גושפרתה - גיליון 945

תרבות ×

| הדר תאנה |

ביקורת סרט אלאדין -

סקפטיות מלווה בציפייה נרגשת – זו התחושה המדויקת של מי שיושב לצפות בגרסה החדשנית לקלאסיקה המפורסמת ’אלאדין'. העובדה שהסרט מככב כבר כמה שבועות טובים בראש רשימת הצפיות, מעידה, בסופו של דבר, שלא מדובר בפשרה על איכות הסרט או על מידת ההנאה. גם הסקפטיים ביותר, אלו שסוגדים למקור מהניינטיז, נאלצים להודות שמדובר בהפקה יוצאת דופן ובגרסה חדשנית שמתמודדת בכבוד עם המקור. נפתח בחלק הטכני של הסרט: הבימוי שהופקע מתעשיית הסרטים הענקית ’דיסני' הופנה דווקא לגאי ריצ'י – במאי שאחראי בעיקר על סרטי פעולה )’סנאצ', ’שארלוק הולמס' ועוד( וידוע בקרבתו ליהדות ולשפה העברית. מתברר שרי'צי הוא ממש מולטי-טאלנט: התוצאה המרהיבה של ’אלאדין' החדש מציבה אותו שוב בשורה הראשונה )אחרי ש'שרלוק

מחליף את הדיבוב המצחיק של רובין וויליאמס המנוח ומראה שאפשר להחליף גוונים, אבל מה שחשוב הוא להיות מצחיק. הג'יני המצויר היה מחליף צבעים אם היה רואה איך סמית' שובה את הקהל וגורם לו לאחוז חזק בבטן מרוב צחוק. ליהוקו של סמית' הוא למעשה המפתח להצלחה הכבירה של הסרט – בלעדיו היו אלאדין וג'סמין )מנה מסעוד החביב ונעמי סקוט הפלקטית( כשתי בובות נעימות מראה שאין ביכולתן להניע ממש את העלילה. הקסם החזק שמשרה סמית' על הדמות נותר בעינו עד סוף הסרט )הארוך, יש לציין(. לסיכום, מדובר בסרט שהוא חוויה משפחתית של ממש, עם או בלי קשר לשאלה עד כמה אתם חסידים של ג'יני בכחול או פריקים של סרטים מצוירים. הסרט ממשיך למלא אולמות ולא נראה שירד בקרוב מהמסך. מומלץ!

הולמס' הוגדר כאכזבה(. הצבעוניות והתזזיתיות של ’אלאדין' המצויר הועתקו גם לגרסה האמתית - והצופה נבלל בתוך שפע של בדים, דוכני מזון, גמלים מסתובבים ברחובות, נשים עטופות ברדיד ואלאדין אחד שבורח באלגנטיות מהשומרים יחד עם אבו, קופיף המזל שלו. עבודת ההפקה, שללא ספק נצבה בפני אתגר רציני, מוציאה מהצופים קריאות השתאות ומחשבות סמויות של ”איך, למען השם, עשו את הסרט הזה?" אלאדין, כידוע, לא הולך לבד. הג'יני בגרסת הוא יותר שחור מכחול – וויל סמית' 2019