כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - יולי 2019 - גיליון 265

265 גיליון

2019 סיון-תמוז תשע"ט יולי

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

"השיט הדיג סירתו אל המים" (בנימין אביגל)

9-8

7 איש של תקומה

6-4

סופר המחשבים

לא נפסיק לרקוד

התנדבות - תיאטרון - עברית - מבזקים - טריוויה - תשבץ - בישולאה - תזונה - סרט - טכנולוגיה - טיול - אופנה - ספר מדורים קבועים:

זאת, כי המדינה אימצה גישה צינית ביחס לאנשים שבנו אותה. זה מכעיס, זה מכוער, זה לא אנושי, ועל כן כל העם כולו צריך לצאת נגד המהלך המתוכנן, שרק נדחה באופן זמני. אין לזה קשר להעלאת גיל הפרישה. אם יימצאו המיליארדים למימון בחירות מיותרות בלשון המעטה, חייב להימצא הכסף שמלכתחילה שייך Mehulal2@netvision.net.il לאלה שחסכו אותו.

מלכה מהולל מאת: 

קשה לי לאמוד במדויק כמה כסף המדינה "תחסוך" מגזלת לשנה מכספי הפנסיה של האזרחים הוותיקים שלה, ₪ 1,000 אבל אין לי ספק שמדובר בסכום הבטל בשישים מול ההוצאה האדירה על בחירות חוזרות שאין איש במדינה היודע להסביר על מה ולמה. ישנן כמובן הערכות, והן לא מענייננו כעת. השורה התחתונה היא שעצם הרעיון בלתי נסבל בעליל. לולא מלחמתו העיקשת של איציק שמולי וחבריו היו כבר עכשיו מאבדים הגמלאים מקצת מהכסף שחסכו בעמל חייהם. שר האוצר היוצא לא השכיל לראות את טובת הציבור וכך גם לא השרה גילה גמליאל האמונה על האזרחים הוותיקים, שמזמן הבנו שהגמלאים מעניינים אותה כקליפת השום. למה הם עושים את זה? כי הם יכולים, כי הם חזקים על חלשים, כי הקשישים לא יעלו על בריקאדות משום שכבר אין להם כוח לעשות פלוס תלמידי קבוצות הרובוטיקה מחטיבת "אלון" ברעננה הקימו את "קו הזהב" – מוקד טלפוני שבו הם מסייעים בהתנדבות לאוכלוסייה המבוגרתשמתקשה לתפעל אתהסמארטפון. בסקר שערכו התלמידים הם גילו שיכולה להתבצע תרומה משמעותית לחברה בתחום הזה שכן רבים הקשישים המתקשים לתפעל את הטלפונים החכמים. מדיווח מהשטח עולה כי שני הצדדים יוצאים נשכרים מהפרויקט. שאפו לרעיון ולביצוע. / - פלוס מינוס +

הקיצוץ בפנסיות בוטל (בינתיים) מאיר חוטקובסקי מאת: 

חברי קרנות הפנסיה הוותיקות הפכו לבני ערובה של הממשלה על חוסר אפשרותם להעלות את גיל הפרישה של . מדי תקופה מכריז משרד האוצר על 64- ל 62- הנשים מ קיצוץ מתוכנן של הפנסיות העשויות לפגוע בחברי הקרנות בשנה. שר האוצר וסגנו הבטיחו כי ₪1000 הוותיקות עד "הדבר לא יקרה", "לא יקום ולא יהיה במשמרתשלי" (גיליון ). כידוע, מדינת-ישראל הולכת שוב 2018 - נובמבר 257 לבחירות בחודש ספטמבר לאחר שהקמת ממשלה על ידי ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו לא צלחה. שר האוצר, משה כחלון, נמנע מלהורות לדרג הניהולי במשרדו להעביר לקרנות הוותיקות כפי שהבטיח, ₪ מיליון 200 סכום של בגלל המצב הפוליטי אליה נקלעה המדינה (ממשלת מעבר). ההסתדרות, שר הרווחה וחברי כנסת המזוהים כחברתיים פעלו ללא לאות לביטול הגזירה שהייתה אמורה להתממש ). ח"כ איציק שמולי: "הבטחנו שלא ניתן 2019 החודש (יולי לפגוע בגמלאים - ואני שמח שאחרי מאבק אדיר שהובלתי הצלחנו לקיים זאת. לא אתן לאף אחד לגזול מהגמלאים בישראל ממה שאין להם ונעמוד על המשמר גם בהמשך". (כתבה נרחבת בנושא תתפרסם בקרוב במגזין) meirch@gmail.com

חדשות הגמלאים

עובר ושב עובר ושב

˘„Á

202 גיליון

2014 ניסן תשע"דאפריל

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית:

2 פלוס "סיירת תיקונים רעננה" היא מיזם שנולד אצל אמיר פוירמן, רענני נשוי פלוס ארבעה. הרעיון שלו היה להחזיר קצת לחברה על ידי עזרה לזקוקים לה. כך הוא מקפץ יחד עם אלי פישמן ועוד 30- מתנדבים בין ביתה של אלמנה מבוגרת החיה עם בנה בן ה שסובל מבעיות נפשיות, שחלונות ביתם פרוצים וחצרם מלאה גרוטאות, לביתה של ניצולתשואה שאין לה חשמל, או לביתה של עולה מאיראן שאינה דוברת עברית ואין לה מטבח. הם התחילו מהתקנת גלאי עשן בבתי הקשישים ומשם המשיכו כי ראו שלא תחסר להם עבודה. אנשי מקצוע ובני נוער מצטרפים כל העת לעבודה הברוכה הזאת וגם אנשים שתורמים כסף. פוירמן מתווך בין בעלי המקצוע השונים, והאנשיםשבבתיהםמתבצעת העבודה אינם יודעים כיצד להודות לחבורה הנהדרת הזאת.

נילי אפלבוים, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק,

חברי המערכת:

יהודית הלפר, ברכה ויסברט, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, אורה צרויה, אביבה קניג, רות רסין, רן תלמודי. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת: 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת שער: חוף ים בעכו העתיקה מלכה מהולל צילמה:

2

07/2019 - 265 רעננה

יהודית לוי לאה קליין מאת: 

"אלוהים לקח לי את השמיעה", אומרת לי יהודית כשלחצתי את ידה להכירה. יהודית לוי, תימנייה, גרה בשכונת פרץ. הייתה נשואה ליוסף, שנפטר לפני כעשר שנים. "היו לי ארבעה ילדים" היא אומרת "אחד נהרג בתאונת דרכים... כמה קשה שילד הולך לפני ההורים... כיום יש לי שלושה ילדים, וגם נכדים ונינים". "בואי נשב בחדר בו יש מזגן ושולחן. יהיה לך נוח לכתוב, ואוכל לשבת קרוב אליך כדי לשמוע". ידעתי שאני הולכת לראיין אישה כמעט בת מאה ומתגלה לנגדי אישה בלי אף קמט בפניה, ובמשך השיחה גם התגלתה כבעלת חוש הומור וזיכרון מופלא. את נראית נפלא, אני מחמיאה לה, בת כמה את? "את יודעת, בתימן לא היו תעודות. אני בת תשעים ושמונה". מה סוד מראך? "אני בריאה, תודה לאל. לא לוקחת אף כדור. אולי לפעמים לפעמים משהו לשינה".

סיפור תמונה

ואוכל? "לא אכפת לי מה אני אוכלת, מרק תימני או משהו אחר. אני לא אוכלת שמן, לא מטוגן ולא חריף. אני עדינה באוכל – אוכלת פירות. אני פותחת את המקרר ושואלת את הנשמה - מה את רוצה לאכול"? מתי נישאת, ואיפה? "נישאתי בתימן. חיתנו אותי עוד לפני שהגעתי לגיל שתים-עשרה. ככה זה הלך שם, אפילו לא היה לי עוד מחזור. לבנות לא הסבירו כלום. בנות לא לומדות. בנות הן בשביל לעזור לאמא. הבנים למדו, וגם הסבירו להם איך להתנהג. החתן היה בא בדרכי נועם ואף פעם לא בכוח. תראי על הקיר את תמונת בעלי. היה יפה. בת ארבע-עשרה כבר הייתי בהריון, וכעבור שנה – עוד פעם". מתי ואיך הגעתם לארץ? . ההורים נשארו בתימן. כבר לא נתנו להם לעלות. היה הסגר". 1943 "הגענו בשנת איך הגעתם? "שמונה חודשים רכבנו במדבר על גבי חמורים. הדרך הייתה מאוד קשה; שמונה חודשים של סבל עד שהגענו לעדן". ושם? "שם שיכנו אותנו באוהלים שעשויים ממחצלת, כמה משפחות באוהל אחד. הסתובבה בינינו רופאה שדיברה אנגלית, ולא הבנו אף מילה. האחיות היו כושיות אכזריות ביותר. שני הילדים הקטנים שלי קיבלו טיפות בפה ונפטרו. אני אומרת לך שזה היה רעל. אני זוכרת אפילו את היום שהם נפטרו. זה היה יום שלישי. גילחו אותנו למען הניקיון, וגילחו גם את הזקן של הגברים. לרבנים שלא נתנו לגלח את זקנם מרחו משחה. הזקן נשר וגם קיבלו פצעים. הרבה אנשים נפטרו, כי היו צמאים ושתו ממי הבריכות שהיו מהולים בכלור. כשלא הסכמנו לקבל תרופה, קיבלנו סטירה. קיבלנו מכות כי לא התרחצנו – התביישנו להוריד בגדים. את חושבת שלנו לא הייתה שואה? זאת הייתה השואה שלנו". ואחרי התקופה הזאת? יום באוניה לארץ, כי הייתה צריכה להוריד סחורה בסודן". 16 "העבירו את מי שבריא לאוניה. היינו לאן הגעתם בארץ? "הגענו לעתלית. גרנו באוהלים. ישנו סוף סוף על מיטות ולא על האדמה. אחרי חודש בעתלית הגענו לרמת השרון, שם היינו כעשרה חודשים באוהלים, ומשם הגענו לשיכון פרץ. קיבלנו חדר, מטבח ושירותים משותפים לכל ארבע משפחות". וממה התפרנסתם? "עבדנו בפרדסים, בחקלאות ובמשק בית. עשינו כביסה אצל הנשים של רעננה. היה קשה. הפיילה של הכביסה הייתה מתחממת על עצים בחוץ ושפשפנו את הכביסה ב'קרש כביסה' ממתכת. עבדתי גם כשהייתי בהריון. עבדנו הרבה, ונהיינו בעלי בתים. בזמן הזה ילדתי ארבעה ילדים". היכן ילדת? "בבית. ילדתי בבית. אני הייתי מיילדת חברה, בכל חבורה הייתה מיילדת חברה. לא ילדנו בבית חולים כי התביישנו מהרופאים הגברים". איזו צניעות ! "אבא של בעלי פעם ראה אותי בתימן מהחלון הולכת ברחוב ומפשילה מעט את השרוול. כשהיינו בארוחת ערב, כעשרה אנשים, בייש אותי לפני כל המשפחה". במה עסק בעלך ברעננה? "בעיקר בענייני דת. היינו מאוד דתיים, הלכנו ברגל למקווה ברחוב רמב"ם ברעננה – מרחק עצום – והיה שם מלוכלך. במשך הזמן החליטו לבנות בשיכון פרץ בית כנסת ומקווה. בהתחלה היה מקווה קטן, שחיממו את המים על פרימוס. עד שבנו מקווה גדול, ואני הייתי הבלנית ארבעים וחמש שנה". למדת עברית? קרוא וכתוב? "למדתי אצל מורה פרטי. לפעמים המורה עושה שגיאות אבל אני לא מתקנת. אני קוראת עלונים. מתפללת הרבה ורואה טלוויזיה. אני אף פעם לא משתעממת. מקשיבה הרבה לערוץ ההרצאות הדתי". יש לך עזרה? "יש לי מטפלת. בחגים, אסתר השכנה היקרה, מזמינה אותי לחגוג אתם ולאכול אתם. טוב לי ברעננה". – בשנת יובל החמישים למדינת ישראל - קיבלת את 1998- קיבלה יהודית את התואר "יקירת רעננה". על הקיר תלויה התעודה ובה כתוב: "ב 1998 בשנת התעודה על התמסרותך ארוכת השנים למען תושבי קריית-שרת ורווחתם, על טיפוח מורשת ישראל ומנהגיה בקרב בני כל הדורות. על עשייתך המבורכת שנות עשייה כבלנית בתי המרחץ בשכונה ובהיותך מופת של צניעות, חריצות ונועם הליכות". 40 – מתוך שליחות ושלא על מנת לקבל פרס. על מפעל חיים ‏ Cleah1@walla.com

