כוכב הצפון גיליון 2416

משפחה מדור

תהליך של בידוד חברתי שמקשה מאוד על מצבו הנפשי של הקשיש. בקרב הקשישים המתגוררים בביתם תופעת הבדידות, המכונה "המגפה של הגיל השלישי", הולכת ומחמירה עם השנים. כיום, לפי נתוני הלשכה המרכזית מהקשישים מעל גיל 42% , לסטטיסטיקה 25- מדווחים כי הם מרגישים בודדים. כ 75 אלף אזרחים ותיקים גרים במשק בית עם אדם אחד נוסף שאינו קרוב משפחתם, לרוב מטפל. אפשר להאשים את הממשלה, ובצדק, על יחסה כלפי קשישים במדינה. יחד עם זאת, זה לא אמור להיות במקום החובה המוסרית שלנו, כחברה, לערבות ההדדית ולרגישות החברתית שעלינו לגלות כלפי האחר. רגישות חברתית היא ללא ספק עניין של חינוך. שאלתי את עצמי, מהו הדבר שאני יכולה/צריכה לעשות? האם אני מספיק רגישה לנושא? האם אני מחנכת את הילדים שלי לגלות רגישות? כמו כל ילדי המדינה, גם אופיר בחופש בחנוכה. החלטתי לקחת אותה איתי לעבודה ליום אחד בבית האבות. "אופיר, רוצה לבוא איתי לעבודה?", "במה את עובדת?" שאלה בסקרנות מתלהבת. "אני עובדת במקום שבו גרים זקנים", עניתי. "לא, אני פוחדת שהם יכעסו עלי!". לתשובה כזו לא ציפיתי. הייתי בשוק, למה היא חושבת שזקנים יכעסו עליה? "אופיר, את מכירה זקנים שכועסים?", " לא! אני פוחדת מזקנים" ענתה. כששאלתי אותה אם היא מכירה מישהו זקן, פתאום קלטתי: היא לא באמת פוגשת ביומיום שלה אנשים זקנים בתשומת לב גדולה. לצערי, לי כבר אין סבים וההורים של סאסי ושלי עדיין צעירים. באותו הרגע הבנתי כי יש לי הרבה יותר עבודה ממה שחשבתי!

הורותבזכות

אסנת ואתורי באנו חושך לגרש

"אני עובדת במקום שבו גרים זקנים", עניתי. "לא, אני פוחדת שהם יכעסו עלי!". לתשובה כזו לא ציפיתי.

גם אני כמו רבים קראתי השבוע את דבריו המרגשים של אליהו שטרית, קשיש בודד המתגורר בטבריה. "הממשלה צריכה 81 בן להתערב ולא להיות כפוית טובה. אותם הזקנים היו פעם צעירים, עבדו והזיעו בארץ ואי אפשר לשכוח אותם ולוותר עליהם", כך צוטטו דבריו. האמת? התביישתי. אז סבא אליהו האמיץ, שכתב את תחושותיו וזכה למענה מתושבי העיר ואף קיבל הצעה מבית האבות בו אני עובדת, "עמל" טבריה, להגיע כל מתי שיחפוץ לכותלי הבית וליהנות משרותיו - זה אולי ייתן מענה נקודתי, אבל מה לגבי עוד קשישים רבים, עריריים שאף אחד לא מכיר את ההתמודדות הקשה שלהם? לא קשישים 2020 להאמין שבפתחה של שנת

מתים מבושה, מקור, רעבים ובודדים ואף אחד לא שם למענם. הם לבד בחושך גדול. יש סיבה מוחשית לכאבם של הקשישים בשל בדידותם. הסוציולוגיה רואה באדם יצור חברתי, שיש בו צורך להשתייך לקהילה. יתרה מכך, על פי תאוריית הצרכים של מאסלו תחושת שייכות היא אחת מהצרכים הבסיסים אותם הוא מונה. לכל אדם קיים הצורך להיות במערכת יחסים במובן אינטימי ונרחב. לכל אחד מאתנו קיים הצורך להרגיש אוהבים ונאהבים, להיות מיוצגים בעולם הפנימי של אנשים אחרים. הצורך הזה לא נעלם אף פעם, גם כשמזדקנים. כשהאדם מתגורר בביתו וכתוצאה ממצבו הרפואי ממעט לצאת מתוך הבית, מתחיל

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך