החאן - האיש שחשב שאשתו היא כובע

"זהו עמק התדהמה" פיטר ברוק

אם אדם חושב שאשתו היא כובע, חייבת להיות סיבה לכך. האם הוא משוגע? ברגע שאנחנו מניחים בצד את ההנחה הקלה הזאת, אנחנו ניצבים מול תעלומה אמיתית.

שכן לא רק הכותרת היא זו שהפכה את ספרו של אוליבר סאקס לרב-מכר: מאחוריה משתרע עולם לא נודע, שכל תגלית חדשה שאנו עושים לגביו היא גם מרתקת וגם מרגשת באופן עמוק.

סאקס היה נוירולוג – "נוירולוג רומנטי", כפי שהוא עצמו אמר – שעבורו המכשיר הקליני החיוני ביותר הוא לבו שלו, כשם שזה היה פעם אצל רופא אחר, אנטון צ'כוב, שבחן את גחמות הנפש האנושית באותה ההזדהות. עבור סאקס, אלה שסובלים מן המקרים הקשים והכואבים ביותר אינם בני-אדם מופחתים; הם לוחמים הנאבקים על פני תהומות ובקיעים פנימיים באומץ ונחישות של גיבורים טראגיים. זמן רב, במסגרת עבודת התיאטרון שלנו, חיפשתי קרקע משותפת שתאפשר לתיאטרון של ימינו לדבר אל הצופה ישירות ולערב אותו בלי הצורך לסמוך על תמונות מן העבר, ולא על הדימויים המוכרים-לעייפה של ההווה. כדי לעשות תיאטרון טוב וחי, צריך תמיד לחפש שטח שמעניין את כולם. כיום, הנושא הגדול החדש שמעורר עניין אוניברסלי הוא המוח, ולא צריך לחפש רחוק כדי לגלות מדוע. יהיו המחסומים

החברתיים או הלאומיים אשר יהיו, לכולנו יש מוח ונדמה לנו שאנו מכירים אותו, שאנו רגילים אליו. אבל ברגע שניכנס פנימה, נמצא שאנחנו על כוכב לכת אחר. כפי שאומרת הפואמה הפרסית "אסיפת הציפורים" (שהעלינו בעבר בתיאטרון שלנו), "זהו עמק התדהמה". כאשר התחלנו לעבוד, הרגשנו את הצורך לחוות את התדהמה הזאת ממקור ראשון. הודות להשראתו של אוליבר סאקס, בחנו מקרים כמו אלה שהוא מתאר, דומים ועם זאת שונים. הם נעשו לנקודת הפתיחה שלנו בחיפוש אחר צורה תיאטרלית.

מאת פיטר ברוק ומארי-הלן אסטיין, "האיש ש..." מתוך ההקדמה למחזה Peter Brook and Marie-Hélène Estienne, “L’HOMME QUI” , 2002 מצרפתית: דורי פרנס

14 האיש שחשב שאשתו היא כובע