18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי
במכסת העצים שנקבעה לה לעקירה. הגר מני האחראי על העבודה החליט
לשלוח את קבוצתנו לסייע לקבוצה המפגרת. נבהלתי מאוד. מה יהא על שרוליק? אם אעיר אותו עכשיו משנתו יגלה הגרמני כי שרוליק לא עבד , וישן כל הזמן, אולי אף יגלה את סיבת היעדרותו מהעבודה: מחלת הטיפוס - ואז יירה בו כפי שהוא נוהג לעשות לכל החו לים, "כדי למנוע מהם סבל מיותר," כך הוא מצדיק את מעשיו. "השעה הייתה רק שעת צהריים," הרגיעני איצ'ה , שהעריץ את שרוליק מאוד, "ועד הערב נותרו ל נו עוד מספר שעות עבודה, אולי נשוב לכאן להמשיך את עבודתנו , אם כאן תראה כי איננו חוזרים, אז תחפש לך שעת כושר לחמוק מן המ קום ההוא ולהגיע אל שרוליק, להעיר ו בט רם תסתיים העבודה. מכל מקום, עתה אסור לך להעירו ולסכן את חייו ואת חייך." גם תולק, שהיה בסוד העניינים, יעץ להשאיר את שרוליק לישון, כי בין כה וכה אי אפשר להעירו מבלי לסכן את חייו. שרוליק נשאר לשכב מתחת לעלים ,אני ושאר הנערים , הצטרפנו אל הקבוצה המרוחקת ועזרנו לה, כשלבי חרד כל הזמן לשרוליק , ודואג כיצד אצליח להעירו מבלי שיתגלה הדבר. חלפה שעה ועוד שעה, הערב קרב לבוא ו , אז הבנתי כי איננו שבים עוד למקומנו הקודם . לבי נמלא חרדה עמוקה לשרוליק. מה יהא עליו? "אסור לי להשאירו כך לבד "היו תמיד יחד ושמרו זה על זה." איך אוכל לשמור עליו ואני כל כך רחוק? ואולי כבר התעורר ולא מצא אותנו, והוא חלש מכדי לשוב למחנה לבד...ולהישאר כל הלילה ביער, בין חיות טרף, בקור, גם זה מאוד מסוכן בשבילו. איצ'ה ותולק שדאגו גם הם מאוד לא ידעו מה לומר לי או מה לייעץ. הם חשו אשמים כי נטלו חלק בעצה להשכיבו לישון מתחת לעלים , ולא להעירו כשזזנו מן המקום ההוא. אמרתי לאיצ'ה ולתולק , ונזכרתי בדברי צוואתו של אבא: כשהוא ישן שינה , עמוקה ואינו יודע דבר מן ההוראות החדשות לעבור למקום
אחר.
בלילה,"
Made with FlippingBook flipbook maker