מכון חרוב - ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

. השוני העיקרי מתבטא בכך שהמודל הסקנדינבי בחר לתת ביטוי גם להיבט שונים אך דומים שני המודלים המובילים הללו של זכויות הפוגע ועל כן הסניגור של הפוגע יכול אף הוא לצפות בחקירת הילדים בזמן אמת, ולעיתים יכול לצפות בכך גם הפוגע עצמו. ובתפישה הבסיסית שהגנה על ילדים היא הנמצאת בבסיס החשיבה הרב מקצועית הדמיון ביניהם הוא במהות העבודה מתייחסת להבנה שלמקום הגנה על ילדים ככלי שמנחה את העובדים במרכז, ולא משנה לאיזו דיסציפלינה הם שייכים. הפיזי יש משמעות והשפעה מרגיעה ומגינה על הילדים; שלהבנת ההיבט החוקי בהגנה על ילדים יש חשיבות; ולהבנה כי כל אנשי המקצוע הבאים במגע עם הילדים במרכז, לרבות אנשי אכיפת החוק, צריכים להיות מצוידים ברגישות ובידע המקצועי הנוגע לילדים נפגעי טראומה.

ניתן לסכם ולומר, כי אין מרכז שטוב יותר ממשנהו, אלא לכל מרכז יתרונות וחסרונות, בהשפעת המקום בו הוא ממוקם.

- הם מתפתחים ומתאימים את עצמם למציאות המשתנה, הגמישות אחד הדברים שמאפיינים את מרכזי ההגנה הוא בהיבטים שונים, כגון: שינויים בחקיקה והתפתחות טכנולוגית.

מובן כי המודלים האמריקאים והאירופאים אינם מותאמים למבנה הפוליטי, החוקי, המקצועי- מערכתי והכלכלי של חלוקת התקציבים הציבוריים בישראל, ולכן, היה צורך לבנות מודלים ישראלים שיתאימו למציאות בארץ. המודלים הישראלים שאומצו שונים אומנם מן המודל האמריקאי, אך גם דומים לו והם נבנו על בסיס תפישות מקצועיות שהוא מנחיל.

- בתוך בית החולים. ובתל השומר - בקהילה, בירושלים שני מרכזי הגנה: בישראל כיום פועלים

על פי החלטת ועדת ההיגוי הארצית של מרכזי ההגנה, כל מרכזי ההגנה שיוקמו בארץ בעתיד יוקמו בקהילה.

אני סבורה כי טוב היה לו החלטה זו היתה נבחנת מחדש, שכן לבית חולים ישנה יכולת להעניק “מטריה” מקצועית וטיפולית רחבה יותר לילדים שזקוקים לכך, ובטווח הארוך מרכז ההגנה יכול להוות פלטפורמה למרכז גדול יותר לטראומה עבור ילדים, בדומה למרכז בקרואטיה. מן הניסיון שנרכש בארץ, מהקמת המרכז בירושלים ומהקמת וניהול מרכז ההגנה בתל השומר, הערך המוסף של מיקום מרכז ההגנה בבית חולים אינו דווקא בהפניית יותר מקרים מבית החולים להמשך הערכה במרכז ולהיפך, אלא ביכולת להעמיק מבחינה מקצועית בסיוע לילד בשל נוכחותם הנוספת, בזמן אמת, של אנשי בריאות הנפש ואנשי רפואה בכלל. לאור הסקירה שלעיל ומתוך הבנת ההתפתחות של מרכזי ההגנה בארה”ב ובעולם, נראה כי ישראל עוברת תהליך דומה. גם בישראל היוזמה להקמת המרכזים היתה יוזמה משותפת של משרדי ממשלה ועמותות, ששמו להן למטרה לקדם את פרויקט מרכזי ההגנה, למרות שלא כולם בהכרח הבינו בתחילת הדרך את חשיבותו ואת השינוי שהוא יכול לחולל במפת השירותים לילדים ובטיפול בתופעה של התעללות בילדים באופן כללי.

שני המרכזים הראשונים בישראל מהווים את אבן הפינה להקמת המרכזים הנוספים, וכל אחד מהם יכול להוות מודל ללמידה מעט שונה על טיב השירות, בהתייחס לקהילה ולמערכת השירותים מסביב.

בשנה הקרובה אמורים לקום מרכזים נוספים, כחלק מיישום חוק מרכזי ההגנה. אני תקווה כי הכתוב והמידע הרב והמגוון שהובא במסמך זה יעשיר את הבנת קובעי המדיניות באשר ליכולת מרכזי ההגנה לספק שירותים נוספים לילדים נפגעים ולבני משפחתם ויביא להתמקצעות גדולה יותר בעבודת המרכזים.

40