3

07/2019 - 265 רעננה

לא נפסיק לרקוד

מלכה מהולל מאת: 

צביה ברומר, מי ששמה את רעננה על מפת המחול הלאומית, חולצת את נעלי הריקוד שלה ופורשת לגמלאות ארבעים שנה לאחר שהקימה את "המרכז למחול רעננה". בשיחה במשרדה בין ארגזי הזיכרונות, אותם היא מוסרת לארכיון העיר רעננה, היא מסכמת ארבעה עשורים של עשייה אינטנסיבית. ולא, היא לא עצובה לעזוב. להיפך.

גם אחרי כל כך הרבה שנים בארץ מעדיפה צביה ברומר לדבר אנגלית, במבטא הדרום-אפריקאי הכול כך מובהק שלה. השפה העיקרית בה השתמשה בכל השנים האלה היא שפת הגוף, שפת המחול, שפה שלדעתה חוצה גבולות, תרבויות ופוליטיקות. איך בכלל התחיל הכול?

המודאגת שאני חייבת לעסוק בפעילות גופנית שתחזק את שריריי. הפעילות היחידה שהייתה אז בפרבר הקטן מדרום ליוהנסבורג בו גרנו היה מחול. אימא חשבה שארקוד כמה שנים, אתחזק, ואמשיך את חיי בתחומים אחרים, אבל היא טעתה. שוב נדבקתי בחיידק, אבל הפעם זה היה חיידק המחול, חיידק שלא עזב אותי עד היום. אני מניחה שגם ילווה אותי הלאה". הלאה לאן? "יש לי הרבה תוכניות", היא אומרת ומבטיחה לפרט לקראת סיום. ברומר, אז רוזן, החלה לרקוד כשלוש פעמים בשבוע בכל יום. בניגוד לגישה בארץ, בה מחול הוא חוג 12 ומגיל לשעות אחה"צ, בדרום אפריקה נערכו תחרויות ומבחנים וכדי להעפיל לרמת ריקוד גבוהה יותר היה צריך להגיע לאחד משלושת המקומות הראשונים בכל תחרות. ברומר צלחה את כל המכשולים והוכתרה כאלופת דרום אפריקה בריקוד סטפס. התרגשת להתחרות כבר בגיל שש? "התרגשתי אז לעלות על הבמה ואני מתרגשת עד היום בכל פעם שעבודה שלי מגיעה לכלל הופעה", היא מחייכת, "זה לא עובר". איך נהיית מורה? "בגיל שמונה-עשרה קיבלתי תעודת מורה. זה לא היה עניין פשוט. אחר כך גם המשכתי לעשות סטאז' במשך שנתיים על מנת להתקבל לארגון מורי המחול, ארגון מכובד שהיה משאת נפש של רקדניות רבות להיכנס אליו. קיבלתי זכות הצבעה בארגון שלא כל מורה קיבל. זה שלימדנו לא היה במקום לרקוד ולהופיע, זה כמובן היה בנוסף. אימא שלי לא האמינה שזה יהיה המקצוע שלי והיא הכריחה אותי ללכת לעבוד בקליניקה של רופאי עור. וכך יצא שעבדתי משמונה עד חמש בקליניקה, ואז עולה על אוטובוס לסטודיו, עושה חזרות עד תשע בלילה ולפעמים גם מופיעה אחר כך. גם הפעם הרופאים התערבו, וזה היה אחרי שנתיים כאלה, אלא שהפעם הם אמרו שאם אמשיך כך הגוף שלי יישחק לגמרי".

, רוקדת בדרום-אפריקה 6 צביה ברומר בית

"עד גיל חמש", מספרת ברומר, "היו לי כמעט כל מחלות הילדים שקיימות בספרות הרפואית. הרופא אמר לאימי

4

07/2019 - 265 רעננה

Remix מופע הפרידה מברומר

ואז? "אז הסטודיו החל לגדול במהירות. ברנדה ולינדי, גם הן תלמידות שלי הגיעו מדרום-אפריקה והתגייסו ללמד ומספר התלמידות הלך וגדל. הגאווה הכי גדולה שלי היא התלמידות שהצליחו בגדול בארץ ובעולם וגם אלה שהפכו מורות בסטודיו. בעשר השנים הראשונות ניהלתי סטודיו פרטי אבל הלכתי שלובת ידיים עם העירייה וייצגנו את רעננה ברחבי העולם כולל סיבוב הופעות בן שישה שבועות הפכו הלהקות הייצוגיות 1987 בדרום-אפריקה. רק בשנת לחלק מהעירייה ושנתיים אחר כך כל בית-הספר למחול הפך לחלק בלתי נפרד ממחלקת התרבות של העירייה. במשך ארבעים שנה עבדה צביה ברומר ברעננה. עוד לפני שהגיעהארצהקיבלה הצעהמלהקת "בת-דור" הידועה ליטול חלק בהנהלה שם, אבל דחתה אותה ("הרגשתי שמשהו שם ירסק את הרוח שלי"). היא בחרה להתרכז בחינוך והוראה. "לכל ילד יש זכות ללמוד לרקוד, לא רק למוכשרים". היא הקימה כמה וכמה להקות ייצוגיותשזכו להצלחה גדולה בארץ ובעולם. ככוריאוגרפית עבדה עבור משרד ההסברה, סימפונט רעננה, ימי זיכרון ועוד. לפני חמש-עשרה שנה קיבלה את פרס עבור התנדבותה ותרומתה לחברה Telfed Barney Mark הישראלית. את עבודתה ביססה ברומר על תוכנית חינוכית , כלי חינוכי המשלב כלי T.R.A.I.T.S ערכית המבוססת על למידה וחינוך ערכי, כמו למשל משמעת, כבוד והערכה לאחר. מה היית עושה אחרת? ברומר נאלצת לשקוע אל תוך עצמה במאמץ למצוא תשובה. "אולי אם הייתי דואגת יותר לעצמי, הייתי יכולה להיות אסרטיבית יותר בקשר לבית-הספר למחול. אני מתכוונת שבית-הספר למחול היה צריך לקבל בניין משל עצמו עם כל התנאים הפיסיים שלהקות בסדר הגודל הזה ראויות לו. מצד שני אני אסירת תודה על החופש האומנותי שניתן לי. יכול היה להיות אחרת ואז לא הייתי שורדת". איך מסתדרים עם גידול משפחה וקריירה כל כך תובענית? ברומר נאנחת, "להגיד שזה לא היה פשוט זה וגידלתי את 1986 . התגרשתי בשנת understatement ילדיי לבד כי בעלי לשעבר עזב את הארץ. לא פעם אני מסתכלת על ילדיי ואומרת שזה נס שהם יצאו ככה. פעם

מתי התחלת ללמד? "התחלתי עם קבוצת בנות-דודות שלי. היו לי הרבה כאלה", צוחקת ברומר, וזה היה במוסך של דודתי שהסכימה לפנות את מכוניתה ממנו כדי שאהפוך אותו לסטודיו. בהדרגה חברה הביאה חברה ואז פתחתי מקום משלי שנקרא "בית- הספר למחול של רוזן". היינו נוסעות להופעות, בעיקר ביוהנסבורג, ובמקביל זכיתי בתואר אלופת דרום-אפריקה בסטפס והוכשרתי כמורה למחול מודרני ולג'אז". ומה אהבת הכי? "סטפס היה תמיד התשוקה שלי. שמונה שנים ניהלתי את הסטודיו שלי, ויום אחד הגיע שופט מניו-יורק לשפוט בתחרות סטפס. תלמידה שלי עלתה לקבל את הפרס הראשון, אבל השופט אמר: 'אני לא רוצה את התלמידה, אני רוצה את הכוריאוגרפית'. הוא התכוון אליי כמובן אבל אני לא ידעתי אז מה זה בכלל כוריאוגרפיה..." איך הגעת ארצה? "בעקבות האהבה. נישאתי לבחור ישראלי שרצה לגדל את שלושת בנינו, ירון והתאומים גדי ואלון בארץ. הגעתי והשוק התרבותי כמו 4-3 עם ילדים בגילאי 1976 בסוף גם הקשיים בהתאקלמות היו טראומתיים. גרנו בהתחלה ביפו, ברמת-גן ואז הגענו לרעננה. תלמידה שלי מדרום- אפריקה עלתה אתי וחשבנו לפתוח סטודיו ביחד אבל אז היא עזבה ללמוד מחול בארה"ב, ואני התחלתי ללמד ."7-6 קבוצת ילדות בנות במסגרת העירייה? "הלכתי לעירייה, אבל אף אחד לא דיבר שם אנגלית. אני זוכרת את עצמי יושבת על מדרגות העירייה כל יום ובוכה. מישהו בשם אדון נחמן שדיבר רק יידיש ניגש אלי והציע עזרה. הוא קישר אותי לאייבור וולף, בעל סוכנות תיווך, שהתגייס לסייע לי במגעים עם העירייה, בעיקר עם התרגום. ככה הייתה ההתחלה. בבית הדואר הישן באופסטרלנד, בחדר שהדלתות בו לא נסגרו ולא היה בו בר אז השתמשנו בכיסאות במקום. אני זוכרת שממול היה ירקן והייתה קבוצה של נערים שהייתה זורקת עגבניות ותפוחי אדמה אל תוך הסטודיו. באמת לא ידעתי איך מתמודדים עם זה".

