קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 243 נובמבר 2014

קשר 27 ראיון

אנחנו גם חייבים לעשות שינוי משמעותי בשכר המורים בישראל. גם אם זו תוכנית ל- 01 שנים, נצטרך לייצר משהו שיש בו פריצה משמעותית, לא בגלל המורים, בגלל החברה בישראל. כשמורים ישתכרו את המשכורות הגבוהות, זה ישנה את מדינת ישראל. תרבות של אומה נקבעת גם לפי השכר שהחברה נותנת. כשחברה נותנת למישהו שכר נמוך יחסית, היא אומרת משהו תרבותי. היא אומרת משהו ערכי. ואנחנו ביחד נצטרך למצוא פתרון לדבר הזה. לסיום, מסר שלך למורים? אני רוצה להעביר למורים בישראל שני מסרים. המסר הראשון הוא שאני רואה את עצמי בראש ובראשונה נציג שלהם, יותר מכל דבר. עד היום, כשאני צריך לציין את המקצוע שלי, אני כותב: מורה. גם לילדים שלי אני תמיד אומר: שואלים מה מקצוע האבא? אל תכתבו שר החינוך. תכתבו: מורה. אני חושב שהמורים בישראל זכו לקבל את התואר הנאצל ביותר. חלק מהתפקיד המשותף שלנו הוא להעמיק את המקום שלו בתוך החברה הישראלית. המסר השני: אני יודע שלמדינת ישראל אין מה להתבייש אלא רק להתגאות במורה. אני יודע שגם אם יש חששות אלה ואחרים משינויים - כי כל אדם לא אוהב שינויים ולכל אדם קשה כשיש שינויים, אני רוצה לבקש מהמורים רק בקשה אחת: אמון. מה שמוביל אותי זה בעיקר השילוב בין מעמד המורים לעתיד הילדים. אני מקיים בכל יום שישי מפגשי שישי אישיים למורים שרוצים לדבר אתי באופן אישי. אני מזמין כל מורה שמרגיש צורך להביא רעיון, עמדה, תפיסה, מחשבה לבוא ולדבר. אני משוכנע שהמורים בישראל הם המכשיר החשוב ביותר למהפכה חברתית. תודה רבה

המערכת הציבורית. יש תנועות נוער, מחנות, חברה למתנ"סים. אם אנחנו נעבוד באופן מסונכרן יותר, ונראה תוכנית הוליסטית, ולא שכל אחד עובד לבד, אז אפשר לייצר פתרון. איך אתה תופס את עבודת המורה? אף אדם לא יודע מה זה להיות 6 שעות בכיתה של 04 ילדים בקיץ. אף אדם לא יודע מה זה להיות תחת הלחץ של הורים בישראל. אף אדם לא יודע מה זה להיות תחת הלחץ של מיליון בחינות וטפסים ודיווחים וסיפורים וכו' וכו'. אף אחד לא יודע כמה אנחנו מתקשרים להורים בלילה וכמה מורים עושים ביקורי בית וכמה מורים מתעניינים בילד שלהם אחרי שהוא כבר בכלל סיים את בית הספר ועוד כהנה וכהנה. ולכן תפקידי, לא בגלל שאני שר החינוך אלא בגלל שהייתי מורה ומנהל הרבה שנים, זה קודם כול להסביר שהוראה זה תפקיד אחר. מצד שני, ברור שהיקפי המשרה, באופן שבו אנחנו מחשבים את המשרות בישראל, הוא נושא שדורש שינוי. שינוי אחד כבר נעשה בעקבות "עוז לתמורה". שעות כאלה ואחרות. הייתה הבנה של ארגון המורים שאי אפשר להמשיך לדבר על 42 שעות באופן המסורתי. אני לא יודע כמה שעות מורה צריך לעבוד. זאת סוגיה, שכפי שאמרתי על דברים אחרים, תפקידי לעורר אותה, לא תמיד להנחית. אבל אני יודע מה אני לא רוצה. אני לא רוצה שמי שבוחר במקצוע ההוראה, השיקול המרכזי שלו יהיה: אני רוצה להיות ברבע לאחת בבית. אני רוצה שמי שיבחר במקצוע ההוראה זה אותו אחד שיש לו אותו "דרייב" להיות עורך דין, כלכלן, רואה חשבון או רופא והוא בא לפה כי זה המקצוע הכי נאצל.

חלק מהתפקיד המשותף שלנו הוא להעמיק את המקום של המורה בתוך החברה הישראלית - אני משוכנע שהמורים בישראל הם המכשיר החשוב ביותר למהפכה חברתית