החאן - האיש שחשב שאשתו היא כובע

אוליבר סאקס: מספר הסיפורים של הרוח האנושית אייל שדה לביא

מודעים לכך שאנו נתונים למנגנון חברתי ממשטר. אותו סדר חברתי מארגן את תפיסת המציאות שלנו, ממשטר את הגוף ומתאם את היחסים בין האינדיבידואלים. סיפור חייו של סאקס הוא סיפור של יציאה נגד תכתיבים חברתיים, תרבותיים ומקצועיים. סיפור של תעוזה, חשיבה יצירתית מאין כמותה, הקשבה רגישה ושבירה של מוסכמות. סיפור של אדם אנושי באופן יוצא מן הכלל.

מה שעשה את סאקס למטפל גדול היה כישרונו לספר סיפורים. כל אחת מההרצאות המאלפות שלו, או מהספרים רבי המכר שלו, שתרמו אולי יותר מכל גוף ידע ומחקר אחר להסברת מסתורין המוח האנושי לקהל הרחב, כמו גם לעמיתיו הרופאים ואנשי הטיפול, היו אירוע של סיפור סיפורים. בכל אחת מהבדיקות, הטיפולים והמפגשים שערך עם הפציינטים שלו, בלט חיפוש המאפיינים הנרטיביים של אותו אדם ומצבו הרפואי והנפשי: הדרמה של חייו והדרמה של מחלתו. כך החזיר אותנו סאקס למחוזות של קסם, ביטחון ופלצות ילדותיים, כאשר

סאקס סיפר את המטופלים שלו ואת התופעות הנוירולוגיות של המוח שלהם. אחד הקולגות

שלי, פסיכולוג שיקומי מוכשר שעובד במחלקה קשה לפגועי ראש – חיילים שנפגעו במלחמות הבלתי פוסקות של אזורנו, אנשים שרצף חייהם הוטח וטולטל על ידי תאונת דרכים או שבץ מוחי – סיפר לי לא פעם ולא פעמיים כי אחד הדברים החשובים שהוא עושה כפסיכולוג

ישבנו מוקסמים והקשבנו בסקרנות ובהשתאות אחר המספר הכל יודע, שגילה לנו עולמות, פתח בפנינו אופקים של דמיון והבנה ומעל להכל– נתן משמעות לעולם שסביבנו.

"אני התאהבתי –ויצאתי מאהבה ושוב התאהבתי – ובמובן מסוים,

במחלקה כזו הוא להאמין למאושפזים ולהיות איתם באימה שלהם. כולם אומרים להם "יהיה בסדר", "את תרגישי יותר טוב בקרוב", "העיקר הבריאות", אבל האמת היא שמה שהם מרגישים זה שממש לא יהיה בסדר ושהכל מפחיד, מייאש ושלכולם ממשיכים החיים ורק להם הם נעצרו. אבל אף אחד לא מוכן להקשיב לזה, כי זה מפחיד נורא ומייאש נורא. האמת הלא נעימה היא שמי שאומר שיהיה בסדר אומר את זה בעיקר כדי להרגיע את עצמו. מטפל טוב מקשיב. כל אדם שרוצה ללמוד משהו על מוחו ורוחו של האדם צריך קודם כל ללמוד להקשיב. מי שקורא את סאקס, לומד הרבה על הקשבה. בשבילו הפציינט הוא קודם כל אדם, והמחלה היא קודם כל אירוע אשר כל אדם חווה בדרכו הייחודית. אוליבר סאקס: מספר הסיפורים של אייל שדה לביא, מתוך: .2016 ," , "עיניים פקוחות – בלוג על פסיכולוגיה הרוח האנושית psychotherapyisrael.com

הייתי מאוהב במטופלים שלי", כתב סאקס. להודות באהבה, או ברגש עוצמתי אחר כמו שנאה, פחד, אימה, תשוקה, כלפי מטופלים, נחשב על-ידי חלק מהגישות הטיפוליות כלא מקצועי, לא אתי ואף לא מוסרי ביחסים המבוססים על פערי הכוח שבין הרופא לחולה. אם איתרע מזלכם והתאשפזתם או אשפזתם בן משפחה קרוב בבית חולים, אתם בוודאי מתקשים לשכוח את חווית ההשפלה, חוסר האונים ואבדן הזהות; את הפיכתכם לחולה חסר שם, למחלה מהלכת או שוכבת; את הכוח הבלתי נסבל של הרופאים, שדנים זה עם זה באבחנות שלכם מולכם כאילו אתם לא נמצאים שם, כאילו אתם אוויר, או את הפיכת יקירכם מאדם לחפץ שמעבירים אותו ממחלקה למחלקה. פער זה מקורו בהיררכיות של כוח המשמרות סדר חברתי ותרבותי שבו, לפי הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, אנו ממשטרים וממשמעים את עצמנו. הפנמנו כוח סמוי ושקוף שמופעל על נפשנו, תפיסתנו העצמית, גופנו ורגשותינו מבלי שאפילו נהיה

10 האיש שחשב שאשתו היא כובע