5

07/2019 - 265 רעננה

היה מדכא. אלון הציע לי יום אחד לראות את יחידת הדיור הזאת במושב. לא הסכמתי אפילו לנסוע לראות כי לא רציתי לנהוג בלילה למושב ולא רציתי להתרחק, אבל הוא התעקש ואני עשיתי לו טובה. ברגע שראיתי את המקום הקסום הזה, התאהבתי בו וידעתי שהגעתי הביתה". על מה גאוותך? "על הסיפור של רחלי. רחלי הגיעה אלינו לפני שנים אחרי ששום סטודיו בעיר לא הסכים לקבל אותה. היא סבלה משיתוק מוחין, אבל אימה הביאה אותה לסטודיו. 'את באמת רוצה לרקוד'? שאלתי אותה, 'והיא הרימה את ראשה ואמרה לי: 'כן', תוך שדמעה זולגת על לחייה. קראתי לאחת משמונה מורותיי, תמר, וביקשתי ממנה לשלב את רחלי באחת הקבוצות. 'את יודעת שיש לי אחיינית במצב כזה ואני מלמדתאותה'? שאלה אותי תמר. לא ידעתי כמובן ועד היום אני לא יודעת למה בחרתי דווקא בה. השורה התחתונה היא שרחלי רקדה פה כמה שנים, עשתה בגרות, התגייסה ועכשיו . זה SIDE EFFECTS מופיעה בלהקה בת"א במופע שנקרא בדיוק הסיפור שמרגש אותי. לא רק העובדה שאפשר להפוך ילדות כישרוניות למצוינות אלא דווקא מה אפשר לעשות עם אלה שאין להן פוטנציאל". תכנית לעתיד? "המון", מחייכת ברומר, "אני רוצה לכתוב ספר, סוג של ביוגרפיה אבל לא במובן המקובל. יותר דרך סיפוריהם של אנשים שהשפיעו עליי. לפני המון שנים כתבתי ספר ושמרתי את הדפים בתא המטען של מכוניתי ואז יום אחד נשרף האוטו. שנים אחר כך לא יכולתי לכתוב אבל עכשיו זה מתעורר בי. אני רוצה גם לבלות יותר עם חברותיי מדימונה, מקהילת העבריים שם. שנים רבות ערכנו כל מיני שיתופי פעולה, ואני רוצה לשהות שם יותר זמן ולחזור הביתה בסופי השבוע. אני לא ממש יודעת מי אני כאומן ומקווה למצוא את התשובה שם. חוץ מזה אני רוצה לנסוע. יש לי חברים ומשפחה בכל העולם, בדרום-אפריקה, באנגליה, באירלנד, באיטליה, בקרואטיה, באוסטרליה ובארצות-הברית, ואת כולם אני רוצה לבקר. ואל תשכחי שיש לי שמונה נכדים שגם איתם אני רוצה לבלות קצת, כי בעבודה העמוסה שלי היה לי מן הסתם חוסר זמן כרוני". יש לך עצה למחליפה שלך? "ענת בצלאל היא רקדנית ידועהשרקדה בלהקות גדולות ואף עסקה בניהול בתחום. יש לה פוטנציאל נהדר להצליח ואני מקווה שתביא לגידול בית-הספר בדרכה. שהערכים יישארו אך שתביא איתה את הוויית עולמה. אם את שואלת אותי על עצה, אגיד לך מהשאמרתי גם לה: לשמור על ניטרליות בניהול הדברים. להקשיב לכולם, קרי להורים ולצוות, למגזר החילוני כמו גם לדתי, ולתת את תשומת הלב לשיווק כדי להתגבר על הסטיגמה של המקום כחוג. הוא הרבה יותר מחוג. וחוץ מזה לחלום בגדול וללכת בעקבות החלומות, כי זה מה שאני עשיתי". mehulal2@netvision.net.il

שאלתי אותם איך זה קרה שהם נהיו כל כך חזקים, הרי הייתי בסטודיו יום יום מבוקר עד ערב. הם הסתכלו עליי ולא הבינו את השאלה: 'הסתכלנו עליך ואת ההקדשה שלך לעבודה וככה למדנו איך מישהו מקבל את מה שהוא רוצה, רק על ידי הקדשה טוטאלית ועבודה קשה". ומה באמת נהיה מהם? לא בלי גאווה עונה ברומר: "שלושתם הפכו לכדורגלנים הם כבר שיחקו במכבי 16 מצטיינים. אני זוכרת שבגיל ת"א, והיו נוסעים לאימונים בשלושה אוטובוסים הלוך ושלושה חזור. אני זוכרת שערב אחד ישבתי איתם סביב שולחן האוכל העגול והתחננתי שיעברו לשחק ברעננה, כי מאוד דאגתי מבחינת הנסיעות. אני זוכרת עד היום את תשובתם: 'לא חשבנו שלא הבנת שאנחנו מכוונים להיות שחקנים מקצועיים. אם לא תתני לנו לחזור לת"א זה לא יקרה'. כמובן שוויתרתי, והם נהיו שחקנים מקצוענים ומוכרים. לירון קרתה תאונה מצערת כשאצבע כף רגלו נכרתה במפגש מפתיע עם מכסחת דשא, דבר שסיים לו את הקריירה כשחקן, אבל הם כולם משמשים כמאמני כדורגל היום וגרים ברעננה, הוד השרון ופתח-תקווה". ואת?

צביה ברומר

"אני גרה בשדה חמד, מצליחה ברומר להפתיע אותי, "חיפשתי לעצמי מקום לגור בו, מקום שקט וירוק שיזכיר לי קצת את בית הוריי בדרום אפריקה וכל מה שראיתי

6

07/2019 - 265 רעננה

תקומה ובנין - זהו שם המשחק עוזי מנור מאת:  כשפגשתי לצורך ראיון את המשוררת והסופרת מרים דרור לפני חודשים אחדים עמד ברקע בעלה, שמעון דרור (הרשפט), והספיקו לי כמה משפטים שאמר כדי לדעת שלאיש סיפור חיים מרתק משל עצמו. ואכן כך הוא. בפגישתנו בסלון דירתו הנאה , מסכת חיים מרתקת. 1934 במרכז רעננה, שם הוא מתגורר עם רעייתו, פרש בפניי דרור, יליד

נתחיל בהתחלה.. "נולדתי בבריסל להורים שהיגרו מפולין לבלגיה בעת המשבר הכלכלי בסוף שנות העשרים. אבא היה חייט אומן ובין לקוחותיו היה ראש עיריית בריסל. אינני זוכר הרבה 1940 - מהשנים הראשונות. עם פלישת הגרמנים לבלגיה ב ברחו הוריי לדרום צרפת. חזרנו כעבור שנה כאשר הגרמנים הכריזו שכל מי שברח יכול לחזור. לא עבר זמן רב והגרמנים החלו בתכנית ההשמדה של היהודים כולל בבלגיה. הוריי נתפסו ונשלחו לאושוויץ. רק שנים אחר-כך נודע לי על הירצחם. קודם לכן עוד הספיקו להסתיר את אחי ואותי אצל משפחה נוצרית. כשלוש שנים חיינו כיתומים כשאנו מועברים ממקום מסתור אחד לשני כולל במנזרים". איך הגעת ארצה? , אחרי המלחמה, ריכזו אנשי הבריגדה והסוכנות 1945- "ב היהודית את הילדים יתומי המלחמה בבריסל. הייתי בקבוצה הראשונה של קן "השומר הצעיר " שנסעה למרסיי. משם הפלגנו באוניה בריטית שהחזירה חיילים בריטיים מחופשה באירופה לפלשתינה. כשהגענו לעין החורש חיכו כל חברי הקיבוץ ליד מגדל המים כדי לקבל את פנינו". והחוויה הראשונה מהקיבוץ? "לקחו אותי לבית הילדים כדי לעשות מקלחת. כשגמרתי ויצאתי החוצה, הרגשתי כאילו זו יציאתי הראשונה לאוויר העולם". איך התאקלמת בקיבוץ? "מצוין. בתוך שלושה חדשים דיברתי עברית. השקעתי מאמצים רבים כדי להידמות בכל לילדי הקיבוץ והצלחתי. השתייכתי לקבוצת הילדים "דרור". מכאן גם אימצתי באופן טבעי את שם משפחתי. מאוחר יותר הכרתי את רעייתי לעתיד מרים, בת הקיבוץ". עם תום השירות הצבאי (סיירת גבעתי ותפקידים נוספים) חוזר שמעון לקיבוץ, עוסק ורוכש מיומנות במגוון תחומים: מסגרות, מיכון חקלאי, דייג, גידולים חקלאים. "אדם לכל עת", מתערבת בחיוך מרים רעייתו. הוא מתמנה לרכז המשק. שכיות החמדה בסלון ביתכם מעידים על שהות באפריקה.. 1972- "אכן", עונה דרור: "עשיתי ציונות עם האפריקאים. ב

נשלחתי לסנגל מטעם המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ כאחראי על שלושה מרכזים חקלאיים שהוקמו שם ושנועדו לחינוך ושיקום של נוער שוליים. המטרה הייתה להעבירם להתיישבות בישובי ספר, משהו בדומה לנח"ל שלנו. ניצלתי את ניסיוני מהקיבוץ כדי להדריכם במכלול נושאי חקלאות, כגון:

