כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - אוגוסט 2019 - גיליון 266

(לוין קיפניס) עובד בעירית כפר סבא כאחראי על כל נושא החירום בעיר. "מעולם לא למדתי לנגן. לא ידעתי תווים. לפני עשר שנים ליוויתי כאיש ביטחון את התזמורת הייצוגית לאיטליה ושם ניעור בי חלום ילדות ישן. מאוד שמחתי כששמעתי שיש אפשרות ללמוד נגינה בגילי ואפילו לנגן בתזמורת. בחרתי בקלרינט כי הוא מזכיר לי את הטעם היהודי".

באה בתי ואמרה שיש תזמורת הורים, הציעה לי להצטרף, ואפילו בחרה לי כלי נגינה. די ביטלתי זאת כי חשבתי שאני מוכשרת לדברים אחרים כמו עיצוב ויטראז'ים אבל לא מוזיקה. מאחר שהבת גילי לא הרפתה חשבתי שהנגינה תהיה אופציה לפעילות בפנסיה. כשנכנסתי לתזמורת לא ידעתי כלום - לא תווים, לא לנשוף. הכול היה חדש. רחלי שנה. המנצחת גילי היא בתה ובכל 12 מנגנת בתזמורת כבר חזרה היא חווה התרוממות נפש של גאוות אם וזוכה להערכה מהחברות שאומרות בחיוך: "תודה שהבאת אותה לעולם." )47( בתזמורת ההורים יש גם דור ממשיכים. אביגיל כהן

קלדנית בבית המשפט, ניגנה בצעירותה בתזמורת העירונית בכפר-סבא. הוריה היו ממקימי תזמורת ההורים. אביה ניגן בטובה ואימה בתופים. אביגיל הצטרפה בבגרותה לתזמורת ההורים כנגנית כלי הנשיפה טובה. "מה הקסם של התזמורת?", שאלתי את הנגנים. "לנגן זה כיף", "הנאה צרופה", "אין תחרות", "התזמורת מחברת בין אנשים", "זה בריא בגיל מבוגר ללמוד", "זה שיפר לי את הזיכרון", "זה מאתגר", "זה מעשיר את החיים", "ניקוי ראש", "זה מפיק מאתנו

קונצרט סוף שנה למשפחות

את הטוב", "אנשים שמנגנים יודעים להקשיב ולתת", "קשה לצאת מהבית בערב לחזרות, אבל כשמגיעים שוכחים הכול וחוזרים מלאי אנרגיה", אלה רק מקצת מהתשובות שקיבלתי. אישה נאה היא המנצחת גילי שי וחזותה מטעה. היא מרבה לחייך, קולה רך אך היא נחושה והחלטית. "אני לא מוותרת מראש על התוצאה בנימוק סלחני: 'נו טוב, הם מבוגרים'. אני יודעת שבסוף תזמורת ההורים תגיע לתוצאה הכי קרובה למטרה אליה אני שואפת. הדרך ארוכה ומאתגרת ואין לי בעיה עם זאת." יש לה לשי ציפייה לנוכחות מלאה של חברי התזמורת בחזרות ובקונצרטים והמסר אכן נקלט. הגדילה לעשות ), מרצה בחוג למדעי המחשב במכללת 57( רונית אברמס בית ברל. רונית, המנגנת בתזמורת בסקסופון, עמדה בפני דילמה קשה. בתה המתגוררת בבאר שבע פתחה בית קפה והזמינה את אימה לפתיחה בצהרים. באותו יום ערכה תזמורת ההורים קונצרט ב"בית גיל פז". רונית, מתוך מחויבות הורית ומשמעת קבוצתית, נסעה לבאר-שבע לברך ומיד חזרה לכפר סבא לנגן. גבי הדומי מספרת: "ביטלתי את כל ההצגות והמופעים של יום ראשון כדי להיות בחזרות. זה יום שכולם יודעים לא לבקש ממני כלום". ואבי בכר מבהיר: "יש קונפליקטים בין המחויבויות השונות אבל ברור מי מנצח. התזמורת מנצחת, ייהרג ובל יעבור". את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, ואכן בשל ביקוש מהציבור נפתחה לפני שנה קבוצה חדשה של תזמורת הורים. appel@eng.tau.ac.il

מרמת השרון עבדה כמורה למלאכה בבית )77( גבי הדומי ספר "נתיב" בהרצליה. כיום היא אומנית המפסלת בחוטי ברזל. הנכדות שלה שמתגוררות בכפר-סבא הזמינו את סבא וסבתא לקונצרט סיום השנה. "הנגינה של כל הילדים הייתה חוויה שמימית עבורי", היא נזכרת, "בתום הקונצרט התרגשתי לשמוע את דני, מנצח התזמורת, מודיע שנפתחת תזמורת הורים. שאלתי אם מקבלים גם סבתות, וכשנעניתי בחיוב, נרשמנו אני ובתי לקבוצת לימוד נגינה בחליל. בתי שנה. 15 פרשה לאחר זמן קצר, ואני מנגנת בתזמורת מזה לאחרונה נפתחה תזמורת הורים חדשה ובתי חזרה לנגן". לגבי החלילנית יש תרומה נוספת בתזמורת. היא הכינה לחברות התזמורת סיכות אומנותיות בצבע אדום אותן הן עונדות על חולצה שחורה בזמן מופעי קונצרטים. מתגורר ברעות. הוא ניגן על חצוצרה )62( אבי בכר בתזמורת העירונית של העיר לוד. הוא היה מיועד לנגן בתזמורת צה"ל, אך בחר במסלול של לוחם בשריון והשתחרר כסגן אלוף. היום הוא בעל חברת מחשבים. אל תזמורת ההורים בכפר-סבא הגיע בגלל אחותו אתי אופנהיים, במקצועה מורה למתמטיקה. גם היא כאחיה מנגנת בחצוצרה בתזמורת. "היא לחצה עליי תקופה ארוכה להצטרף", אומר אבי, "מאמץ הנסיעה מרעות לכפר-סבא מתגמד לעומת הכיף לנגן ביחד. יש לנו זמן איכות. שותים קפה ואח"כ הולכים לנגן שעתיים בתזמורת". מכפר-סבא היא גמלאית קופ"ח מכבי. )70( רחלי שמש שנה 12 היא מספרת על תהליך הצטרפותה לתזמורת: "לפני

5

08/2019 - 266 רעננה