אשקלון דרום 10.11.23

שלום ואבירם צבאן. "לא הסכים לשקול פרישה לגמלאות"

שמוליק חדד // צילום: פרטי

פ � שלושה שבועות חי במ ך ךש שו בניו של סגן טפסר שלום צבאן, מפקד תחנת הכיבוי המרחבית בקרית גת ותושב שדרות, עדי ראיה שיספרו מה עבר על אביהם ברגעים האחרונים של חייו. צבאן שיצא בשבת בבוקר להילחם במחפ בלים שחדרו לשדרות, נפצע קשה ונהרג ככל הנראה בדרך לבית החולים ברזילי באשקלון. בעקבות פוסט שפרסמו בני משפחתו יצרו עמם קשר שני שוטרים שניסו לסייע לצבאן וסיפרו להם כי הוא נפצע מרימון שהושלך לעברו. "למרות הפציעה הוא ניסה להפ משיך בלחימה", מספר בנו אביפ רם. "זה לא מפתיע אותנו כי אבא תמיד יצא ראשון לכל אירוע". אל מול מסירות הנפש של צבאן נתקלים בני משפחתו באטימות הממסדית ובסירוב של משרד הביטחון להכיר בו כחלל מערכות ישראל. המשמעות של ההכרה היא כי לוחמי אש שנפלו בעת מילוי תפקידם יזכו לקבורה בבתי עלמין צבאיים, הנצחה בבתי יד לבנים ואנדרטאות ברחבי הארץ, וכן בתגמולים והטבות למשפפ חות השכולות. "אנחנו לא מבינים מדוע מפלים את לוחמי האש לעופ מת שאר אנשי כוחות הביטחון כמו חיילים ושוטרים", אומר בנו אביפ רם. "אבל אנחנו לא נוותר ונעשה הכל כדי שאבא שלנו יונצח כגיפ בור שנהרג על הגנת המולדת". "היה כאוס גדול" ) יליד קרית גת, אבא 60 צבאן ( לשלושה וסבא לשלושה נכדים, היה דמות מרכזית ומוערכת במפ 31 ערך הכבאות בו שירת במשך שנים. הוא השתתף בכל סבבי הלפ חימה מול החמאס בעזה ובמבצע "שומר החומות" חילץ מהדירה בשדרות את הילד עידו אביגל שנפצע אנוש מרסיסים. "למחרת, כשעידו נפטר מפצעיו, אבא פרץ בבכי לא אופייני", סיפרו ילדיו. "באסון הכרמל הוא לא היה משופ בץ למשמרת אבל התנדב להחליף מפקד אחר. כשחזר הביתה הוא לא דיבר על האירוע הקשה". על מנהיגותו וגבורתו קיבל צבאן בחודש אפריל שעבר את הדרגה האישית פז"מ מצטיין. בשבת בבוקר, כשהתנהל קרב בתחנת המשטרה בשדרות, הוא לא חשב פעמיים. צבאן עלה על מדים, לקח את הנשק ויצא במפ כוניתו לכיוון התחנה. "אבא היה מהראשונים לפגוש במחבלים", סיפר בנו אבירם. "הוא נתקל בהם ברחוב עובדיה יוסף וכעת אנחנו מבינים שהם השליכו על הרכב רימון שפצע אותו קשה. אחרת ברור שהוא היה יוצא ונלחם בהם בלי היסוס". אבירם ושאר בני המשפחה ניסו