גידולים חקלאיים, הפעלת מיכון חקלאי, שיטות דייג, הקמת רפת ועוד. זה היה אתגר עצום ונהניתי מכל רגע". מתי הסתיימה השליחות? 1973- "לצערי מוקדם מדי. כתוצאה ממלחמת יום הכיפורים ב ניתקו מדינות אפריקה, כולל סנגל, את יחסיהן עם ישראל. עבודתנו שם זכתה להערכה רבה ואף ביקשו שנישאר ונמשיך בהדרכה למרות ניתוק היחסים, אך לא רצינו להמשיך באווירה שנוצרה וחזרנו לקיבוץ בתום שנתיים. הייתה עוד שליחות? "עם שובנו מסנגל השתתפתי בקורס ונעשיתי גזבר הקיבוץ. לאחר מספר שנים חיפשו במזכירות הקיבוץ הארצי מישהו שירכז את תנועת "השומר הצעיר" באירופה. תנועות הנוער יצאנו, שבע 1980 הן בדמי לכן נעניתי ברצון. בתחילת משפחות שליחים, לאירופה כשהמרכז בפאריס. המטרה הייתה חינוך בני התנועה לעלייה ארצה .אני הייתי אחראי על ריכוז תנועת "השומר הצעיר". גם כאן היה תפקידי מעניין ומאתגר. מבחינתי הייתה בשליחות זו גם מעין סגירת שני מעגלים: האחד – הילד מקן 35- חזר אחרי כ 1945 "השומר הצעיר" בבריסל שעזב בשנת שנים לאירופה כאחראי על ריכוז התנועה. השני-הביקור שנה למרד גטו ורשה, 40 לציון 1983 המרגש בפולין באפריל שם גם הוספתי לשמי את שם נעוריי, הרשפט". הזכרת את מרד גטו ורשה. איזה חלק מילאה השואה בחייך ואני מתכוון מאז הגיעך ארצה? "מעניין, אבל נושא השואה התעורר אצלי יחסית מאוחר. בכל השנים כמעט עד יציאתי לגמלאות הייתי בעיקר עסוק בעבודה. הנושא התעורר בגלל...הנכדים. יש לי יותר זמן › 14 המשך בעמוד

7

07/2019 - 265 רעננה

הלוחש למחשבים

מאיר חוטקובסקי מאת: 

) אוסף, משקם ומספק מחשבים 88( פעילותו מעוררת השתאות. הוא אינו נח לרגע. רפי סופר למשפחות נזקקות שידם לא משגת לרכוש מחשב עבור ילדיהם. מיזם של איש אחד.

18 "התרגשנו ושמחנו מאד על יוזמתך והתגייסותך לתרומת משפחות 18 מחשבים מאובזרים, הובלתם והתקנתם בבתי נזקקות". כך כתבו סילביה גלמן בקר ועדינה קוממי, מנהלות שירותי הרווחה בעיריית כפר-סבא במכתב הוקרה שהועבר לסופר.

חברת "מגדל" כי אפנה את כל המחשבים. פניתי לחבר במושב מגשימים שהיה ברשותו לול לא פעיל ואחסנתי את המחשבים אצלו". משפחה ציונית סופר נולד בעיר בצרה בעיראק. "סבא שלי היה רב. גדלתי על שלטתי בקריאה 3 ברכיו. הוא לימד אותי קרוא וכתוב, ובגיל ובכתיבה בעברית". משפחתו של סופר, שעסקה בצורפות, הייתה אמידה. "משפחתי הייתה ציונית והייתה לה כמיהה לבנות את ארץ-ישראל. כשהייתי בן חמש התקבלה החלטה במשפחה שיש להגיע לארץ ולהתיישב בה. נשלחתי עם סבא שלי ועם שני אחים נוספים שלי למסע ארוך לארץ הקודש, רכובים על חמורים מלווים בשומרי ראש כשבאמתחתנו זהב". הסב קנה קרקעות בירושלים ובנה את בית המשפחה ברחוב המלך ג'ורג'. סופר נחשב לילד מחונן. "נשלחתי לגן ילדים, אך מיד הוקפצתי לכיתה א', וזמן קצר אחר-כך לכיתה ב'. בשנה לאחר מכן הוקפצתי לכיתה ד'. מאחר שהייתי נמוך משאר הילדים בכיתה, החליטו ל'הוריד' אותי לכיתה ג'" צוחק סופר. ומקבל תעודת בגרות 16 הוא מסיים את בית ספר התיכון בגיל מטעם המנדט ששלט אז בישראל.

"אני לא צעיר וקשה לי"

מכתבי תודה נוספים ורבים מתויקים באלבום מיוחד, ותעודות הערכה רבות מעטרות את קירות דירתו. "למר רפי סופר, תודה והוקרה על הסיוע לאורך השנים בנפש חפצה ובלב פתוח למען העיר והקהילה יישר כוח!" זה נוסח התעודה שנמסרה לסופר ע"י איתן גינזבורג, ראש עיריית .2018 רעננה במאי הכול החל באקראי. סופר, תושב תל-אביב היום, יצא לפנסיה מוקדמת והחל להתנדב ב"מוסד לביטוח לאומי" במקום מגוריו דאז, פתח-תקווה. מספר סופר: "זו הייתה תקופה שהמחשבים החלו להשתלב במשרדי הביטוח הלאומי. לי היה ניסיון רב בנושא, וסייעתי לעובדים בלימוד השימוש בטכנולוגיה שאותה לא הכירו קודם לכן. בביקורים שערכתי במרכזי יום של קשישים במסגרת התנדבותי, מצאתי כי היה להם מחסור במחשבים". סופר החליט לנקוט פעולה: לפנות לחברות גדולות ולבקש מהן תרומה של מחשבים שיצאו מהשירות. למרות שלא הייתה היענות, הוא לא התייאש ובמשך חודשים רבים הוא העביר תזכורות בפקסים ובמכתבים, עד שלבסוף הגיעה הישועה מחברת הביטוח . שאלו אותי לכמה מחשבים אני 2000 "מגדל". "זה היה בשנת זקוק, ובדחילו ורחימו עניתי כי אשמח לחמישה מחשבים. כשהגעתי למחסן החברה הופתעתי לגלות כי נמצאים בו מחשבים המיועדים לפינוי. סיכמתי עם 100- למעלה מ

סופר משקם מחשב

ניסיון תעסוקתי מתגייס סופר לצבא ומשרת במשך שנתיים בחיל 17 בגיל הקשר. טרם גיוסו הוא מועסק על ידי חבר של אביו שהיה לו מפעל לקירור. "הוא היה מהנדס ממוצא יֶקִי. בעל מקצוע מעולה. דיבר רק גרמנית וממנו למדתי את השפה ואת מקצוע הקירור". לאחר שחרורו מהצבא חוזר סופר למפעל הקירור ובמקביל לומד בשלוחה של האוניברסיטה ומוציא תואר בכלכלה והמדעי המדינה.

8

07/2019 - 265 רעננה

הוא נישא, ומתיישב בפתח תקווה. פותח עסק שמתמחה בתיקון מקררים. "באותה תקופה בוטל הממשל הצבאי במשולש. זיהיתי הזדמנות עסקית יוצאת מן הכלל היכולה לספק לי עבודה ותגמול כספי. סיפקתי לתושבים הערבים מקררים משומשים ששיפצתי. הייתי עמוס עבודה והרווחתי המון". לאחר זמן, למרות ההכנסה הנאה, החליט סופר שדי לו להיות עובד כפיים, מכר את העסק והצטרף כשותף לבית חרושת חלווה ברמלה. "היינו שלושה שותפים. הכול התנהל על מי מנוחות עד אשר התגלה קרע בין השותפים, שנה בעסקי החלווה עזבתי והצטרפתי למפעל 20 ולאחר מחליט 57 שהתמחה בדודי חימום". בשלב מסוים, בגיל סופר כי די לו לעבוד. "החלטתי כי יש לי מספיק כסף ואני רוצה לעשות דברים למען הקהילה בהתנדבות". משקם מחשבים במקביל למחשבים הרבים שקיבל סופר מחברת "מגדל" החלו לזרום אליו מחשבים נוספים מחברות נוספות כמו "יואל גבע", "מדיקס", "מדיסון" ועוד. הוא נאלץ לפנות את המחשבים ממקום אחסונם במושב מגשימים והם מועברים למקלט בבית בו הוא מתגורר היום בתל אביב, באחת השכונות הוותיקות בעיר. "המקלט אינו תקני והוא משמש כמחסן לדיירי הבית", מספר סופר. למעשה רוב המרחב של המקלט תפוס על ידי המחשבים שמסופקים לסופר. "לדיירי הבית אין התנגדות לאחסון המחשבים במקלט. להיפך, הם חשים שהם שותפים לפרויקט ערכי שגורם אושר למשפחות שמקבלות את המחשבים עבור ילדיהם". סופר אינו מסתפק רק באיסוף המחשבים. הוא לוקח את העניין ברצינות הכי גדולה. "החלטתי שאני רוצה להבין את פעילותו של המחשב ולהכיר את הקרביים שלו". הוא יוצר קשר עם מעבדה לתיקון מחשבים ומבקש לשמש בה כשוליה. "עבדתי במשך שנה כמתנדב ללא שכר ולמדתי איך לטפל במחשבים, איך לתקנם ולהשמישם כשהם יוצאים מכלל פעולה". ואכן כל מחשב שסופר מוסר למשפחה נזקקת עובר בדיקה וטיפול יסודי והוא במצב תפעול מידי כולל תוכנות בסיסיות המסופקות עם המחשב. אב שכול משפחת סופר היא משפחה ענפה. לו ולאם ילדיו, ממנה 30 ילדים. "בן אחד התאבד בגיל 5 התגרש ברבות הימים, היו . נשארנו רק עם שלושה ילדים", 60 ואחר נפטר מסרטן בגיל מספר סופר כשלחלוחית בעיניו. "היו אלו רגעי משבר קשים נכדים וסבא רבא 15- שאיני מאחל לאף הורה". הוא סב ל נינים. 11- ל שנים הקים סופר 14 מיד לאחר התאבדות בנו, גיא, לפני אתר שקרא לו "רק טוב" בו הוא מנסה להטמיע בדור הצעיר ערכים לעזרה לזולת ומעשים טובים בלבד. פעילותו התמקדה דרך משרד החינוך במסגרת התוכנית "מחויבות אישית ואזרחות פעילה". סופר מציין כי האתר לא הוקם להנציח את בנו גיא. מטרתו הייתה לעודד בני נוער להעלות לאתר סיפורים חיוביים כנגד הכאוס בו נמצאים הצעירים החיים במציאות של אלימות וטרור. לדאבון לבו של סופר,

