כותבים קוראים - אפוס הוצאה לאור - שבוע הספר העברי - גיליון מספר 6 - יוני 2019

הסיפורים שמאחורי

המילים

2019 גיליון מיוחד - שבוע הספר

שבוע הספר העברי יוני 2019

גיליו ן מס' 6 – יוני 2019

תוכן העניינים:

דבר העורכת

'כותבים קוראים', הינו מגזין דיגיטלי היוצא לאור אחת לחודש ומופק ב'אפוס, הוצאה לאור דיגיטלית'.

כ תבות מגזי :ן רציתי צבעים בהירים, מיכל אדמוני 4 החיים על פי זוהר אביב 8 מנהיגי ציר הרשע, עופר ריחני 12 אנגלית בצבעים, מיה יהלום 14 גופי הוא שלי, נילי זליקובסקי 16 על רשלנות רפואית, פרופ' דוד מנדס נשיא 18 ליבי מגדלת מפלצת, ליאת שרמן 20 נקרא נצליח – על חשיבותה של הקריאה 22 נקודותיים: היוצרת רחל טוקר 24 המגזין עוסק ביצירה על כל גווניה ומביא לקוראיו ראיונות עם קשת רחבה של יוצרים/ות מכל התחומים. * כל הזכויות על המאמרים והכתבות שייכות לאפוס, הוצאה לאור דיגיטלית. * כל הזכויות על המידע אודות ספרים חדשים ומומלצים, תמונות ואיורים כותשיי ליוצרים/ות ובאחריותם. * בחלק מעמודי המגזין מוטמעים לינקים לאתרים חיצוניים ולסרטוני יוטיוב של המרואיינים, והמעבר אליהם באחריות המשתמשים בלבד. * לפרסומים, הצעות ו רעיונות: info@epos.co.il

ח ל ט

במה פתוחה: קו אחד צבעים רבים – מאמר 28

רעיונות לכתבות:

31

קירת ס שמש -פס סיוון : ספרות

34

תרבות ושיח : לרשום ביומן

38

הסיפור שמאחורי : גן קפה סיפור

" הגשמת יצירתנו היא אמנה מקודשת", ג'וליה קמרון

גיליון מס ’ 6

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

דבר העורכת,

בטח אסכים לחיזוריו הבלתי נסבלים, שלא לומר מטרידים וביטלתי את ההסכם הנדיב שחתם עימי. הוצאתי את הספר בהוצאה עצמית. הספר זוכה ליחסי ציבור מקיר לקיר. אני מוזמנת להרצאות על סין ועל מנהגים ותרבות ועל הסיפור שמאחורי הקלעים וזה ריגש אותי במיוחד. כמה שנים לאחר מכן מוציאה לאור את ” מקלות של אטריות “ וגם הוא מתקבל באהבה בקרב הילדים וזכה ליחסי ציבור טובים, חיי מדף ארוכים יחסית, מכי רות טובות שבעיקר כיסו את ההוצאות ונתנו תקווה ואז שוב שתיקה של כמה שנים. שבוע הספר 9159 , כל הספרים שלי עברו מתיחת פנים דיגיטלית, נוספו לחלקם אנימציות, לכולם התווספה קריינות ומוסיקה, הם תורגמו לכמה שפות בחלקם, הם נמכרים באמזון וב LULU . לספר ” האצבע של דנה יצאה לחופשה ,“ יצרתי קורס דיגיטלי ייחודי ו בלעד י ל גמ י לה ממצ י צת אצבע והעליתי אותו ל - Myco . תרגמתי אותו לאנגלית והוא עלה גם ב — Udemy . שבוע הספר יוני 9159 תופס אותי במקום שבו רציתי להיות כל הזמן, יוצרת, יזמת, עצמאית, לא מפחדת להיכשל, לומדת איך לשווק את כל אלה בע ו לם הד י ג י טל י הת ו בע נ י והמאתגר ובלב פתוח ובנפש חפצה, צופה אל הבאות. בהצלחה לכל הסופרים.ות בשבוע הספר הקרב ובא. אצלינו הוא כבר מתחיל.

