גושפרתה - גיליון 956

- ראיון אישי איש אחד

זה. אני מאמין בזה כי זו השפה המזרח-תיכונית. אנחנו מתנהגים פה כמו ילד מרעננה מפונק שמגיע לקריית מנחם לשחק כדורגל - הוא לא מכיר את המנטליות, לא מכיר את השכונה, מתחיל להגיד ”זה לא פייר וזה לא מוסרי", וזה כמובן לא עובד לו. אני אומר את זה גם לערבים עצמם, אני לא מייפה את המציאות. בגלל שאני ”דוגרי" ולא מתנהג כמו פראייר, הם מבינים ומכבדים את זה. חוץ מזה, חשוב להבין שהרבה פעמים הציבור הערבי שגר כאן מקבל את כל הידיעות על מה שקורה דרך מסננות ועיוותים שונים. אחרי הרצח של אורי אנסבכר הוצאתי סרטון בערבית של תוכחה גדולה כלפי הציבור הערבי, שאלתי אותם איך אלו הגיבורים שלו, אנסים ורוצחים, ומדוע הוא שותק כשקורות עוולות כאלה, וקיבלתי המון תגובות חיוביות מערבים." מה ההבדל בין מה שאתה אומר ובין דרכו של הרב פרומן, שהאמין בשיח פתוח ”מתוך השטח"? יש ביקורת בסביבה על הדרך שלך? ”חשוב לי להגיד שאני לא מייצג אף אחד ולא נותן דין וחשבון לאף אחד. הדיבור של איזשהו ”חזון" של פתרונות רחוק ממני. אני לא נמצא בקצה ההר. מי שמכיר אותי באמת יודע מה אני חושב – אני בא ממחוזות הימין, נכד של איש אצ"ל ואיש מוסד. אין לי שום דבר שקשור לשמאל. מי שלא מכיר אותי חושב שאם אני עם ערבים, אז אני שמאלני. אני עם המציאות – גם אנחנו פה וגם הם פה. ברור שהיינו מעדיפים להגיע לארץ ושאף אחד לא יהיה פה, וגם הם כנראה היו מעדיפים שלא נבוא. אבל זאת המציאות כרגע, ובתוך הקלחת הזאת צריך לדעת להסתדר." ”היה מיוחד מאוד. זה היה מופע מאוד ’לא הגיוני'. לא ברחנו מהזהות שלנו, אלא אמרנו בבירור מי אנחנו – יהודים, מתנחלים, דתיים. לדעתי, רוב האנשים שהיו שם הם כאלו שנמצאים על הצד השמאלי של המפה, כמו פפה )יוסף פפה אללו, פעיל מרצ מיתולוגי בירושלים, ע"ל(, ועוד אנשים חילונים וליברליים, שבשבילם אני יותר אויב מהערבים. הבהרנו להם שלא יתלהבו, שזה לא שלום ולא מזרח תיכון חדש. בסוף הערב אני אסע לבקר את החבר שלי ביצהר והנגן מבית לחם יחזור לכפר. כל המוטציה הזאת הייתה פלא בעיניהם." בנית את הבית שלך בסגנון ערבי. עד כמה אתה מחובר לתרבות הערבית? אתה מרגיש שיש משהו שחסר בתרבות היהודית? ”קודם כול, חשוב לי להגיד שהתרבות שלנו עשירה מאוד ושלא חסר בה שום דבר. אני אישית אוהב את התרבות הערבית – שומע מוזיקה וחדשות בערבית. היא תמיד מלווה באיזו קריצת עין, באיזה ’כאילו' שכזה. השפה נורא עשירה בדברי חנופה וברכות, ולפעמים אנשים ששונאים אחד את השני מדברים חמש דקות רק בברכות ותשבחות." מה החלום האומנותי שלך? ”הייתי רוצה לפתח את המופע שלי, לפתוח אותי לקהלים מגוונים, להגיע לפסטיבלים בחו"ל. כבר הזמינו אותנו למרוקו והאמת היא שהייתי רוצה לבוא." העלית לאחרונה מופע עם קונספט של נגנים מקריית ארבע ומבית לחם. איך היה?

|

12

פרתה גוש מבית