New-Tech Military Magazine | Q3 2020 | Digital Edition

GPS LESS

אמיר בר-שלום

ת

WAZE , ארו לכם עולם בלי או כל אפליקציית GOOGLE MAPS

עם סחיפה של עשירית מעלה ובפלטפורמות שטסות מרחק רב כמו מטוס או טיל הריכ יהיה בעל סחיפה של מאית המעלה". האם ניתן לומר שאתם מפתחים כיום תשתית שתהווה תחליף מלא ללוויני ? GPS , GPS "אין כיום תשתית חליפית מלאה ל אבל באופן כללי ומבלי להיכנס לפרטים אני יכול לדבר על כיוונים. הפיתוח הולך לכיוון , כלומר להוריד עד כמה שאפשר GPS LESS את ההסתמכות על מערכות ניווט לוויניות ולהחליפן במערכות אינרציאליות. לצורך כך חייבים לפתח יכולת ניווט אינרציאלית טובה יותר. אם במעוף או תנועה של פלטפורמה אני יכול להרשות לעצמי סחיפה מסויימת – ברת תיקון, הרי שבחימוש אני חייב לעמוד ברדיוס ." GPS פגיעה זהה לחלוטין לזה המבוסס על איפה עומד כיום הפיתוח הזה? "אנחנו בהחלט מתקדמים. כיום מה הוא בדרך כלל GPS שמחליף את רכיב ה ראש ביות אופטי שמעבד תמונה לצורך ניווט, איתור ופגיעה. הרכיב הזה נחשב יקר מאד, ולכן במפת הדרכים שלנו אנחנו מכוונים להחליף את רכיב ראש הביות בעוד רכיבים אינרציאלים, מבלי לפגוע ברמת

מדידים פיזיקאליים עיקריים: ג'יירו (סביבון), למדידת מהירות זוויתית ומציאת כיוון הגוף, ומד תאוצה קווי למדידת התאוצה והמהירות. החישוב של שני הפרמטרים הללו קובע את המרחק אותו עבר הגוף. בכל מערכת ניווט משולבים שלושה מדידים מכל סוג. מדידות הג'יירו נעשות בשלושה צירים במקביל וכך מקבלים את כיוון התנועה של הפלטפורמה. להשלמת המדידה וביצוע ניווט, מד התאוצה מודד כמה מרחק עברה הפלטפוקמה בכל ציר. שילוב כל הצירים ביחד מאפשר למצוא את מיקום המערכת ולנווט במרחב. "רמת הדיוק בניווט אינרציאלי תלויה באופי הפלטפורמה", אומר זלמן, ראש תחום טכנולוגיות ניווט מחקר ופיתוח במפעל תממ של התעשייה האווירית. "העקרון הוא להתאים רכיב אינרציאלי בהתאם לטווח התנועה/טיסה של הפלטפורמה. לדוגמא טיל "טמיר" של כיפת ברזל לא צריך רכיב אינרציאלי מתקדם שכן זמן המעוף שלו שניות. במקרה הזה נזדקק לרכיב 30 הוא כ מעלות בשעה. 25 אינרציאלי עם סחיפה של לעומת זאת בפלטפורמה דוגמאת טנק או ספינה הדיוק חייב להיות גדול יותר שכן זמן התנועה ארוך יותר, במקרים הללו אנחנו משתמשים ברכיבים אינרציאליים

ניווט אחרת שהתרגלנו אליה במהלך השנים האחרונות. אין ספק שהעולם מתחלק כיום לתקופה של לפני ואחרי המצאת הניווט הלוויני. אלא שההסתמכות ההולכת וגוברת יוצרת תלות מסוכנת בטכנולוגיה, GPS על כל שכן כאשר מדברים על המימד הצבאי, ולא GPS רק הוא. כולנו זוכרים את הפרעות ה המוזרות באזור נמל התעופה בן גוריון' שגרמו למטוסי הנוסעים לעבור במשך כמה שבועות לניווט עצמאי בדרך לנחיתה והמראה. באופן כללי ניתן לומר כי התעשיות הביטחוניות כבר חושבות על הדבר הבא, או ליתר דיוק על הדרך שהפכו זמינים מאד GPS לעקוף את חסמי ה ברחבי העולם. אחת הטכנולוגיות הותיקות היא ניווט אינרציאלי, יכולת ניווט עצמית על סמך טווח, כיוון ומרחק. בשנים האחרונות קיבלה הטכנולוגיה הזו שדרוג משמעותי במפעל תמ"מ של התעשייה האווירית, המשמש גם כמרכז הידע הלאומי למערכות ניווט. ניווט במרחב דורש שני נתונים: כיוון התקדמות ומרחק. בעזרת שני הפרמטרים הללו ניתן לקבוע את המיקום העצמי של הפלטפורמה ולבצע ניווט מנקודה לנקודה. מערכת ניווט אינרציאלית מורכבת משני

New-Tech Military Magazine l 36