קוראים ממ מקראה

אַחֲרֵי הַקַּיִץ בָּאָה עוֹנַת הַסְּתָו. עוֹנַת הַסְּתָו הִיא עוֹנַת מַעֲבָר בֵּין הַקַּיִץ לַחֹרֶף. הַיָּמִים מִתְקַצְּרִים וְהַלֵּילוֹת מִתְאָרְכִים. בַּסְּתָו מֶזֶג הָאֲוִיר הֲפַכְפַּךְ. לְעִתִּים חַם, לְעִתִּים קַר וּלְעִתִּים אַף יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן. בַּסְּתָו נוּכַל לִרְאוֹת פְּרִיחָה שֶׁל חֲצָבִים וּנְדִידָה שֶׁל צִפּוֹרִים כְּמוֹ הַנַּחֲלִיאֵלִי. עוֹנַת הַחֹרֶף, הַמַּגִּיעָה אַחֲרֵי הַסְּתָו, הִיא הָעוֹנָה הַקָּרָה בְּיוֹתֵר בְּיִשְׂרָאֵל. הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת מֻקְדָּם, וּשְׁעוֹת הַחֲשֵׁכָה אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר. בְּעוֹנָה זוֹ יוֹרְדִים גְּשָׁמִים, וּבִמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים אַף יוֹרֵד שֶׁלֶג. בַּחֹרֶף מַבְשִׁילִים פֵּרוֹת הֶהָדָר כְּמוֹ הַתַּפּוּז וְהָאֶשְׁכּוֹלִית. בְּעוֹנַת הָאָבִיב מֶזֶג הָאֲוִיר מַתְחִיל לְהִתְחַמֵּם, הַיָּמִים מִתְאָרְכִים, וְהָעֵצִים - שֶׁעָמְדוּ בַּחֹרֶף עֲרֻמִּים - מְכֻסִּים כָּעֵת בֶּעָלִים יְרֻקִּים. גַּם הַשָּׂדוֹת מִתְמַלְּאִים בָּאָבִיב בִּפְרִיחָה עַזָּה שֶׁל פְּרָחִים כְּגוֹן חַרְצִיּוֹת וְנוּרִיּוֹת.

עַל פִּי "הָאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי"

158