פינו אותו לברזילי. להבנתנו הוא נפטר בדרך לבית החולים". במהלך השבעה הגיעו לבית המשפחה האבלה מאות כבאים ואנשי כוחות הביטחון שהכירו את אופיו המיוחד של צבאן. "הוא דאג לכבאים ולעובדי התחנה ברמה האישית", אומר אבירם. "בשבעה הגיעה אלינו אחת מעובדות הניפ קיון בתחנה וסיפרה שאבא ליווה את הבן שלה כשהגיע למצוות". בשנים האחרונות עבר צבאן מספר אירועים לבביים וילדיו התחננו בפניו שיוריד קצב. "ביקפ שנו ממנו שירפה קצת וינוח בבית אבל לא היה עם מי לדבר", אומר אבירם. "הוא סירב לשמוע על פרישה גם אחרי התקף הלב האחפ רון. הוא תמיד אמר לי 'מה אני אעשה בפנסיה', אבל לא באמת הקשיב להצעות שלי". צבאן היה אמנם מכור לעבודת ההצלה אך לא רצה שילדיו ילכו בעקבותיו. "הוא התעקש שנלך ללימודים אקדמאים", אומר אביפ רם. "הוא שמר על הנפש שלנו ולא רצה שניחשף למראות קשים. הוא פחד שהנפש שלנו לא תעמוד בזה". "נלחם עד הסוף" אחרי האירוע הלבבי האחרון שובץ צבאן כמפקד התחנה המרפ חבית בתפקיד מנהלתי שלא כלל שעות ברציפות. 24 משמרות של אך בשבעה באוקטובר, כשהעיר שלו היתה בסכנה, הלב של הלוחם הוותיק פעם בעוצמה. "הוא היה אדם שיילחם עד טיפת דמו האחפ רונה למען המדינה", אומר אבירם. "כך הוא גידל וחינך אותנו. הוא היה איש ערכי ומוסרי שתמיד רק חשב איך הוא יכול לסייע". שנות שיגורים מעזה 20 גם אחרי האמין צבאן כי שדרות היא העיר הכי בטוחה במדינה. "הוא לא חשש מעולם מאירוע של חדירת מחבפ לים למרות שהכיר את המציאות יותר טוב מכולם", אומר אבירם. "הוא תמיד אמר שההגנה של המפ דינה והצבא מתמקדת בשדרות". זאת אולי גם הסיבה שילדיו לא שיערו כי הוא ייהרג במלחמה: "חששנו שחייו יסתיימו באירוע הלבבי הבא. לא האמנו שהוא ייפול בקרב, חשבנו שהוא עשוי מברזל". 30 השבוע נערכה אזכרת ה למותו של צבאן אך בניגוד לחיילים ולשוטרים שהקריבו את חייהם להצלת העוטף, הוא לא יוכר כחלל מערכות ישראל. "זה מאוד פוגע ומעליב", אומר אבירם. "כך זה לגבי כל הכבאים אבל אנחנו לא מוותרים והתחלנו בתהליכים להגשת בקשה למשרד הביטחון. זה עצוב שאנחנו צריכים בכלל לעסוק בזה, הרי אבא נהרג הכי בעת מילוי תפקידו". ¿

לדבר בגלל הפציעה", משחזר אבירם. "אזרח ענה לטלפון ואמר לי שהוא נמצא עם אבא. לא שאפ לתי לפרטיו כי רציתי לשוחח עם גורמי ההצלה שיבואו אליו, אבל הוא אמר לי שיש עם אבא שני שוטרים". לפני כשבועיים פרסמו בני המפ שפחה פוסט בו ביקשו ליצור קשר עם האנשים ששהו לצד אביהם. "אבינו ז"ל היה על מדי כבאות ברכב קיה ספורטאג' לבנה", נכתב בפוסט. "אנחנו יודעים שהיו איתו ברגעיו האחרונים אזרח ושני שופ טרים שניסו לעזור לו, כולל אנשי מד"א שהגיעו לקחת אותו לבית החולים ברזילי. אנחנו מקווים שאתם בריאים. צרו איתנו קשר". הפוסט זכה לשיתופים רבים והגיע לשני השוטרים שהיו לצדו של צבאן. "הם יצרו איתנו קשר וסיפרו שהגיעו לשדרות מתחנת קרית מלאכי כדי לתגבר את הלפ חימה על תחנת המשטרה", מספר אבירם. "הם שלפו את התחבושת האישית שלהם והסבירו לאזרח שהיה איתם איך לעשות חוסם עופ רקים לאבא שלי. כשהגיעו אליו פרמדיקים של אחד מגופי ההצלה אבי היה עדיין עם דופק ולכן הם "אבא היה זה שחילץ את הילד עידו אביגל מהדירה בשדרות. כשעידו נפטר הוא פרץ בבכי לא אופייני"

"השוטרים שלפו את התחבושת האישית שלהם והסבירו לאזרח שהיה איתם איך לעשות חוסם עורקים לאבא שלי"

"חששנו שחייו יסתיימו באירוע הלבבי הבא, לא האמנו שהוא ייפול בקרב"

לתפוס את צבאן בטלפון. "הייתי ממש אובד עצות", הוא אומר. "ניפ סיתי להזעיק את כוחות הביטחון ולדבר עם כל מי שאנחנו מכיפ רים. כשהבנו שהוא פצוע דיברפ נו עם האנשים שעבדו איתו ועם המשטרה אבל היה כאוס. נאמר לי אז שאמבולנסים לא נכנסים לשדרות ורק משטרה וצבא פועפ לים במקום. נשארנו באפלה בלי לדעת מה קורה עד השעה שלוש בצהריים". לבני המשפחה נודע כי צבאן פונה לבית החולים ברזילי ושם נקבע מותו. "בן דודי הוא כבאי בתחנת קרית גת", מספר אבירם. "הוא נסע לברזילי ואמר לנו שהפ מצב לא טוב. הוא הלך למחלקה הפתולוגית וזיהה את גופתו של אבא. זה היה רגע קשה מאוד".

"הוא לא חשש מעולם מאירוע של חדירת

מחבלים לשדרות

"דאג לכבאים באופן אישי"

למרות שהכיר את המציאות יותר טוב מכולם"

במהלך השבעה נזכר אבירם בשיחה האחרונה שהייתה לו עם אביו הפצוע. "הוא לא הצליח

סגן טפסר שלום צבאן. "חשבנו שהוא עשוי מברזל"

משפחת צבאן. "הוא לא רצה שנלך בעקבותיו"

5

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 10.11.2023