סיפור חיי - סיפורה של בלה שיף

מחנה עם אוהלים ג דולים. אני וארבע חברותי מביה " ס היינו יחד באוהל. במחנה היינו 3 חודשים מאוקטובר עד סוף דצמבר. אני לא זוכרת הרבה משם , רק זוכרת שבתאריך כט' בנובמבר ה י יתה התרגשות ג דולה. גולדה מאיר הגיעה ודיברה א תנו באידיש ובעברית. בסוף דצמבר הוחלט להביא את הילדים ,מתחת לגיל 17 ,מקפריסין. אני עליתי עם תעודת זהות לא שלי ,בשמה של בחורה אחרת צעירה יותר ממני.שלא רצתה לעלות, קוסטינה חיה.

בארץ 1.1.1948

הפלגנו לנמל חיפה ב 31.12.47 ובתאריך 1.1.48 הגענו לנמל חיפה. שם חיכו לנו אוטובוסים. על כל מושב באוטובוס הי י תה מפית לבנה מנייר , 2 מנדרינות ולחמני י ה. הייתי נרגשת מאוד. לקחו אותנו לרעננה. לבית עולים. כעבור כמה ימים החלטתי לנסוע באוטובוס לתל אביב. הנהג שמע אותי מדברת עברית כל כך יפה ולא האמין שאני עליתי רק עכשו ארצה. היה לי 2 דולר שאמא נתנה לי פרטתי אותם. כל דולר 25 קניתי בזה חפי סת שוקולד.

גרוש.