | Digital Edition

GREEN ENERGY מוסף מיוחד

שלנו מקבלים תשובה מדויקת לעלות ייצור ליחידת אנרגיה טרמית ויעילות כוללת למבנה. שלב זה כרוך בשימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות שיכולות למדוד הן את ההוצאה והן את הצריכה בפועל. ללא נתוני הבסיס של הוצאות האנרגיה ההתחלתיות ויעילות הייצור לא נוכל לדעת את מידת החיסכון הצפוי או לתכנן באופן אופטימאלי את המערכת הייעודית ללקוח". מזרחי מסביר כי במקומות רבים בהם ערכו מדידה ליעילות חדר מכונות ישן לייצור 2- אנרגיה טרמית, קיבלו תוצאה הנמוכה מ . "במושגים 1- ולפעמים גם קרובה יותר ל שלנו זה אומר יעילות אפס. אצל לקוח מהסוג הזה ניתן להגיע לחיסכון בשיעור בהוצאות האנרגיה 50%-60%- עצום של כ לקירור/חימום. במקרה כזה מדובר על החזר השקעה מהיר במיוחד של כשנתיים", מוסיף. שלב ב - ניהול לאחר שמסתיים שלב המדידה והנתונים מועברים לעיבוד, מתחיל שלב ניהול האנרגיה. שלב זה עוסק לא בטכנולוגיה, אלא בצמצום למינימום של אותם מצבים

בזבזניים בסיסיים. לדברי מזרחי: "רואים זאת לדוגמא בהפרדת מעגלים. אספקת מים קרים למיזוג אוויר במבנים אינו עניין מורכב במיוחד, עם זאת רבים הבניינים בהם מערכת מיזוג האוויר תוכננה במעגל מים אחד. ברוב המקרים נעדיף להפריד את מערך המים הקרים לשני מעגלים: מעגל ראשוני ומעגל משני, כאשר מעגל אחד מסתחרר אל מול יחידות הקירור / חימום בספיקת מים קבועה והמעגל השני הוא מעגל הצרכנים. מעגל זה מסתחרר אל מול חדר המכונות ועל פי דרישת האנרגיה / לחצים וטמפרטורות. נשאף לשנות מהירות משאבות ונשאף לעבוד עם מינימום יחידות קירור (צ'ילרים) בפעולה. האתגר בפעולה מעין זו תהיה לשמור על טמפרטורה מספקת באספקה לבניין והפרש טמפרטורות הקרוב ביותר להפרש הטמפרטורות האידיאלי מעלות 5- עבור המכונות (לרוב בשאיפה ל צלזיוס)". על פי וורטקס, בשלב פשוט זה כבר ניתן להשיג חיסכון משמעותי בהוצאות האנרגיה :15%- של כ 300- דוגמא לנתוני אמת מבית מלון ובו כ

על שלב זה. אבל מזרחי טוען כי מדובר בטעות שעולה אחר כך ללקוח כסף רב, משום שהיא עלולה להוביל לרצף של טעויות וחישובים שגויים."אנו מעדיפים לעשות את שלב המדידה בפרויקטים חדשים שלנו גם אם אנו נדרשים לממן אותם בעצמנו, משום שמבחינתנו זה חיוני להצלחת התהליך ולבניית יסודות אמינים." שלב המדידה עוסק בבחינת נתוני צריכת האנרגיה אל מול תפוקת האנרגיה. מאוד חשוב בשלב זה לקבל את נתון היעילות ) של מרכז האנרגיה, כלומר כמה קוו"ט COP ( חשמל/גפ"ם/סולר צרכנו ביחס לקוו"ט חום/ קור שהפקנו. יצרני מערכות מחויבים לספק נתון מייצג של יעילות אנרגטית של המכשיר שלהם והנתון הזה נוטה לבלבל את המשתמש ולגרום לו לחשוב שהוא עובד ביעילות המצוינת, כאשר למעשה נתוני היעילות של היצרן מתייחסים למצב ספציפי בתנאי מעבדה, כאשר המציאות מראה תמונה שונה. "חשוב מכך" מציין מזרחי, "נתון היעילות צריך להתייחס למכלול המערכות המייצרות את האנרגיה הנצרכת בבניין. במדידות

55 l New-Tech Magazine