קשר עין גליון 262 - ירחון ארגון המורים ספטמבר 2016

. מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, 1910 אודסה שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים הרב לדעת בגיבוב של דיבורים אגביים - וכל זאת כדי להפיג מעט את המצוקה הגדולה שבה חיה אישה אומללה זו. גיבוריו של שלום עליכם מבטיחים לקצר ("הקיצור"), ולהגיע לעיקר, אך מסתבר שדווקא הפטפוט הלא-ענייני, כביכול, הוא באמת העיקר. נראה לי שהעמוק והקולע ביותר מבין הוגי הדעות שניסו ("הצחוק", תרגום י' הנרי ברגסון לאבחן את ההומור הוא ). לפי דעתו, מצויים בעולם האנושי 47 - 11 ' לוי, תשכ"ב, עמ שני כוחות עיקריים: הגשמי, המכני, האוטומטי – מצד אחד, והרוחני, הגמיש – מצד שני. החברה מצפה מהאדם שיהיה גמיש תמיד, ויתאים עצמו לתנאים החדשים, אבל לעתים קרובות המכניות ופיזור הנפש משתלטים עליו, והתגובות שלו הופכות להיות מכניות - ואז בא הצחוק ומחזיר אותו לרוחניות שלרגע נעלמה. דון קישוט קרא רומנים על אהבה שמימית ועל אבירות, והוא ממשיך להזות עליהם בהקיץ – מכאן הצחוק. "המורה ללטינית" של גי דה מופאסאן, שאוכל וישן רק לטינית, מערבב את הדקדוק הלטיני בחיי האהבה. דוגמה נוספת (מבדיחה ישנה): אונייה עומדת לטבוע. מגיעה עזרה מצד פקידי מכס, ושאלה ראשונה שלהם לניצולים: "יש לכם מה להצהיר?" כל אלה נוהגים במכניות, כמו אוטומטים. ברגסון אבחן יפה את מהותה של מימרה קומית: היא תיווצר בהכניסנו רעיון אבסורדי לתוך טופס לשוני מקובל וקבוע ). ביטויים מאובנים שאנו אומרים אותם בדרך 74 ' (שם, עמ מכנית, שנהוג לכנותם "מטבעות לשון" - מקבלים גוון קומי כאשר מצרפים אליהם ביאור שהוא רחוק מהמשמעות הראשונית שלהם. סוד הצחוק טמון ב"שידוך" הנראה, על פניו, אבסורדי. הרי קצת דוגמאות אצל שלום עליכם: "אתה בחרתנו מכל העמים – תרגום אונקלוס: יאה עניותא לישראל". והרי ידוע שתרגום אונקלוס הוא רק לתורה, ואילו הציטוט מהרישא לקוח מתפילת שמונה-עשרה לשלוש רגלים ולימים הנוראים. "ומקיים אמונתו לישני עפר – שומר הבטחתו אפילו לאלה

שלום עליכם

השקועים במעמקי האדמה ומלחכים עפר"; והרי טוביה מצטט את ברכת "מחיה המתים" שבתפילת שמונה-עשרה: "מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים... ומקיים אמונתו לישני עפר..." "מה עניין שמיטה אצל הר גריזים?" - במקור: "מה עניין .)1 שמיטה אצל הר סיני?" (רש"י לויקרא כ"ה "אילו ניתן פה למתים, היה תם הלחם מן הארץ". מהרישא מניח הקורא כי מדובר בגילוי סודות מעולם המתים (אילו ניתן להם פה), אבל טוביה, שקשיי הפרנסה הם לוז עניינו – חושש לרעב שהיה מתרחש בעולם אילו כל המתים היו קמים לתחייה, ומבקשים לאכול... "כמו שאנחנו אומרים במחזור: שלח לחמך על פני המים" - .1 והרי דברים אלה כתובים בקהלת י"א "יהי ממון חברך חביב עליך – פירש רש"י: אדם קרוב לכיסו". טוביה השמיט רק מילה אחת – "כשלך" (כך כתוב במסכת אבות ב' י"ז), וממש הפך את המשמעות. "כמו ששנו חכמים... בור שומן שאינו מאבד טיפה"; והרי באבות ב' י"א כתוב: "בור סוד שאינו מאבד טיפה". "התשכח אישה עולה?" – כלום אפשר לו לילוד אישה להסיח דעת מעוול נורא כזה?" והרי הפסוק אומר דבר אחר לגמרי: "התשכח אישה עולה מרחם בן בטנה? גם הן תשכחנה,

32

Made with