ניו-טק מגזין - מאי 2017

רובוטים בשירות האדם

אלגוריתם חכם שלומד ויודע איך להגיב לסיטואציות משתנות".

שירלי מייזליש, מערכת ניו-טק

לתפקוד מירבי.

חווית משתמש קיימת מגמה של רובוטים שהופכים להיות "חלק מהנוף" ואחד האתגרים הוא ליצור רובוט שישתלב בצורה כמה שיותר טבעית ואנשים ירגישו בנוח להיות לידו. "זה לא צריך להיראות כמו בן-אדם אלא ליצור מראה נעים לעין (או חמוד) חשוב להשתמש באלמנטים עיצוביים אשר מתחשבים בפרמטר הזה יחד עם התחשבות בגובה, רוחב וכדומה." מסבירה אוריה. "וכמובן יש את חשיבותו של ממשק המשתמש - נראות המסך ביחס לחווית המשתמש - ותגובות הרובוט. התגובות צריכות להיות כמה שיותר קרובות לתגובות אנושיות בלי צורך ממשי שיראה אנושי. יש להבין שבני אדם מתנהגים באופן אינסטינקטיבי לדברים בהם הם נתקלים בסביבתם ואילו את הרובוט צריך ללמד התנהגות זו". רובוט הוא לאו דווקא כזה שמסתובב במרחב. קיימים סוגים רבים של רובוטים, בדומה למכונת הדפסה תלת מיימדית, אשר לה מספר צירים שחייב להיות סינכרון ביניהם תוך התחשבות כזו או אחרת בסביבה ובאנשים. מכונת הדפסה כזו מגיבה לסביבה עם אלגוריתם מובנה, הרובוט יודע שיש סוגים שונים של הדפסות, טמפרטורות, צירים ומכלול רחב של דברים המסונכרנים זה עם זה. זהו לא רובוט מתוחכם או בהגדרה יבשה של רובוט אבל כן יש פה שילוב שמפריד אותו ממכונת הדפסה רגילה והופך אותו לרובוטי. טכנולוגיה "לשם לוקליזציה (מיקום) של הרובוט אנחנו משתמשים בלייזר סקנר דו-מיימדי אשר בעזרתו ובעזרת אלגוריתמיקה

רובוטיקה הגדרת הרובוטיקה היא שילוב בין תכנון מכני (התכן) יחד עם דרישות המוצר הכולל תוכנה שעובדת עליו. רובוט למעשה לא צריך לחשוב, אלא יודע איך לבצע מה שנדרש ממנו. כל זאת, יחד עם התחשבות בסביבה דרך סנסורים שחשים מי לידו ומה נדרש ממנו באותו רגע. "מילת המפתח ברובוטיקה זה אינטגרציה, עולם המשלב בתוכו המון עולמות אחרים - בקרה, תנועה, חיישנים וכדומה" מבהירה ליאת. אתגרים כיום ליאת, אוריה והצוות שעובד איתן עובדים על רובוט שירות חדשני אשר למעשה הוא עצמאי ויודע להתנהל לבד בסביבה לה הוא אמור לתת את השירותים. את הרובוט ניתן לשלוח למשימות אשר הוגדרו מראש. למשל, בתעשייה הקלה ניתן לשלוח אותו לסחוב דברים ממקום למקום תוך כדי התמצאות במרחב. אוריה הסבירה על האתגרים הרבים העומדים בפני הרובוט במשימות כאלו: "רובוטים שמסתובבים במקום מסוים אשר נמצאים בו אנשים חייבים להבין את מיקום אותם האנשים. זה לא ברור מאליו שרובוט יכול לזהות איפה הוא נמצא ולאן הוא הולך, אין לו עיניים אלא חיישנים ולכן זה אחד האתגרים הגדולים ביותר שקיימים. הוא לא רלוונטי מאחר GPS עניין ה- ומדובר במבנים סגורים". וליאת מוסיפה: "התחמקות ממכשולים דינאמיים וסטאטיים גם מהווה אתגר. הרובוט צריך לדעת להתמודד עם סביבה שהיא ידועה רק בחלקה ולהגיב למכשולים שמשנים את מיקומם, כדוגמת אנשים. במקרה כזה יש

מילת המפתח ברובוטיקה זה אינטגרציה, עולם המשלב בתוכו המון עולמות אחרים - בקרה, תנועה, חיישנים ועוד". זה כבר שנים רבות שהרובוטים מהווים חלק מחיינו, הן במקום העבודה והן בחיים הפרטיים. אבל, בתקופה האחרונה אנו רואים יכולות טכניות רבות המעידות על כך ששילוב הרובוטיקה נמצא רק בחיתוליו והרובוטים יהפכו בקרוב (ואולי אפילו בקרוב מאוד) להיות חלק משגרת יומנו. על מנת להבין את השוק והיכולות טוב יותר נפגשתי עם ליאת אקרמן, מהנדסת מערכות תוכנה ואוריה מנדלבאום, מהנדסת מכונות ובקרה מחברת פוליגון לשיחה על האתגרים והפתרונות שיש לשוק להציע. חברת פוליגון עוסקת בעיקר בפיתוח מערכות רובוטיות. ברובוטיקה קיימים תחומים רבים ומגוונים ואוריה מספרת על העיסוק שלה: "אני מתעסקת בעיקר , כלומר איך להניע MOTION בתחום של ה- את המנוע כך שהרובוט יזוז בדיוק כפי שאנחנו מעוניינים וכל מה שנלווה לזה כמו: מה המוצר צריך לעשות, איך אנחנו יכולים לגרום לו לעשות מה שנדרש ממנו ואילו סנסורים הכי מתאימים." ליאת שעוסקת בתחום התקשורת מסבירה: "כל מערכת משתמשת בהרבה תוכנה ויש צורך במישהו שיעשה את העיצוב של כל הארכיטקטורה. כלומר, איך הדברים מדברים אחד עם השני. כל רובוט צריך לעשות הרבה דברים במקביל ואני דואגת לכך שהדברים יעשו בסדר הנכון ובצורה הנכונה על מנת להגיע "

New-Tech Magazine l 44