שבוע הספר 5991 . ס פ ר ה י ל ד י ם ה ר א ש ו ן ש ל י "האצבע של דנה יצאה לחופשה", יוצא לאור. אני יושבת על הדשא

"אינך כותב מפני שברצונך לומר משהו; אתה כותב מפני שיש לך משהו

בככר שעוד קראו לה מלכי ישראל, יצחק רבין היה ראש הממשלה, ואף אחד לא האמ י ן שההסתה ת ו ב י ל להירצחו כמה חודשים לאחר מכן, מטרים ספורים מהמקום בו ישבתי עם חבורה של ילדים שרכשו את ספרי. ילדיי הפרטיים יושבים על ידי, גאים בי וטיפה מבולבלים מכל המעמד. אני מקריאה את הסיפור לילדים שרכשו את הספר, הם מציירים על האצבע סמיילים אדומים לפני שעוד ממש קראו לזה אימוג'י. ה ס פ ר ז כ ה ל פ ר ס ו ם כ מ ע ט ב כ ל העיתונים, הפך להיות רב מכר, הודפס בכמה מהדורות שלעולם לא אדע את מספרן האמיתי. הורים התקשרו לבקש אותו שנ ים אחרי שכבר נ גמרו כל העותקים ואני לא כל כך ידעתי מה לעשות עם ההצלחה הזאת. מיד אחריו הוצאתי לאור גם את הספר ענ נ י ” הגלידה של כפר תע"ש ,“ שהתקבל באהדה ונמכר יפה גם הוא. הוזמנתי להרצאות, הצגתי בתערוכות, ואז נרשמו כמה שנים של שתיקה. טסנו לס י ן לשנה בה כתבת י את ס י פו ר הרילוקיישן שלי בתוספת דימיון פרוע והוצאתי לאור את ” אהבה בניחוח במבוק .“ הוצאת הספר לוותה במפגש פחות נעים עם אחד המו"לים שחשב שאם בספר מתואר רומן בין גבר סיני לאשה מערבית ואני סופרת מתחילה,

לומר."

פרנסיס סקוט פיצג'רלד

שלכם,

ורד קמינסקי

"כיוון שיש לי סוג של דוכן נואמים, המעט שאני יכול לעשות הוא להשתמש בו מפעם לפעם." ג ‘ ון גרישם

2

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

מאת: מיכל אדמוני רציתי צבעים בהירים

בסוף דצמבר 9112 התהפכו החיים של מיכל אדמוני החיים, עקב הליך רפואי שלאחריו נותרה נכה. שלושה שבועות שכבה בבית החולים ולאחריו נדרש היה

שיקום ארוך בבית החולים השיקומי, בית לוינשטיין. חודש אחרי שהשתחררה נפטרה

מתוך הספר..

...” תראי יובל, כל יום שעובר פה ממלא אותנו במחשבות, וככל שאני חושבת על כך יותר, אני מאמינה באמונה שלמה שאנחנו צריכים לעזוב את מי שהיינו ולהמציא את עצמנו מחדש....כשנצא מפה, זה מה שאני מתכוונת לעשות.. “

אמה, וחודשיים לאחר לכתה, קיבלה תסחיף ריאתי ובמשך שלושה ימים התנדנדה בין שמים לארץ. לקינוח, פרץ לחיי המשפחה המתגוררת בישובי עוטף מבצע עופרת יצוקה. אדמוני מספרת, "מאז ומעולם כתבתי. תמיד רגשות, תמיד במחברות, תמיד למגירה", אומרת מיכל ומוסיפה, "אחרי מבצע "צוק איתן" הרגשתי שהבטן מתהפכת לי. משהו גדול התבשל שם. לאחר ” מספר חודשים, מצאתי את עצמי יושבת במרפסת ביתי, ומספרת את סיפורה של אלה לתוך הלפטופ. מי שעזרה לי להפוך את הסיפור הגולמי לספר, הייתה מריה אלוני שערכה את הספר. “

'רציתי צבעים בהירים' מספר את סיפורה של אלה, 96 , אשר בעקבות תאונת דרכים קשה מאבדת את

התחושה בפלג גופה התחתון ומאושפזת במחלקת נפגעי עמוד השדרה, בבית החולים השיקומי. בעל כורחה הופכת אלה, מבחורה אופטימית, תוססת ומינית, לאסירה במחלקה שקירותיה צבועים בצבע שמנת צהבהב, וריחות של חומרי חיטוי עומדים בה. היא נכלאת בתוך גופה, הגוף שפעם הסב לה אושר ואפשר לה להגשים את חלומותיה ונדרשת לאסוף את שבריה כל פעם מחדש לאחר שהיא מתרסקת שוב ושוב, ולמרות זאת היא מצליחה לרקום חברויות חדשות, ולפתוח את ליבה לאהבה מפתיעה שנכנסת בהיסוס לחייה.