האתר נסגר כעבור מספר שנים לאחר שפעל תקופה ארוכה, בהצלחה רבה. "אצל הצעירים החלה נטייה לעבור למחויבות אישית בתחומים 'מגניבים' יותר מאשר כתיבת סיפורים על מעשים טובים, ונאלצתי לסגור את האתר שמומן כולו מכספי". ממשיכי דרך שיחתי עם סופר נערכת בדירתו בתל-אביב אותה הוא חולק עם העזר כנגדו מזה למעלה מעשור. "לרפי כבר קשה. ההתנדבות כרוכה במאמץ גופני של סחיבה הובלה ונסיעה למרחקים ארוכים. הוא כל כולו בתוך העניין. לא מעניין אותו אפילו לצפות בטלוויזיה. הוא יושב בחדרו ועובד על המחשבים, מעלה ומוריד אותם למחסן, מוביל אותם לבתי המשפחות. היום שלו ארוך ואינו תואם אדם בגילו. תביט, הבית מלא במכתבי ותעודות הוקרה. נושא המחשבים הפך מכבר לחלק מהזהות שלו". אומרת בת שבע נוסבאום, בת זוגו לחיים של סופר, עיתונאית לשעבר, והיא עצמה מתנדבת ב"אוזן קשבת", ופעילה במועצה הציונית של רעננה. מיזם המחשבים שהקים סופר עלול לקרוס אם לא יימצא מתנדב שיהיה מוכן להיכנס לנעליו. הוא אינו מוכן שמפעלו, אותו הקים במו ידיו, יירד לטמיון. עד היום סופקו לנזקקים מחשבים. הוא מחפש מתנדב שימשיך את 1,000 מעל פרויקט הקודש הזה. "אני לא צעיר, וקשה לי. אני כבר לא מרים את המחשבים לקומה הרביעית, ואני נעזר במתנדבים צעירים שמסייעים לי בסחיבת המחשבים. אני אעביר את כל הידע שלי למי שיהיה מוכן להמשיך במה שהיה מפעל חיי. כל מה שנדרש הוא מחסן ורצון טוב ולהאמין בחסד שמוענק לנזקקים". הערת המערכת: ניתן ליצור קשר עם רפי סופר בעניין או sorafi@gmail.com : המשכיות הפרוייקט בדוא"ל 050-585-7352 בטלפון

‏ meirch@gmail.com

9

07/2019 - 265 רעננה

מבזקים... מבזקים... מבזקים יהודית הלפר מאת: 

•

מבזקים

תכנית חדשה לסיוע לקשישות נפגעות • תקיפה מינית הנקראת "אף פעם לא מאוחר" עומדת להיפתח בקרוב ברעננה. מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית פיתח את התכנית על מנת להעלות את המודעות בקרב אנשי מקצוע לצורך זיהוי וטיפול ראשוני. קארין זיו, רכזת הפרויקט, אומרת כי הפגיעות עשויות להתבצע על ידי מטפלים, בני משפחה או אורחים קרויים ובכל מקום, בבתים או בדיור מוגן. רק אחוז קטן מהמקרים מדווח בשל חשש מתגובת הסביבה ותחושות אשם.

מרכז היום לאזרח הוותיק נטל חלק בפעילות שקיימה העירייה בנושא "שכנות טובה" בסימן חודש השכן הבינלאומי. ביוזמתה של רכזת האמנות מזל בושארי, הוצגו פרטי אמנות מעשה ידי מבקרי המרכז. התושבים גילו עניין רב בתוצרים. במסגרת התוכנית, מקודמות לאורך השנה יוזמות שונות בשיתוף העירייה ותושבים פעילים, במטרה ליצור חוסן קהילתי בעיר, באמצעות העמקת הקשרים בין האנשים ותושבי העיר, מתוך האמונה כי בזמן חירום יובילו קשרים אלו לסיוע הדדי ולהתנהלות עירונית נכונה ויעילה.

עיריית רעננה תקים מחלקת אכיפה חדשה בנושאים • של איכות הסביבה וחזות פני העיר. המחלקה תתרכז בבעיות של השלכת פסולת, אי איסוף צואת כלבים, ונדליזם, רעש במקומות ציבוריים ועוד.

קמפיין חדש של הרלב"ד (הרשות לבטיחות בדרכים) • יוצא לדרך. הקמפיין מבקש להעלות את סוגיית האחוז הגבוה של בני הגיל השלישי בקרב הנפגעים בתאונות דרכים. הירידה בשמיעה ובראייה מעלה ,65 משמעותית את הסיכון להיפגע בכביש מעל גיל ובמיוחד כהולכי רגל. חנה לסלאו וגבי עמרני ילוו את הקמפיין שיעלה באמצעי התקשורת כמו גם במקומות בהם יש ריכוז של גמלאים.

•

•

חג השבועות נחוג במרכז היום לאזרח הוותיק במגוון אירועים. בין השאר היו שם: הפרשת חלה ואפיית סמבוסק, קישוט המרכז במוטיבים חקלאיים, לימוד משותף בחברותא עם תלמידי ישיבת "בני עקיבא" ושירי אביב, וסעודת חג חלבית ע"י השפים אורנן ועומר כמיטב המסורת.

התקיים בחודש שעבר בארגונה טיול לרמת הגולן של רכזת חי"ל בעמותה, מרים זכות. הטיול, בהדרכת אסף יקיר, החל במקורות הבניאס, המשיך על השביל התלוי לאורך זרימת המים השוצפים והמפלים והסתיים בקינוח מתוק במיוחד – קטיף דובדבנים בכפר הדרוזי בוקעתה.

10

07/2019 - 265 רעננה

•

, נציגתהמשרד לאזרחים ותיקיםהעבירההחודש דוריתפוגל • לעיני קהל גדול הרצאה בנושא זכויות הגמלאים. במסגרת ההרצאה פרשה פוגל בפני המשתתפים את כל התחומים בהם זכאים הגמלאים להטבותשונות. בתום ההרצאה חולקו חוברות מעודכנות על זכויות ודפים להמשך קשר. - הספרייה העירונית נותנת במה לביטוי פוגשים השראה • עצמי ליוצרים מתחום הספרות, השירה, המוסיקה , על 2017 והאמנות הפלסטית. הקבוצה הוקמה, באפריל ידי הגמלאית טובה נווה, כותבת שירה ופרוזה. מפגשי הקבוצה מתקיימים, בחסות הספרייה העירונית אחת לחודשיים באודיטוריום של "יד לבנים", בנושא ספרותי מסוים ומשתתפים בהם יוצרים מכל התחומים. המפגש האחרון השנה היה בנושא: "העיוורון והאור" – החיבור לאורהפנימי בעקבותהיצירה. אורחהערבהיהעורך הדין, הסופר והמשורר, צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים העבריים בישראל.

רעננה מבססת את מעמדה כבירת ההייטק של השרון: . פארק הי-טק של Infinity Park הונחה אבן פינה ל- מ"ר ייבנה במהלך השנים הקרובות. החברות 350,000 ריט וס.ע.ן זהב קיימו טקס חגיגי לרגל ההכרזה הרשמית על בניית פארק ההייטק. האירוע נערך בנוכחות ראש העיר רעננה, חיים ברוידא, ויזמי הפרויקט, מנכ"לי החברות, וכן בכירים נוספים מענף הנדל"ן והמגזר העסקי. בשלב הראשון יוקם מגדל אייקוני בארכיטקטורה חדשנית בן קומות. במתחם מתוכננים גם מלון עסקים, חדר כושר, 30 מרכז כנסים ומיני אמפי-תיאטרון. את הפארק תחצה שדרה אורבנית ירוקה ותוססת, ובו יקומו מסעדות, בתי דונם 6 קפה, דוכני אוכל ועסקים. כמו כן, יכלול הפארק גם John שלשטחים ירוקיםבעיצובו של אדריכל הנוף הבריטי החתום על מבחר פרויקטים מרהיבים בעולם. Hyland

•

•

, מתנדבת לרחל גולדברג פרס ארצי מטעם ארגון "ליונס" בעמותה, על היותה אחת "מאנשי השנה והמופת לשנת תשע"ט, כפי שהגדיר אותם ארגון "ליונס". עשרים משתתפים מרעננה ליוו אותה בטכס המרגש וביניהם: יו"ר העמותה, מאיר קצין, המנכ"ל, חיים פרלשטיין, חברת ההנהלה, חניה שמיר ועוד. הוקמה קבוצת מנהיגות של הורים לילדים ובוגרים עם • , הפועלת לקידום ומתן מענה לצרכיהם. צרכים מיוחדים מטרתהקבוצהלבנותקהילהבעירמתוךהתבוננותעמוקה עלצרכי ההורים, הילדים, המתבגריםוהמבוגריםעםצרכים מיוחדים. המענים יינתנו בתחומי החינוך, ספורט, תרבות, פנאי, שירות ותמיכה. להצטרפות לקבוצה צרו קשר עם meuchadim.raanana@gmail.com : קטי במייל 052-6740011 : בטלפון חברה קדישא ברעננה הוציאה הנחייה על פיה ייקברו • מעתה תושבי רעננה בכוכים, קבורה הנקראת "קבורת סנהדרין". קבורה זו תוענק לרעננים בחינם. אם בני המשפחה יעדיפו קבורה בקרקע, הם ייאלצו להיפרד שם יוכלו לקבור את שני בני הזוג ₪ 8,000 מסכום של זה מעל זו. מדיניות זו הונהגה אף שרעננה ערוכה לקבור שנה. 25 בקרקע לעוד

במגוון חודש הגאווה והסובלנות רעננה ציינה את אירועים ופעילויות לציבור הרחב. הנהלת העירייה, המציגה את האג'נדה שלה כעיר מכילה, שדוגלת בערכי אהבת האדם, הכבוד לזולת, הסובלנות והאחדות, תומכת בפעילויותשונות ומגוונות למען קהילתהלהט״ב. האוכלוסייה הדתית בעיר הביעה מחאה סוערת וראתה בקיום המצעד הפרה של הסטטוס קוו בין החילוניים לדתיים בעיר. המצעד עצמו, ביוזמת שבט "הדר" של צופי רעננה, התקיים בסדר מופתי וללא הפרעות מיוחדות. צילום: רועי רובינשטיין מונתה דגנית בן יעקב מינויים חדשים בעירייה: • מונתה רויטל שפירא למנהלת האגף למערכות מידע; למנהלת אגף החינוך.

