גושפרתה - גיליון 945

מסע גו היישוב שלי

חומרי המזון הדרושים לו. בירת הארץ צריכה להיהפך למשגב יהודי המעורר כבוד, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה פוליטית."

מכאן יבוא המשיח

”במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" כתבו חכמינו, ואכן, כאשר תנועות ההתיישבות הציוניות כמו ’הקרן הקיימת לישראל' לא רכשו שטחים בהר חברון, קמה בתחילת שנת תרפ"ו ( חברת ’זיכרון דוד', שמטרתה הייתה 1925) לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית בין ירושלים וחברון. חברי הקבוצה לא היו חלוצים שעלו לארץ בעלייה השנייה והשלישית, אלא יהודים דתיים מבני היישוב הישן בירושלים. המייסדים עברו בשכונות ובבתי הכנסת של ירושלים, במטרה לגייס אנשים לחזון של קניית קרקע במקום הקדוש שבין ירושלים לחברון. מי שהחל להפיץ את בשורת היישוב שעתיד להיקרא ’מגדל עדר' )ותכף נבין למה( היה יצחק גרינוולד - היזם והרוח החיה בחבורת מגדל עדר. גרינוולד היה בעל חזות מרשימה ותלמיד חכם, והוא סחף אחריו אנשים רבים לרעיון הקמת היישוב. המודל שעמד לנגד עיניו היה יישוב הארץ בעבודה חקלאית וחיים ברוח התורה והמצוות. גרינוולד לא עלה למגדל עדר בעצמו. )!( רכש יחד עם 57 , כשהוא כבר בן 1947- ב משפחתו שטח אדמה ביישוב חיבת ציון בעמק חפר, שם הגשים את חלומו להיות עובד אדמה בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות. לצדו של גרינוולד עמד יעקב רוזנבלום - מי שניהל בפועל את ההתיישבות במגדל עדר. אביו של יעקב, מרדכי, היה מראשוני האיכרים במושבה הגלילית ’עין זיתים'. יעקב נולד בעין זיתים, ואף שהה תקופה מסוימת בראש פינה ובמושבת הגולן )שננטשה( - ’בני יהודה'. הוא חי בין ערבים ובדואים, הכיר את שפתם ואת תרבותם, ולפעמים אף העביר ידיעות מודיעיניות למוסדות הציוניים. הניסיון החקלאי העשיר של יעקב, בצירוף הכרות מעמיקה עם נופי הארץ ועם האוכלוסייה המקומית, הביאו אותו להצטרף אל הקמת המושבה מגדל עדר. כך, יעקב ושניים מבניו שנולדו אף הם בעין זיתים, שמואל ואבשלום, היו מראשני המתיישבים במגדל עדר ומהאחרונים שנטשו אותו. מדוע קראו המתיישבים למקום ’מגדל עדר'? ובכן, השם מופיע מספר פעמים בתנ"ך ובמפרשים.

מלכא משיחא בסוף יומיא" )מארמית: מקום שממנו עתיד מלך המשיח להתגלות באחרית הימים(. אנשי מגדל עדר ראו עצמם כמי שעוזרים להביא את המשיח על ידי קיום יישוב מצוות ארץ ישראל, ולכן קראו בשם זה ליישוב.

פעם אחת הוא מופיע בפסוק מספר בראשית:

חברי קבוצת ’זיכרון דוד' לא היו חלוצים שעלו לארץ בעלייה השנייה

זיכרון בנוף:

לצערנו היישוב מגדל עדר, שקם על קרקעות באזור צומת הגוש, לא שרד ולא נותר ממנו כמעט כלום. האגדה מספרת שמקווה היישוב עמד במקומו של סניף רמי לוי של ימינו... לעומת זאת, בריכת מים מנדטורית שקמה במטרה להזרים מים ממעיינות אל 1918 בשנת ערוב לירושלים והייתה סמוכה מאוד למגדל עדר- עדיין קיימת. לצערם של תושבי מגדל עדר הבריטים לא הסכימו להעביר מים מהבריכה אל 1920 היישוב. התמונה שלפניכם צולמה בשנת בערך. הבריכה נמצאת היום מאחורי הפינה החמה שבצומת הגוש, וברקע נמצאת ’גבעת עוז וגאו"ן'. ננסה לדמיין איך נראה המקום היום, ונשים לב עד כמה השתנה המקום במאה השנים האחרונות. באותם ימים ייתכן מאוד שהיו אלה הגמלים שיצרו את הפקקים הידועים בצומת הגוש... בשבוע הבא נעלה יחד עם תושבי מגדל עדר לשנים הראשונות במקום- לקשיים ולזיכרונות. המעוניינים לרכוש את החוברת המלאה- מומלץ למוסדות חינוך ולרוצים להעמיק בהיסטוריה של הגוש- יפנו לשוקי שריר מבית ספר אורות עציון: .sharir18@gmail.com

והשלישית, אלא יהודים דתיים מבני היישוב הישן בירושלים.

אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית  ”וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶ לָחֶם. כ וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל-קְבֻרָתָהּ--הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם. כא וַיִּסַּע, יִשְׂרָאֵל; ה, מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל-עֵדֶר" )בראשית לה(. ֳ וַיֵּט אָה על פי חלק מהחוקרים מגדל עדר של התורה מזוהה עם גבעת עוז וגאו"ן, הגבעה הגבוהה שמעל צומת גוש עציון שנקראת בערבית ’אום א-טלעה' )אם העליות(. סיבה נוספת לקריאה בשם המקראי מיוחדת לא פחות - יונתן בן עוזיאל מתרגם את הפסוק בבראשית כך: ”אתרא דמתמן עתיד להתגלי

|

26

פרתה גוש מבית