מה התגובות שאת מקבלת על הספר?

תגובות חמות בדרך כלל. הספר נמכר גם באמזון והתגובות מגוונות ונעות בין האהבה לדמויות, לבין ביקורת עליהן. יש כאלה שכתבו לי

שהם הרגישו כאילו הדמויות היו איתם בבית והם התחברו לאופי הכתיבה שלי לתיאורים בספר ולזרימה שלו. בעיקר אני אוהבת את התגובות שמתמקדות בחשיבות של הספר ובאופן בו הקוראים למדו דרכו על השיקום ועל נכות.

4

9159 גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי יוני -

המשך ראיון עם מיכל אדמוני מחברת הספר ’ רציתי צבעים בהירים ‘

מיכל אדמוני עובדת יום בשבוע כפרי - לנסריט במכללת "גל לוינשטיין", העוסקת בשיקום של אנשים שהחליטו לחזור למעגל החיים, ” אני מנחה קבוצות במסלול שנקרא "נתיב" ואני חלק מצוות מצויין שביחד אנחנו מנסים להחזיר לאנשים שכבה בהם האור, את הניצוץ.

המטרה שלנו היא להביא אנשים לחשוב כמה דברים נפלאים יש בנו למרות הנכות. כמה אנחנו יכולים לצמוח ממשבר, ואיך נתנה לנו האפשרות והיא החשובה מכולם - להמציא את עצמינו

מחדש.

מתוך הספר...

בשאר הזמן אני בבית, עסוקה

בכתיבה. בעקבות יציאת הספר שלי – 'רציתי צבעים בהירים' התחלתי גם להרצות בפני קהלים שונים ובהרצאה שלי אני מספרת את סיפורי האישי עם דגש רב על תהליך

” האמת דרור, אני חושבת שחוץ ממני אף אחד לא יוכל להבין, ולא משנה כמה אסביר. אני כל הזמן אומרת שזר לא יבין זאת, אתה החבר הכי טוב שלי בעולם חוץ מיהלי, אבל כל עוד אתה דורך על קרקע יציבה, כל עוד הרגליים שלך נושאות אותך בבטחה ממקום למקום, בלי לחשוב לשנייה על כל צעד שאתה עושה, כל עוד עיניך נישאות למעלה וממלאות את תפקידן המקורי, ומראות לך את העולם, ולא משמשות לך ככלי מאזן על הקרקע, לא תוכל להבין... “

כיתוב תמונה

צילום: ורדה גולדשטיין

“ השיקום. מה מהספר בא לידי ביטוי במיוחד בהרצאות שלך?

” הספר מספר את סיפורה של אלה. בהרצאה אני מספרת את סיפורי. אז כן, זאת אני שם בספר ברגשות, במחשבות, בתובנות ובמסרים. והתובנות והמסרים הם שני הדברים הכי חזקים ששותפים גם לספר וגם להרצאה .“ איזו סצינה חרוטה בליבך לעד? -ה” סצינה שאליה אני מחוברת בכל עצב ועצב בגופי ,זו הסצינה במטבח בבית של אופיר, כשהוא מתעקש איתה שתישען על השיש ותחתוך סלט ואחר כך שתתכופף ותוציא את המחבת ותכין ביצים. זאת כל כך אני שם, אופיר בספר, זה הקול הפנימי שלי. וכל פעם שאני קוראת את הקטע הזה, אני חוזרת אחורה בזמן, לפעם הראשונה שלי בבית ובמטבח בלי דורון שטס “. לחו"ל

5

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

גיליון מס ’ 5

איזו תגובה שקיבלת מהקוראים ריגשה אותך ביותר? ” קיבלתי הרבה תגובות מרגשות, אבל קיבלתי תגובה מבחור יקר שלקח את הספר שלי מהספריה אצלו בעיר ולאחר שהוא קרא אותו, הוא הולך לרכוש את הספר שלי ולהעמיד אותו במקום של כבוד

בספריה אצלו בבית שמו נה אלפי כותרים. מה שיותר ריגש אותי בתגובה שלו, זו המצוקה הרפואית שבה הוא חי, ואיך הספר על התובנות שבו עוזר לו להסתכל על הדברים אחרת. אנשים שנמצאים במצוקה ומקבלים תשובות מהספר, ומתחזקים ממנו, זה בשבילי קראת אותו שוב מאז שיצא לאור? ” כן. קראתי אותו כספר דיגיטלי וכספר רגיל. סיקרן אותי איך זה ירגיש לי כשאני אגולל את הדפים עם האצבע,

הכל.

