כוכב הצפון גיליון 2439

הכל כאן נעשה עם אנרגיה תוססת צעירה וחיובית.

אנחנו תמיד קשובות לצרכים של הלקוח

על השולחנות, ילדים צובעים ומציירים והמבוגרים נתפסים לשיחות ומתמכרים לשלווה. והכי חשוב, עינב מסבירה, הוא שאנחנו תמיד קשובות לצרכים של הלקוח: תוספות הוספו כי הבנו את הצורך, אם זה מאפים ללא סוכר או גבינות משובחות. אמא של עינב מגיעה לכאן פעם בשבוע, כדי להכין את ממרח העגבניות המיובש והפסטו המפורסמים שלה, את רולדת התמרים ללא קמח ונקניק השוקולד ובשבועות אף לקוח כאן לא מוותר על הבלינצ'סים, שהיא מכינה אותם במאות. בנוסף, העסק לא הולך פה רק דור אחד אחורה, המקום קרוי "ניקה" על שם סבתה של עינב, זו שגורמת לה לדמוע כשמדברים עליה, שהשם שלה מתערבב עם חוויות של צפייה משותפת ב"יפים והאמיצים" והרבה רגעים נדירים, את החיבור הזה ממש עינב קשרה אל המקום, את החיבור הפשוט הזה בין בני אדם. 20:00 בבוקר עד 7:00- כן, זוהי "ניקה" מ :15:00 כל ערב ובימי שישי עד השעה אוכל משובח, ריח מאפה נדיר, מוזיקה טובה ואווירת ורוד, מלאת חיים ומזמינה אתכם לעצור, להנות, לפרוק ולמלא את מצברי היום. ניקה היא אולי קונדיטוריה ומאפיה בהגדרה, אבל בעצם היא "בית של מקום" ויותר מכל היא מסמלת ריח מיוחד, שמדיפה הצלחתן של נשים, כל כך צעירות, שעשו זאת בגדול.

הטוסטר אובן הפשוט שלה עוגות ועוגיות נפלאות שריחם פשה בכל הסביבה. בחזונה ראתה את המקום הזה, שיהיה שלה יום אחד והאמינה. מ"ר 35 מעסק קטן ליד הבית בגודל עם עובדת אחת, שסיפקה עוגות ועוגיות, תוך שנים ספורות צמחה לה מאפייה 8 מ"ר עם 200 וקונדיטוריה במתחם של עובדות, עם מבחר של ספקי איכות כגון ביסקוטי, אוונטג', מחלבות נעמי, גדות וקפה לורנצו ומשווק שממלא את צרכיהם של עשרות בתי עסק מדי יום. הייתם יכולים לדמיין עכשיו מאפייה גדולה שמעסיקה נערים ונערות, שבאים ל"סגור" כאן עבודה מועדפת, אבל זה לא יהיה "ניקה". ב"ניקה" הבנות הן משפחה, אחת למען השנייה וכולן למען כל אחת והלקוח. אם נכנסתם פעם ושמעתם מוזיקה קצבית ברקע וראיתן אותן רוקדות או שרות או הבחנתם בלקוח שיוצא מהמקום בריקוד או בשירה, לא טעיתם, יש משהו במקום הזה שהוא לא רגיל. , כל 32 למעט עינב ונעמה, שהן בנות לחייהן ולמרות 20- הבנות כאן הן בשנות ה שלכל אחת יש כאן תפקיד, תכלס כולן עושות הכל, כולן אופות, כולן מתעסקות במכירות, שוטפות כלים, פורקות סחורה, מרימות מגשים כבדים, הן כולן כאן אחת למען השנייה ולמען המקום. הן משכימות קום כל בוקר, כדי להתחיל את האפייה וכל יתר הבנות מתייצבות שם 4- ל 2 בין בבוקר. 6:30- ב

נעמה המנהלת מגיעה מבית זרע והיא אלופת הפרטים הקטנים: מה יהיה על המדף, מה יהיה על השולחן ואילו ריחות ומראות יקדמו אתכם, כשתפתחו את הדלת, אבל לפני שתצליחו להחליף איתה מילה על הבוקר, הרוגלך הטרי והקפה יהיו שם לפניכם, כאילו היה משהו מקודש בחוויה הזו, כדי להזכיר לה ולכל הבנות מסביב שזו חווית הפתיחה שהיא רוצה גם עבורכם - ההנאה העילאית הזו מהקפה ומאפה טרי ונימוח בפה במקום הפסטורלי הזה, כשהעולם מתחיל אט אט להתעורר. אביב היא האופה המרכזית, בסה"כ בת 4- , אבל פותחת את המקום כל יום ב 24 בבוקר ומתחילה לנהל את המטבח. במקביל, היא מעשירה את הידע בלימודי קונדיטאות ב"כפיות" בראש פינה ובלילה שבין חמישי לפנות בוקר 2- לשישי היא ועינב כבר שם ב מכינות את המאפים המיוחדים של שישי, ביניהם עוגות השמרים המפורסמות. "מיכל היא הקטנה במשפחה", עינב אומרת בגאווה. "עוד מעט היא מתגייסת", יום חגיגה לבנות. לא אופים כאן בלי מוזיקה טובה ברקע, זו המנטרה, הכל כאן נעשה עם אנרגיה תוססת צעירה וחיובית. שישי לא עובר כאן בלי שפע מטורף של ריחות ומאפים ועד שעות הצהריים המאוחרות ערב רב של משפחות רובצות כאן על הדשא, צעירים ומבוגרים כאחד משחקים כאן שש בש

21 | 2439 | 26.06.20 | ד׳ תמוז תש״פ | כוכב הצפון

Made with FlippingBook Learn more on our blog