Yehudit_helfer@walla.co.il

11

07/2019 - 265 רעננה

בכל אופן רוכבים

ללאה ואברהם קליין ברכות ואיחולים חמים לרגל נישואי נכדתכם מיכאל לטר עם בח"ל סיון

מתנדבים

רן תלמודי מאת: 

לאורה ומימון צרויה ברכות ואיחולים חמים לרגל נישואי נכדתכם יערה בת קובי ועינת צרויה עם בח"ל דניאל בן חנה וישי רכטמן

"בכל אופן רוכבים" הוא שמו של מועדון ייחודי הממוקם בפאתי פארק רעננה המזרחיים. כפי שמעיד השם – בכל אופֶן וגם אופָן – המועדון משמש כמרכז רכיבה על אופניים לבעלי צרכים מיוחדים. כידוע, קיימת בקרבנו אוכלוסייה בעלת מוגבלויות פיזיות ומנטליות. למצב הזה מתלווים בידוד וניתוק חברתיים. רכיבה על אופניים היא חווייה מדהימה לילדים ומבוגרים כאחד. היא מאפשרת לבעלי צרכים מיחדים להתגבר על חוסר אונים, מעוררת מוטיבציה לפעילויות אחרות וכך מוציאה את העוסקים בה מבידוד חברתי להשתלבות בקהילה. בין באי המועדון ניתן למצוא נכים, אוטיסטים, עיוורים, מאותגרי שיתוק מוחי ובעלי הנמכה קוגניטיבית. לכל רוכב ורוכבת מותאמים אופניים העונים על צרכיהם. למשל, עיוורים רוכבים על אופניים דו מושביים כאשר במושב הקדמי יושב אדם שרואה. בעלי מוגבלות ברגליים "מפדלים" בעזרת ידיהם ומאותגרי שיווי משקל רוכבים על אופני תלת- אופן. הרכיבה מתנהלת בשבילי הפארק כאשר לכל רוכב צמוד מלווה אישי הצועד לידו ומשגיח עליו. "הרכיבה היא בעצם כלי. כלי לעידוד פעילות חברתית", מסביר גלבוע זְלאטין, מנהל המרכז מטעם האגף לשירותים חברתיים בעיריית רעננה. "הרכיבה מוציאה את האנשים מהבית למועדון ובו אנו מקיימים פעילויות חברתיות שונות. יש לנו להקה מוזיקלית, חוג לשחמט, הרצאות, טיולים ואפילו עיתון בו כותבים חברי המועדון". מתנדבים יתקבלו בשמחה. יש לפנות לגלבוע זלאטין, טל: .052-3065712 rtalmudi@gmail.com

לבלומה ושלמה בינשטוק ברכות ואיחולים חמים לרגל נישואי נכדכם משה מרדכי בן יוני ויונית קופלוביץ הדסה מורשה לבית בלוך עם בח"ל וגם לרגל נישואי נכדתכם רבקה בת יוני ויונית קופלוביץ אלעד פש עם בח"ל

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

מחפשים מקום לאירוע? ישיבות ˆ ימי הולדת ˆ אולם וחדרים לאירועים: חוגים ˆ סדנאות ˆ מפגשים עסקיים ˆ פעילות חברתית. ˆ

בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ חניה נוחה במקום.

פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל

12

07/2019 - 265 רעננה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה (קידום בריאות בגיל השלישי) פרויקט ח.י.ל

נורדית הליכה נמשכת הרשמה לקורס הליכה נורדית כל שבוע בימי שני החל מחודש מאי עד סוף חודש 07:30-08:30 משעה 2019 ספטמבר בפארק רעננה בשיתוף אגף הספורט בעיריית רעננה,

(ההשתתפות חינם) לטובת בריאות הציבור . כולל שימוש במקלות. מפגשים 5 יש להתמיד לפחות מפגשים יש לרכוש מקלות הליכה נורדיים 5 עם סיום ולהמשיך ללכת עם הקבוצה (ניתן לרכוש אצל מרים)

קיימים קורסים נוספים בתשלום בשעות אחה"צ. ניתן לעקוב אחר הפרסומים באתר העמותה. הרשמה בשעות הבוקר .052-2546043 , בבוקר 09-7747041 : אצל מרים זכות

מרכז יום לאזרח הוותיק בשיתוף ח.י.ל

דרושים מתנדבים מתחום הרפואה

האם קרה לך שנפלת בשנה האחרונה? – פעם או פעמיים .... אם התשובה חיובית את/ה נמצא/ת בסיכון לנפילה נוספת שיכולה להסתיים חס וחלילה בשבר או בפציעה אחרת.

אל תקח/י סיכון לנפילה נוספת

בוא/י להתאמן בהליכה מבוקרת על מכשיר הליכה שנבדק ואושר במחקר קליני ובאישור משרד הבריאות, לשיפור הליכה ושיפור קוגניטיבי למניעת נפילות. (המכשיר כבר בפעילות בבי"ח איכילוב, ולמשתמשים בו יש שיפור ניכר במספר פרמטרים שיפורטו בשיחה אישית)

לקבלת פרטים והרשמה נא לפנות למרים זכות – קידום בריאות בגיל השלישי, בעמותה למען האזרח הוותיק רעננה. 052-2546043 : , אחה"צ 09-7747041 : טלפון בשעות הבוקר

13

07/2019 - 265 רעננה

"זרים מושלמים" בימאי: נתן דטנר עיבוד ותרגום: ארז דריגס

תיאטרון הבימה

תיאטרון

מלכה מהולל מאת:  מעל שנתיים חלפו מאז יצא הסרט האיטלקי "זרים מושלמים" לאקרנים, והסרט כבר צולם בגרסה ספרדית, בגרסה צרפתית, נמכר לאמריקאים, וגרסאות נוספות מתוכננות בגרמניה, קטאר, שוודיה וטורקיה. גרסה לא רשמית הוקרנה השנה בהודו. ועכשיו מועלית בתיאטרון "הבימה" גרסה ישראלית. שחקנים: מורדי גרשון, מאיה מעוז, תומר שרון, ריקי בליך, נתי רביץ, ספיר אזולאי, פיני קידרון. "לכולנו יש חיים ציבוריים, חיים פרטיים וחיים סודיים" (גבריאל גרסיה מרקס)

מהו סוד ההצלחה של הסרט הזה? אולי המשפט שאומרת אפי הפסיכולוגית שמארחת יחד עם בעלה את קבוצת החברים הקרובים שלהם לארוחת ערב: "תסתכלו על הדבר הקטנצ'יק הזה (הסמארטפון). זאת הקופסה השחורה של כל החיים שלנו". המחזה כולו מתרחש בערב אחד בסלון אחד, להוציא יציאות קצרות למרפסת ולשירותים, סביב שולחן אחד האוסף קבוצת חברים ותיקים לארוחת ערב. בעלת הבית מציעה לשחק משחק: להניח את כל הטלפונים על השולחן ולחלוק כל הודעה או שיחה שמגיעה עם כל החברים. זהו סוג המשחקים שאתה יודע כיצד הם מתחילים, אבל לא יכול לתאר לעצמך כיצד הם נגמרים. הטלפונים שמתחילים להגיע מספרים סודות, כמוסים פחות או יותר, המאיימים על שלמות המשפחות, החברויות וגם האנשים עצמם. בגדול זהו מחזה על הסכנות הטמונות בטכנולוגיה, אבל הוא גם מעבר לכך. הוא דן בצורך של אנשים במרחב פרטי, באפשרות לבחור דרכים משלהם לפתור מצוקות, בזוגיות המודרנית, בצורך בריגושים, ביחסים בין-אישיים, בפיתויים, חולשות אנוש ועוד. המחזה, אף שהוא משעשע ביותר, מעמיד מראה מוגדלת לא רק בפני הדמויות במחזה, אלא גם בפני כל אחד מהצופים, והמראה הזאת אינה מחמיאה במיוחד. עניין הפרטיות מהותי במיוחד. תארו לכם עולם שבו אין פרטיות, עולם בו כל מילה שנאמרת, כל מעשה שנעשה, ואולי אפילו כל מחשבה שעולה בראש – כל אלה הם נחלת הכלל. עושה רושם שהטכנולוגיה, על אף יתרונותיה הרבים, עלתה על דרך מהירה להגיע לשם והתוצאות תהיינה לא פחות מהרות אסון. העיבוד להווייה הישראלית מדויק, הבימוי של דטנר עושה חסד עם המחזה, והמשחק של כל שבעת המשתתפים משכנע ביותר. בהחלט Mehulal2@netvision.net.il ‏ שווה לראות.

7 המשך מעמוד › לעקוב מקרוב אחר גידולם והתפתחותם, ואינני יכול שלא לעשות השוואה כיצד הם גדלים ובאלו תנאים וכיצד גדלתי. (לשמעון ומרים שלושה ילדים, עשרה נכדים ונינה – ע.מ.) מתי עברתם מהקיבוץ לרעננה? "בשליחות בפאריס היינו כשלוש שנים וחזרנו ארצה כי בתנו התגייסה לצבא. התכוונתי להשתלב במפעל "פחמס" שבקיבוץ עברנו לרעננה. מספרשניםהייתי 1987- אך זהלא יצאלפועל וב מעורב בהקמת מפעל הייטק בתחום שיקוף של מערכות רנטגן . בין לבין הדרכתי 2005- ממוחשבות עד פרישתי לגימלאות ב טיולים השתתפתי במשלחות הראשונות של פרופסור אהרוני שחיפשו את המגילות הגנוזות במדבר יהודה".

כשלושים שנה עברו מאז שעזבתם את הקיבוץ. מהי הרגשתך או יחסך אליו? עיניו של שמעון בורקות כשהוא עונה באחת: "הקיבוץ היה ונשאר עד היום אבן שואבת עבורי. אני מאמין שזו דרך החיים הצודקת. איני יכול להגזים בתרומה של עין החורש עבורי". והוא מוסיף בחיוך: "לולא היה קם היו צריכים להקים אותו עבורי. התמסרותי אליו היא טוטלית". ובגמלאות אתה נח? "להיפך. אני עסוק אף יותר, בעיקר בפעילויות התנדבותיות. ב"יד שרה" בבית המלאכה אנו ממחזרים את הציוד שניתן לנזקקים. אני פעיל גם בעמותת "ילדות אבודה" שהוקמה במטרה להשיג מממשלת גרמניה הכרה במעמד המיוחד ופיצוי הולם עבור אלה שהיו ילדים בתקופת השואה. היא חברים. אני מקיים פגישות-הרצאות עם 3,500- מונה כיום כ תלמידים וחיילים ומשתתף בפרויקט "זיכרון בסלון". מהו המסרשאתהמשתדל להעביר במפגשיםאלה? "כשאני מספר את תולדות חיי, פרק ילדותי בשואה ואח"כ העלייה ארצה וההתאקלמות מאז, אני מדגיש שנושא השואה הוא לאו דווקא החלק החשוב. מבחינתי החלק החשוב הוא התקומה, התקומה האישית שלי ושל עם ישראל במדינת ישראל אחרי השואה. ‏ Manor_un@hotmail.com

הצעירים בסנגל

14

07/2019 - 265 רעננה

"המתרגם"

בימוי: מרטין סוליק שחקנים: פטר סימוניסצ'ק, ירז'י מנזל

ארץ מוצא: סלובקיה, צ'כיה

סרט

מלכה מהולל מאת: 

בז'אנר סרט המסע "המתרגם" הוא סרט יוצא דופן, הן בסיבות לתחילת המסע והן בתוצאת המסע. עלי אונגר, הוא מתורגמן יהודי בן שמונים שהוריו נרצחו במלחמת העולם השנייה. מספר שהתגלגל לידיו, שכתב קצין אס.אס לשעבר, הוא למד שהכותב הוא זה שרצח את משפחתו הוא שם אקדח קטן בכיסו, עולה לרכבת ונוסע לווינה על מנת לנקום בו. אלא שהתוכנית משתבשת כשהוא מגיע לדירה ופוגש בה את גיאורג, בנו בן השבעים של הקצין, מורה בגמלאות וטיפוס הולל, שמחליט להתחקות אחר מעלליו של אביו ומשכנע את אונגר לצאת עימו למסע ברחבי סלובקיה בחיפוש אחר עדים לטרגדיה של משפחתו. הם פוגשים טיפוסים שונים ומשונים אך לא ממש מצליחים להרכיב את הפאזל. לעומת זאת נוצר ביניהם, אף שהם שונים לחלוטין זה מזה, קשר מיוחד.