וחייבת לציין שזה היה מוזר. החוסר אמון שמה שאני רואה על המסך, זה אני אחראית על זה, זה שלי, ריגש ומרגש אותי גם עכשיו. לא פחות מרגש זה להחזיק את הספר ביד. קראתי אותו שוב, כספר אמיתי כזה, עם דפים כי סימנתי בו קטעי קריאה להרצאה שלי. “ אם היית יכולה לכתוב אותו מחדש, מה היית משנה? ” שאלה קשה. הרי אנחנו מאוהבים ביצירה שלנו ורואים אותה כמשהו שלם וטוב. עם זאת אני מאוד ביקורתית ובמהלך העריכה ניסיתי להגיע לתמהיל הכי נכון מבחינת הסיפור, הדמויות והחוויה אותה רציתי להעביר את קוראים וגם את עצמי. אני כמובן, יותר ממזמינה לקרוא את הספר הזה, שמאפשר הסתכלות די רחבה על חיים ושיקום בבית חולים שיקומי ומנגיש את הנכות. את הספר שלי אפשר לקנות בכל אפליקציות הספרים שיש, או דרכי. “

מתוך הספר:

...” זה היה גדול עליי, לא הייתי מסוגלת להכיל את זה. רציתי להיות אלה, זו שלא הייתה מצולקת, ושחגגה את החיים. זו שהייתה אוהבת ונאהבת. רציתי את החברים שלי מהכוכב ההוא. שם הרגשתי בבית.

כאן הייתי זרה. שם למדתי שפה חדשה, ואף על פי שדיברתי את השפה גם בכוכב הזה, היא הקשתה עליי. ייחלתי לכך שבולען ייפער באמצע פינת האוכל שלנו ואני אעלם בתוכו... “

לרכישה בכל החנויות הדיגיטליות. ואפשר לרכוש ישירות בטל ‘ 1116995911

6

7

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

החיים על פי זוהר אביב

” סדרות: חבורת כוח

זוהר אביב כתבה 21 ספרים שחלקם תורגמו לאנגלית ולסינית. ב - 9

“, ” המוח מסע מצמרר ” ,“ יד הפלא “ו“ כוח הלב ,“ מהנקראות ביותר בספריות בישראל. בנוסף הוציאה לאור ספרים לפעוטות ” שמח על בום ” ואת “ הירח בילי בום כתה א' “. שלום בקרוב יצא לאור הספר מה ” מתוך הספר : יהלומים באקווריום : בנושא ערך עצמי

עושים עם געגוע ?“ זוהר מחלקת את זמנה בין כתיבה לבין הרצאות בבתי ספר על הספרים ועל מאחורי הקלעים של הכתיבה הממלאת את כל עולמה והיא אומרת, אני ” מאוהבת בילדים שאני מרצה בפניהם. במיוחד

...” דקל, אתה מודע לעצמך ולתופעה, וזה אומר שאתה . מאד חכם אולי בּלֶקּאָאוּט

בשבילך." אמר נפטון.

תזכורת

הוא

" חחח...שכחה היא תזכורת?" גיחכתי. " כן, תזכורת יקרה כיהלום. זכור: 5 . , כולם לא מושלם 9. סלח לעצמך, אהוב את עצמך כפי

אתה כמו

שאתה

3 . התמקד בטוב שב... “

זוהר אביב, צילום: מיכל בנדק

באלה שקראו מספריי ומעריצים... בעיני ילד שמעריץ סופר הוא ילד מיוחד במינו וחכם במיוחד. “

מה מיוחד בספרים שלך שסוחפים אחריהם את הילדים? אני חושב שהעובדה שאני כותבת סיפורים מהחיים וכל אחד יכול למצוא בדמויות את עצמו, זה הייחוד שלי - אני כותבת על ילדים אמיתיים והופכת אותם לגיבורי ספרים. הספר האחרון שכתבת, “??” מבוסס על מקרה אמיתי שלך דווקא? ” נכון, דקל בן ה - 55 מבקש סמרטפון ליום ההולדת שלו ,

אבל הוריו מחליטים לקחת אותו ואת ליה אחותו התאומה לטיול בתאילנד, שם לומד דקל לקבל את עצמו, לאחר שהוא נשאב לתוך אקווריום ענק ומתעמת עם כריש אימתני. זהו ספר נוסף בסדרת הפנטזיה מסע מצמרר. הספר נולד בעקבות בלק אאוט שחוויתי בתוכנית שהוזמנתי אליה 'לעוף על

המיליון' כתבתי על ילד שחווה בלקאאוט ומאבד ביטחון עצמי אבל חוויה מטורפת בתאילנד בתוך אקווריום מחזירה לו את הביטחון והוא מוצא יהלומים שהם ערכים שבונים מחדש את העצמיות שלו. ילדים רבים חסרי בטחון עזרו לי בכתיבה, ויחד איתי למדו את הכללים והטיפים לבניית חוסן נפשי. בסוף הספר נתתי להם הקדשה ותודה על ההשראה .“

8

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

כל כך הרבה ספרים? זה ממש סוג של קוסמות....

