קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 243 נובמבר 2014

קשר כתבה 25

אסטרטגי. זה לא עובד. חברים, זה לא עובד. הדבר השלישי הוא ההשחתה הערכית והמידתית. האלימות, הפשע, ההתבהמות בשיח וכו'. והדבר הרביעי - מורה טוב לא יישאר הרבה שנים במערכת אם לא תהיה משמעות לעבודתו. בשביל להיות רשמקול שמשנן חומר, לא צריך את האדם הכי מושלם והכי רציני. אם אנחנו רוצים להשאיר את המורים הטובים ביותר ולגרום לכךשהצעיריםהאיכותייםביותר יגיעו להוראה, אם אנחנו רוצים שיהיו כלים מספיקים להתמודד עם התבהמות ופשע, אם אנחנו רוצים שמערכת החינוך הישראלית תתמודד עם העולם, ואם אנחנו רוצים שהיא תהיה אטרקטיבית ומסקרנת ורלוונטית לסיפור הזה והחינוך הציבורי ימשיך להיות חזק, אנחנו לא יכולים להמשיך ככה. אני רוצה לתת לך נתון מהשנה. אני לא בטוח שיש עוד מדינות בעולם שיכולות להציג נתון כזה, אבל אני מציע לכם לבדוק כמה בתי ספר, לראשונה בתולדות מדינת ישראל, עברו מהמוכר שאינו רשמי לחינוך הציבורי. 91 בתי ספר דמוקרטיים עברו עכשיו לחינוך הרשמי. למה הם עברו? כי פתאום הם אמרו, רגע, זה שיח שמתאים לנו. למה אני צריך להיות בית ספר פרטי ולגבות כך וכך כסף מההורים ולהסתבך עם עצמי. אם אומרים שיש לי 07/03 ונותנים לי %03 מרחב, אם מאפשרים לי לבחון בהערכה חלופית, אם נותנים למורים ללמד מה שהם רוצים, נותנים מרחב – רוצה אני. ויש הצפה של בתי ספר שרוצים להצטרף לחינוך הרשמי. אתה באמת מאמין שזה יעבוד בטווח הארוך? יש שיגידו "זה לא יקרה" או "זה לא יעבוד" או "זה גדול מדיי". אז אני אגיד לך, אצלי בלשכה יש תמונה של

רעיונות, לא מוכרים מוצרים. מוצרים - העולם השלישי מייצר אותם הכי זול, הכי מהר. מה שקורה במערכת החינוך הוא שאנחנו מלמדים בחשיבה של מוצר ולא בחשיבה של יוזמה. בחשיבה של תוצר ולא בחשיבה של תהליך. בחשיבה של תשובה ולא בחשיבה של שאלה. בחשיבה של מסקנה ולא בחשיבה של סקרנות. והרעיון בלמידה משמעותית הוא בעצם להתאים את הלמידה, להיות סקרן, חוקר, מברר, משליך, יודע ללמוד דבר מתוך דבר. עכשיו אני חוזר למשפט שאמרתי כמה פעמים: זה לוקח זמן. עשינו צעד ראשון. נתחיל בהשתלמויות מורים, נתחיל בהכשרות. אבל אם נאמר, זה לא קורה, או זה לא יכול לקרות, ונתייאש, מה יכול לקרות? ארבעה דברים. האחד - התפרקות החינוך הציבורי. יותר ויותר בתי ספר פרטיים עם ייחודיות זו או אחרת. יבוא ההורה ויגיד: אני רוצה אומנויות, אני רוצה דמוקרטי. למה הוא ירצה את זה? בגלל ששם זה יותר מעניין, שם מדברים נחמד יותר וכו' וכו'. חקלאי כזה, התיישבותי כזה, ציוני כזה, תנועת העבודה כזה. שתיים - מה יקרה? בוגרי מערכת החינוך ימשיכו לא להצטיין במבחנים בינלאומיים. אני רוצה לומר עכשיו משהו שהוא הכי חשוב לי. אנחנו בוחנים תלמידים במערכת החינוך בישראל. לא חוכמה לבחון את החלשים - כי בנוגע לחלשים אנחנו תמיד יכולים לתרץ תירוץ: אוכלוסייה כזאת, אוכלוסיה אחרת. אבל כשאנחנו משווים מצטיינים למצטיינים, אנחנו הולכים ויורדים. כשאנחנו משווים כמה למדו 5 יחידות מתמטיקה בשנת 0002 וכמה לומדים היום, מתברר שאנחנו מידרדרים. זאת אומרת שזה עניין