באחת הסצנות החזקות של הסרט פוגשים השניים את בתו של אונגר, וגיאורג יושב איתה לשיחה ללא נוכחות אונגר. משפט שהוא אומר מקומם את בתו של אונגר: "אתה באמת חושב שאפשר להשוות ביניכם?" היא שואלת בתרעומת, והוא עונה לה: "את חושבת שלהיות בן של רוצח יותר קל מאשר להיות בן של קורבן?" בהחלט שאלה שאפשר לכתוב עליה מחקרים אקדמיים עמוקים. המשחק של השניים, כמו גם הכימיה ביניהם, מהפנטים את הצופים למסך, והם זוכים להסתכלות אחרת על האירועים הקשים של מלחמת העולם השנייה. Mehulal2@netvision.net.il

איבדה קייט את בעלה פטריק, אהוב נעוריה, בתאונת דרכים קטלנית בתום 28 בגיל תקופת נישואין מאושרת אך קצרה מאד. קייט לא מצליחה להתאושש מהאובדן הקשה במשך שנים רבות ומתרכזת בעבודה המאתגרת כתרפיסטית במוזיקה. כעבור שנים היא פוגשת את דן, בחור יפה ונחמד, מושלם לכל הדעות, אך שונה בתכלית 12 מבעלה האהוב. יחסיהם מתהדקים והוא מציע לה נישואין. תוך כדי ההכנות לחתונה, פוקדים את קייט חלומות משונים על החיים שהיו אמורים להיות לה לו פטריק היה עדיין חי. חלק מהאירועים אכן מתרחשים במציאות כך למשל סביבת ביתם הישן משתנה כפי שהיא נראית בחלומות וחמותה חולה בסרטן. / קריסטין הרמל "החיים שנועדו לי" יהודית הלפר מאת: 

ספר

המעבר מהמציאות לחלומות מערער את קייט, עד כדי מחשבה שהיא הולכת ומשתגעת. ככל שהולכים החלומות ונהיים תכופים מתפתחת בהם עלילה מרתקת הסוחפת את קייט לחקרם בעולם המעשי. בחלומה פטריק התבגר ויש להם בת משותפת בשם האנה שהיא פסנתרנית מחוננת ומוכשרת כבר בגיל שתים-עשרה אם כי כבדת שמיעה. בעקבות החלומות נרשמת קייט לקורס ללימוד שפת הסימנים וכך מתוודעת לעולם שלם שלא הכירה. היא מתחילה להתנדב בארגון של משפחות אומנה ומצליחה באמצעות הידע המקצועי שלה כתרפיסטית במוזיקה, לעזור לילדים כבדי השמיעה, הגדלים בבתי אומנה. ארוסה, דן, אינו מצליח להתחבר למצבה הרגשי החדש של קייט, והם הולכים ומתרחקים זה מזו. העלילה מתפתחת במתח רב עד הסוף המפתיע! מומלץ בחום! זה ספר על המאבק להשתחררות מזיכרונות העבר ועל התשוקה לאימהות. , כתבה למעלה מעשרה ספרים, כולם הפכו לרבי מכר, הן בזכות כתיבתה 1979 הסופרת, קריסטין הרמל, סופרת אמריקאית, ילידת המתיקות שבשכחה", "כשניפגש שנית", הפשוטה והמרתקת והן בזכות המסר שמעבירים ספריה. בין ספריה, שתורגמו לעברית: " . "רק עוד יום אחד" ו"הדירה ברחוב אמילי" Yehudit_helfer@walla.co.il

15

07/2019 - 265 רעננה

בעקבות אחינו האתיופים בלומה בינשטוק מאת: 

טיול

.20- של המאה ה 60- עליית ביתא-ישראל למדינת-ישראל החלה בתחילת שנות ה בצורה חוקית. בדרכם 1977 תחילה עלו כבודדים בצורה בלתי חוקית, והחל משנת לארץ הם עברו תלאות רבות וחלק מהם נפטרו בדרך. כמחצית העולים עלו ארצה במסגרת גלי עלייה

אתר הזיכרון לעדה האתיופית בהר הרצל בירושלים

משמעותיים: "מבצע אחים","מבצע משה" ו"מבצע שלמה". לאחר מכן עלו לישראל יהודי קווארה וצאצאי יהודים שכונו בישראל .2020 , צפויה העלייה המאורגנת מאתיופיה להסתיים בנובמבר 2015 של ממשלת ישראל מנובמבר 716 "פלאשמורה". לפי החלטה מאוכלוסיית 1.67% אלף צברים) שהיוו 58- אלף נפש בישראל (מהם כ 144- מנתה אוכלוסיית יוצאי אתיופיה מעל ל 2016 נכון לסוף שנת ישראל. עולי אתיופיה מפוזרים בארץ בערים ובישובים שונים. ישנם מקומות שבהם הקהילה היא גדולה. במספר מקבצים הוקמו מרכזי מבקרים כדי לשמר את המורשת, התרבות, וההיסטוריה של העדה וכדי להנחיל אותה לדור הצעיר ולדורות הבאים. בתרומה של משפחת רייכר מניו-יורק. המוזיאון נקרא על שם של קצין משמר הגבול 1998 מוזיאון שהוקם בשנת מרכז טבג'ה ברמלה: פקד יוסי טבג'ה ז"ל שנרצח בפיגוע. המרכז מהווה מוקד לפעילות יוצאי הקהילה ותושבי השכונה. במוזיאון מוצגים שונים המשקפים את .08-9201962 חיי הקהילה. המקום משמר את זכרם של בני הקהילה שלא שרדו את מסעות העלייה לארץ. ניתן לתאם ביקור בטלפון ייני סקיבה, שהיא מנחת קבוצות ומטפלת בפסיכודרמה, הקימה גוג'ו מסורתי מבוץ ומקש. אפשר לשמוע בית מברהטיי בקבוץ עברון: שם הרצאות או להשתתף בפעילות חברתית להכרת הווי הקהילה. הפעילות היא לקבוצות בתאום מראש. . במוזיאון 17 ברחוב פנחס ספיר 2015 נבנה על ידי הנדבנית בטי שנבאום. המרכז פעיל משנת מרכז מורשת העדה האתיופית בקרית-ים: .04-3347907 פרטי תרבות ואומנות מאתיופיה וכן תיעוד מפי קייסים וזקני העדה, שנעשה בשיתוף תלמידי בתי הספר. תאום בטלפון זהו מיזם חקלאי-חברתי-חינוכי של עמותת "הננו". הוא ממוקם במו"פ לכיש. במקום סדנאות חוויתיות כפר ביתא-ישראל בקרית גת: כמו בנייה בבוץ, כתיבה באמהרית, מחול אתיופי, כיבוד אתיופי מסורתי וספורים אישיים על העלייה. יש לתאם מראש בקבוצות החל .0723944381 משתתפים. טלפון 20- מ בחדרה. במקום לובי שמשמש כמוזיאון ובו תמונות מההסטוריה של העדה 14 נמצא ברחוב המסגר בית המורשת ליהודי אתיופיה בחדרה: וחפצי אמנות. מאחור יש חצר מרוצפת גדולה שמשמשת לפעילויות, להתכנסויות ולאירועים של הקהילה. פרטים נוספים בעיריית חדרה. . במקום תצוגה של עבודות יד המיוצרות על ידי 086235882 . טלפון 50 המרכז נמצא במתנ"ס טאובל ברחוב ארלוזורוב באר-שבע: אמנים ממוצא אתיופי העוסקים במגוון תחומים: קדרות, פיסול, רקמה, אריגה, קליעה בקש ועוד. ניתן לקנות את היצירות. כפר "ביתא-ישראל" מרכז גרמאצ'ין (הגאווה שלנו) בית-שאן. זהו מרכז חינוכי קטן, אך מושקע, שנמצא בשכונת נוף "החוויה האתיופית": . מטרת המרכז היא ללמד את מסורת יהודי אתיופיה, לחזק בקרב יוצאי אתיופיה את הגאווה במוצאם ולקרב לבבות בין 3 הגלעד רחוב ארז .0542662335 העדה לשאר תושבי הארץ. הדבר נעשה בעזרת תפאורה מתאימה, סיפורים מרתקים, צלילים וטעמים. רצוי לתאם בטלפון על ההר מצוי אתר הנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרך לישראל. הר הרצל ירושלים: Shinbet37@gmail.com

נשים מגלות את כוחה של החליפה

אופנה

אביבה קניג מאת:  1933 קשה להאמין אבל חליפות מכנסיים לנשים נוצרו רק לפני מאה שנים, ועד נאסרעל נשיםלהגיעלסנאטבארה"בכשהן לבושותבחליפותמכנסיים. נשיםהחלו ללבוש חליפות אלה כדי להקרין ביטחון, מכובדות ורצינות לפחות כמו הגברים. . שם נהגו הגברים 17- מקורהשל חליפתהעסקיםהמודרניתהיאבחצרותמלוכההאירופאיםשל המאהה

