כוכב הצפון גיליון 2416

משפחה מדור

שינוי "הגורם" שמביא אותו למצב הלא נאות, הלא הולם. אל לנו לתת לילד המכה, תחושה שבעצם הרחקתו מהמקום, פתרנו את בעית ההתנהגות. הילד המכה מגיע למצב של הכאה, כי הרגיש לא מוגן ולכן במקביל להרחקה מיידית ממקום הארוע, חובה עלינו לתת לו מקום להביע את כאבו. אין ילד ששמח וטוב לב על שהכה חבר. הילד חייב להיות נוכח או לדעת שגם מתקיימת שיחה עם הצד השני. אין להתיר ואין לתת בכל דרך, לגיטימציה להכאה. צריך לעצור בכל האמצעים העומדים לרשות המחנכים את דפוס ההתנהגות האלים. פיזי ומילולי. חשוב לראות באלימות המילולית שקדמה לאותה אלימות פיזית, גם התנהגות לא הולמת. כובד משקלה של האלימות המילולית אינה פחותה מאותה אלימות פיזית. לאלימות פנים רבות. ישנה אלימות עקיפה שאינה נראית לעין למחנכים והורים. ילדים דיווחו: "בחודש האחרון אחד התלמידים ניסה לשכנע תלמידים אחרים לא לדבר איתי או לא להיות חברים שלי". אחר אמר: "בחודש האחרון אחד התלמידים הפיץ עליי שמועות לא נכונות כדי לפגוע בי" והוסיף: "בחודש האחרון הטילו עלי 'חרם': קבוצת תלמידים לא רצתה לדבר או לשחק איתי והוציאו אותי מקבוצת הוואטספ של הקיבוץ". אלימות עקיפה שכזו קשה מנשוא לילדים ובוגרים כאחד. כשאנחנו מדברים על מוגנות. חשוב כהורים לשים לב. אם הילד כועס, נמנע מלהיפגש עם חברים, מביע אלימות פיזית כלפי אחד האחים. לא רוצה ללכת למסגרת הפורמלית או הבלתי פורמלית, זה הזמן לברר – למה? ילד שמרגיש ביטחון, הוא ילד שמרגיש מוגן. ילד רגוע ושמח, הוא ילד מוגן. לילדים אין סיבה להיות אלימים, אם טוב להם. ילד פגוע, הוא ילד פוגע. חשוב להיות ערניים ולסייע. אם נקפיד ונקשיב לסביבת החיים של הילדים שלנו, נוכל לאפשר להם מוגנות ונמנע אלימות. לתת לילדים את הכלים להתמודד נכון אם נפגעו. שליטה בכעסים ותקשורת נכונה לדיווח על ארועים שפגעו בילדים. נחנך לתקשורת חברתית נכונה. תקשורת מלאה באור ואהבה. ph.d ד''ר רבקה מרום מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית * למען הסר ספק, ד''ר מרום אינה עוסקת ברפואה.

מי בודק אם התוקף הרגיש מוגן? האם יש מקום לבדיקה? הילדיםשל כולנו , PHD ד"ר רבקה מרום מומחית לבעיות התנהגות בילדים

23%־ האחרונה התעלמות במרחב הפיזי, כ הרסו רכוש פרטי, 23%־ הותקפו פיזית, לכ 30%־ שלחו הודעות פוגעניות, כ 23%־ לכ הוצאו מקבוצה ברשתות החברתיות או חוו קללות במרחב 50%־ בוואטסאפ וכ הווירטואלי. על מערכי שיעור לחוסן נפשי ופיזי מול אלימות מילולית ופיזית, ניתן לקרוא במספר ירחוני חינוך ובאינטרנט. אני מבקשת להפנות את תשומת הלב לתוקף. האם נתנו את דעתנו גם עליו? הרי מדעי ההתנהגות טוענים שלכל תוצאה יש סיבה מקדימה, ולכל סיבה מקדימה לתוצאה, יש גורם מאבחן שמעורר את הסיבה שמביאה לתוצאה. ואם במדעי ההתנהגות עסקינן, כשאנחנו יוצרים מצב של הרחקת הילד המכה, חשוב שניתן את הדעת לגורם ההכאה. אין מצב שילד מגיע למצב שהיכה, כי הרגיש מוגן ובעל תחושת ביטחון בסביבה שבה הגיע למצב של אלימות. חשוב שנבין מה קורה לילד שלא מרגיש מוגן? איך זה משפיע על ההתנהגות שלו? כשנבין מה גורם לאותו ילד להגיע למצב של הכאה, נוכל לעשות למען שינוי המצב.

בצהרים. התקשרה 15:00 השעה הייתה ושאלה אם תוכל 9.5 אלי אמא של ילד בן להגיע דחוף אלי, כי הבן שלה לא מפסיק לבכות. "אני עדיין בבית הספר, אך אם אפשר, ארצה לשמוע במה אוכל לסייע?" אמרתי. האם סיפרה שהילד הכה ילדות בבית הספר והושעה. אמרתי: "אכן, זו הוראה ברורה שילד מכה מושעה". ואז, שמעתי את הילד זועק: "וכל מי שקילל אותי, שצחק עלי, שאמר לי שאני מדבר כמו קרפדה, אף אחד לא אומר להם כלום?" אחת המטרות בבית הספר היא יצירת תחושת מוגנות – הגברת תחושת הביטחון של התלמידים ויצירת תנאים המאפשרים סביבת לימודים בטוחה. רבים השיעורים שמועברים לכלל הגילאים, ביסודי ובתיכון על מוגנות מינית ומוגנות ברשת. האם הילדים בבית הספר מוגנים? מהי אותה מוגנות שאנחנו שואפים שתתקיים במסגרות החינוך, הפורמלי והבלתי פורמלי? מחקר חדש, שנחשף כאן לראשונה, מצביע על כך שבריונות היא מנת חלקם של מרבית מהילדים חוו בשנה 41%־ הילדים בישראל. כ

מתנות לילדים לכבוד חג המולד לכבוד חג המולד הכינו תלמידי ביה"ס "נזירות נצרת" משפרעם, עשרות רבות של משחקים ומתנות עבור הילדים המאושפזים. 22.12.19 ביום ראשון הגיע ראמי סרור, מנהל ביה"ס "נזירות נצרת" משפרעם, עם ארגזים מלאים באריזות מתנה

ומביאים מתנות ארוזות, עם כרטיס ברכה אשר מחולקות לילדים חולים, ולמשפחות נזקקות כחלק ממסורת חג המולד ובכדי להטמיע בילדים כבר מגיל צעיר ערכים כמו אהבת הזולת, נתינה והתנדבות.

צבעוניות וחגיגיות לחלוקה לילדים המאושפזים במחלקת הילדים של המרכז הרפואי פדה-פוריה. ראמי המנהל, הסביר שבכל שנה תלמידי ביה"ס וגני הילדים קונים 880

צרו קשר

כנסו לאתר האינטרנט

2416 | 27.12.19 | כ״ט כסלו תש״פ | כוכב הצפון | 30