” אכן כשהייתי ילדה היה לי חלום להיות פיה מעופפת ולעשות טוב לילדים, למזלי קיבלתי מקל קסמים שהוא כשרון הכתיבה איתו אני עושה שינוי חברתי ילדים מבינים מהסיפור שלא

הנושא: אלרגיה לבוטנים ורגישות לחלב

מתוך הספר :

יד הפלא 59 בגוף אחר ...” אני רן השמנמן ויש לי יד פלא! זו יד חזקה שיכולה להזיז הרים ולהקפיא

לעשות נפלאות וניסים. רק אתם, קוראיי היקרים, יודעים את סוד יד הפלא שלי. ואני סומך עליכם שלא

אנשים,

תגלו לאף, כי אם תגלו, מיד ייקחו אותי לבית חולים כדי לבדוק את סוד הכוח שלי. ואני לא רוצה להיות שפן ניסיונות או עכבר מעבדה. אני רוצה חיים רגילים . הבעיה היא שכרגע יד הפלא שלי לא יכולה לעזור לי. הצילו!... “

שווה להיות אלים , הם כותבים לי שהם לומדים מהספרים להשתמש בכוח המוח, לקבל את האחר , להסתכל בתוך הקנקן, להשיג חברים להיות מקובלים בכתה, ושעכשיו טוב להם.. וזה עושה לי טוב לעשות להם טוב. “ איך מגיע הרעיון לסיפור? ” מילד או ילדה שפונים אלי אחרי הרצאה שאני עורכת מולם בבית ספרם, ילד או ילדה עם סיפור חיים שיש בו מסר חברתי. כשאני מזהה הזדמנות לשינוי חברתי דרך כתיבה על אותו ילד , אני מחליפה עימו פרטים ומתחקרת אותו ובכונה סביב המקרה שלו סיפור מרתק. “

מהיכן את מקבלת השראה? ” מהחיים, מהילדות שלי , ובעיקר מילדים אמיתיים שנמצאים איתי בקשר כל הזמן ועוזרים לי להיות עם האצבע על הדופק של מה שקורה כיום בעולם הילדים. אם זה פורטנייט או סליים או כל דבר אחר “ מתחלף. איך הקשר עם הילדים שקוראים את הספר? ” מדהים הם החברים הכי טובים שלי מכירים את עולמי הפנימי דרך הספרים. אני רושמת את המייל שלי בסוף הספרים וכל ילד מוזמן להיות איתי בקשר. לשתף לקבל הקדשה בספר הבא. “

9

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

מה הספר שאת הכי אוהבת? ” הילדים כל הזמן שואלים אותי שאלה זו, ואני עונה, תשאלו אמא איזה ילד שלה היא הכי אוהבת, מה היא תענה? את כולם אני אוהבת בצורה שווה. כך גם אני ומה שחשוב זה מה אתם הכי אוהבים, את חבורת כוח המוח הסדרה הבלשית , את יד הפלא, שזה חצי ריאלי חצי פנטזיה? את כוח הלב שזה רומן או את סדרת מסע מצמרר שכולה “ פנטזיה. יש ספר שהיית משנה בו את הסוף? ” חבורת כוח המוח 99 זאב במחשב מבוסס על מקרה אמיתי על משהו נורא שקרה לילד בגלל שאישר איש זר בפייסבוק, הייתי רוצה שמשהו ישתנה במציאות ובעקבות זאת גם “ בספר. מה תגידי לילד/ה