. בימי המהפכה 18- ללבוש מכנסיים עם מותניות ארוכות וצווארונים מהודרים שהתפתחו לחליפות מחויטות שגברים רמי מעלה לבשו במאה ה התעשייתית, כשיותר ויותר גברים עבדו במשרד, הפכה החליפה להיות סוג של תלבושת אחידה, ובעצם היא קוד הלבוש עד היום במקומות מסורתיים כמו בנקים, חברות ביטוח ובתי משפט. כשהנשים החלו לעבוד, גם הן אימצו את אופנת החליפות. הילרי קלינטון הפכה למלכה הבלתי מוכתרת של חליפות המכנסיים בעת ריצתה למשרת נשיאת ארה"ב. בימי הקיץ נהגו כולם לעבור לבגדים קלילים יותר מפאת החום. עם זאת, בשנים האחרונות עם התרבות המקומות הממוזגים, חזרה החליפה לאופנה גם עבור הגברים ובעיקר עבור הנשים. חברות ההיי-טק אמנם הנהיגו לבוש בלתי פורמאלי בעליל, אבל דווקא בערבים מתלבשות, בעיקר הנשים, בחליפות או לפחות בז'אקטים עשויים כותנה או בד נושם אחר. חליפותהגבריםשינו מעט צורה, המכנסייםקצרים יותר והדוקים יותר ולעתיםאין הגבריםטורחים לגרוב גרביים, אבל חליפותהנשים עברו ממש מהפך. ישחליפותמבד דקיקשהחלקהעליון משמשחולצה, או עליוניתמעל גופיה, ישחליפותמבד פשתן מתקמט וזה יופיו. ישחליפותמכנסיים אבל גםהרבהחליפותחצאית. צבע הז'אקט לאתמיד זהה לצבע המכנסיים, והמעצביםמשתוללים בהדפסיםססגונייםהמתאימים לימותהחום. היתרון הגדול בחליפות שהן מונעות את הצורך להתאים חלק עליון לתחתון, והן גם משדרות אלגנטיות וסגנון סולידי. אם ממש חשים צורך להשתולל, אפשר להמיר את המכנסיים במכנסי ברמודה, והדבר אמור גם לנשים וגם לגברים. אין ספק שידברו עליכם במועדוני הגמלאים. Kenig1@bezeqint.net אם תעשו כן, סימן שעשיתם נכון.

16

07/2019 - 265 רעננה

הנשיא מצייץ

גילי רוניאל מאת:  קשה להאמין כמה מהר מתרגלים לשינויים. פעם, כדי לאחל לדודה חג שמח, היה צריך להרים טלפון. היום – הודעה קצרה בווטסאפ תסגור את העניין. החלטתם להתחתן? פעם, לא כל כך מזמן, הייתם צריכים לשבת על הטלפון ולהתקשר לכל החברים והמשפחה כדי לבשר להם את החדשות המשמחות. היום - תמונה אחת בחשבון הפייסבוק או האינסטגרם של יד, טבעת ושני חיוכים רחבים, וכל העולם כבר יודע. ולא רק זה. נשיא ארה"ב טראמפ מודיע שהגיע הזמן שארה"ב תכיר בריבונות ישראלית בגולן. במהדורת חדשות ראשית? במפגש רשמי עם ראש ממשלת ישראל? מה פתאום? בטוויטר. דובר צה"ל מודיע על תחילתו של מבצע צבאי בעזה. גם בטוויטר, כמובן.

טכנולוגיה

המדיה החברתית הפכה בשנים האחרונות לכלי הכי נפוץ לתקשורת בינאישית, וגם לפרסום ושיווק, ניהול קמפיינים פוליטיים והשפעה על דעת קהל בכלל. אבל למה בעצם מתכוונים כשאומרים מדיה חברתית? המונח מורכב משני חלקים – "מדיה" מתייחס לכלי שבו עושים שימוש, ובמקרה זה, לאינטרנט. טלוויזיה, רדיו ועיתונים הם דוגמאות לכלים מסורתיים יותר. "חברתית" מתייחס ליצירת קשר עם אחרים, באמצעות העברת וקבלת מידע. מדובר בהגדרה רחבה ביותר, אשר אכן באה לידי ביטוי באופנים רבים, ועל גבי כלים רבים כמו פייסבוק (הרשת החברתית הותיקה והמוכרת), אינסטגרם (פלטפורמה לשיתוף תמונות וסרטונים), טוויטר (רשת חברתית המאפשרת לפרסם טקסטים קצרים, להגיב עליהם ולשתף אותם, מה שנקרא בז'רגון המקצועי "לצייץ") ועוד רבים אחרים. כולם פועלים היום במדיה החברתית, כי זה הכי מהיר והכי יעיל. המסר עובר בשניות לכמות גדולה של אנשים, וההשפעה היא עצומה. הפוליטיקאי יכול להעביר מסרים בלי כלי תקשורת שמתווך בינו לבין הציבור. בעל העסק יכול לפרסם את המוצר שלו בצורה שיבחר מבלי

לשלם בדרך למפרסמים ולאנשי יחסי ציבור. וכולם יכולים להתגאות בנכדה שמתחתנת, בלי לזבז שעות בשיחות טלפון. אבל כמו כל דבר בקדמה, גם כאן יש חסרונות, וצריך להיזהר. פגיעה בפרטיות, סיכוני אבטחת מידע, עומס יתר במידע, חדשות כוזבות ("פייק ניוז") הם רק חלק מחסרונות אלה. המהירות המסחררת בה מתפתחת המדיה החברתית והופכת למשמעותית יותר ויותר בחיינו היא כבר מזמן עובדה בשטח, וכעת נותר רק לנסות ולברור מה מתוכה מתאים לנו, ומה לדעתנו מוגזם ולא מתאים.

מילת החודש

כלי לטיגון עמוק. והסלסילה שבתוכו לטיגון צ'יפס – מַרְחֶשֶת - סל מרחשת.

לאה הראל מאת: 

harelea@gmail.com מילה

גִּיוֹרָא עברית: שם פרטי שאינו מתנוסס ברשימת השמות לתינוקות בנים כיום. בתחילת המאה הקודמת ניתן השם כדי להדגיש את גאוותם הלאומית של ההורים ושאיפתם לבן גיבור, אמיץ ובעל כוח (כשמעון בר-גיורא). השם נגזר מהמונח "גר" המתייחס לזר שהצטרף לעם ישראל כדי להפוך ליהודי. עברית

17

07/2019 - 265 רעננה

פנקייק תירס

בישולאה

לאה קליין מאת: 

כפית מלח גס לבישול ¾

כוס קמח לבן (או קמח מלא) מנופה ½

החמרים:

כפות שמן קנולה 2

כוסות גרעיני תירס 2

כוס חלב 1/3

ביצה 1

לערבב קמח, מלח, ביצה וחלב, לטרוף במטרפת יד. לבחוש פנימה את גרגרי התירס, לחמם שמן במחבת ולצקת כרבע כוס לכל דקות בכל צד. 3 פנקייק. לשטח, לטגן פשטידת תפודים תפודים (תפוחי אדמה) מגוררים בפומפיה גסה (לא לסחוט!) 3 החמרים: כוס קמח רגיל 1 בצלים קצוצים דק 3 כוס שמן ¾ ביצים 3 כף מלח פלפל שחור ½ . לאפות בתנור בחום של עוגה. 26 לערבב הכל ולהכניס לתבנית Cleah1@walla.com

- האבטיח ואדום בפנים ירוק בחוץ

תזונה

אורה צרויה מאת:  "אֲבַטִּיחַ, אֲבַטִּיחַ לֹא עַל עֵץ וְלֹא עַל שִׂיח עַל הָאָרֶץ הוּא גָּדֵל גַּם בַּשֶּׁמֶשׁ גַּם בַּצֵּל אֲבַטִּיחַ – פְּרִי נֶחְמָד וּמָלֵא הוּא מִיץ וּלְשַׁד,

. (שמואל בס) נַחְתְּכֵהוּ וְנֹאכַל פֶּלַח, פֶּלַח – וַחֲסָל" מקורו של האבטיח באפריקה, ומשם הוא התפשט לכל הארצות שתנאי האקלים וטיב הקרקעות מתאימים לגידולו. סין ואיראן נחשבות היום למגדלות האבטיחים הגדולות בעולם. אף שהאבטיח התרבותי אוגר כמות מים גדולה בפירותיו, הוא גדל ללא השקיה בתנאי בעל. הפריית האבטיח נעשית על פי רוב על ידי חרקים ובעיקר דבורים. היום מגדלים זני אבטיחים ללא גרעינים וטעמם מתוק ועסיסי. משקל .)92%- ק"ג ורובו מים (כ 20 הפרי מגיע עד האבטיח הוא אחד מפירות הקיץ האהובים בישראל. יש הסבורים כי ניתן לזהות אבטיח איכותי ומתוק אם הוא משמיע צליל עמוק כאשר מכים עליו. מלבד אכילת הפרי ניתן לקלות את גרעיני האבטיח השחורים או הלבנים להכנת פיצוחים, וכן להפיק מהם שמן מאכל. קליפותיו המוחמצות משמשות מאכל לבהמות. אבטיחים נזכרו פעם אחת במקרא בסמיכות ל'קישואים' בין מיני הירקות שאכלו בני ישראל במצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר י"א, ה'). האבטיח נזכר רבות במשנה. הוא גם מככב בפולקלור היהודי. כך למשל הסיפור הבא: בישראל נוהגים לכנות גאודות המצויות בסלעי גיר ודולומיט במקומות שונים בארץ בשם "אבטיחי אליהו" וזאת על שום מה? "פעם עבר במקום אליהו הנביא שהיה עייף וצמא. ראה מיקשת-אבטיחים גדולה וישמח לבבו. הוא ניגש אל בעל המקשה וביקש אבטיח להרוות את צימאונו, אך האיש רע הלב סירב, ואליהו קילל אותו ומיד הפכו כל האבטיחים לאבנים". לאבטיח יתרונותתזונתיים רבים. בניגוד לדעה הרווחת הוא אינו משמין אף שהוא מכיל הרבה סוכר, זאת בהנחה שאין מגזימים באכילתו. קלוריות בלבד. 45 כוס גדולה מלאה אבטיח מכילה בזכות צבעו האדום הוא מכיל תרכובות נוגדי חמצון הרבה יותר מעגבניות, ולכן הוא עוצר תהליכי הזדקנות של תאים ורקמות וכן מנטרל רעלים ומזהמים בגוף. ממנו הם מים הוא מהווה מקור מצוין לנוזלים בקיץ, ועל כן טוב לתת אותו לילדים המסרבים לשתות מים. 90% מאחר שמעל . ויטמין זה שמקורו באבטיח נספג טוב יותר טוב בגוף מוויטמין זה ממקורות אחרים. C האבטיח גם עשיר בויטמין בשל המים הרבים בו לא מצטברים מינרלים בכליה אלא נשטפים החוצה, דבר שמונע התגבשותן של אבנים בכליות ומנקה את מערכת העיכול. ‏ orazruya@walla.co.il

18

07/2019 - 265 רעננה