- בנושא התמכרות למסכים

מתוך הספר: חבורת כוח המוח 91 מסך שבור לָאִמָא שֶלִי יֵש נַיָד, אִתָהּ הוּא בַיוֹם וּבַלַיִל. וּאִמָא שֶלִי הִיא הַכֹל בִשּבִילִי, אֲבָל הִיא לֹא אִתִי, הִיא לֹא אִתִי. פַעַם לִטּפָה הִיא לִי אֶת הַגַב, וּעַכּשָו עִם הָאֶצּבַע מּלַטֶפֶת מָסָךְ. פַעַם שָאֲלָה אוֹתִי לִשּלוֹמִי, וּעַכּשָו רַקבַווֹטּסּאַפ מּסַמֶסֶת הִיא שוֹלַחַת בּרָכָה, שֶחֲבֵרָה לָהּ שָלּחָה. שוֹלַחַת בּדִיחָה בִכּלָל לֹא שֶלָהּ. אֲנִי מרּגִישָה רּחוֹקָה, כּבָר לֹא מַכִירָה, רוֹצָה נּשִיקָה, חִבוּק, אֲפִלוּ נּזִיפָה... רוֹצָה אֶת אִמָא בַחֲזָרָה, בּבַקָשָה!" תוֹקַעַת מַבָט בַמָסָךְ, בִמּקוֹם אֶצּלִי בָעֵינַיִם.

שרוצה לכתוב אבל לא ממש יודע מאיפה להתחיל? ” שתשלח לי מייל ואתן לה את כל הטיפים. בכל מקרה חשוב להתחיל מלקרוא המון כדי לפתח דמיון ושפה, לחוות את החיים, לכתוב יומן.... “

לִי.

את הספרים ניתן להשיג בחנויות המקוונות ובחנויות הספרים או דרך זוהר אביב המייל avivbook@152.net.il

Zoharaviv.com

01

00

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

גיליון מס ‘6

מנהיגי ציר הרשע

מאת עופר ריחני

המאה העשרים, הידועה כמאה עקובה מדם ואש קרבות, הצמיחה מנהיגים רצחניים רבים. בלטו במאה זו באכזריותם הרבה שלושת גיבורי ספר זה. הם פעלו באכזריות, סדיזם, נבזיות ובשטניות. הקרקע הבוערת באירופה הצמיחה מנהיגי רשע אלו כמו אש בשדות קוצים.

"מנהיגי ציר הרשע" מאת עופר ריחני בהוצאת הספרים "עופר", מביא את סיפורם של שלושת הרודנים אדולף היטלר, יוזף סטלין ובניטו מוסליני, מגדולי מנהיגי הרשע בהיסטוריה. רשע - סדיסט, אכזר, חלאת אדם, חסר לב, מנוול, נבזה, ערל לב, איש של זדון, דמון, שטן. רק אנשים סדיסטים, אכזריים ונבזים בכל נימי ליבם ונפשם, היו מסוגלים לבצע את הפשעים המחרידים אשר עשו למין האנושי, ולכן יזכרו לעד כמנהיגי ציר הרשע. - מוסוליני היה אדם סדיסט, רע לב, שהתעלל בבעלי חיים ואנשים, הצליח להגיע לשלטון בכוח הזרוע תוך כדי ״מצעד על רומא״. הוא הנהיג שלטון פשיסטי ורודני ודרדר את איטליה בכל התחומים. הוא הצטרף להיטלר והמית שואה על בני איטליה, ניהל מדיניות אימפריאליסטית ותוקפנית, והביא על איטליה כיבוש זר, מלחמת אזרחים, הרס וחורבן. ציטוט מפיו: ״הנשק הוא לא בשביל להחליד

עופר ריחני צילום: סטודיו פרג ‘

בשעת שלום, אלא להישאר דרוך לעת מלחמה״. - היטלר ייצג את התגלמות השטניות והרוע בבני אנוש. הוא הגיע בעורמה לשלטון תוך כדי פעולות מניפולציות. הוא חולל את מלחמת העולם השנייה והיה אחראי לתוצאותיה ובגרימת מותם של כשישים וארבעה וחצי מיליוני בני אדם. הוא היה רודן אכזר ואחראי ישיר להשמדתם השיטתית והמאורגנת של שישה מיליון יהודים בשואה, השמיד מדינות רבות ברחבי הגלובוס, ביצע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה מחפירים. ציטוט מפיו: ״היהודי הוא התגלמותו החיה של השטן כסמל הרוע״.

02

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

- סטלין הגיע בעורמה לשלטון יחיד בברית - המועצות. הוא נחשב לגדול העריצים בהיסטוריה האנושית. הנהיג שלטון רודני, שלווה ברצף של חיסולי מתנגדים או חשודים כמתנגדים (טיהורים), כליאת מיליוני אנשים במחנות של עבודת כפייה (גולגים) ללא עוול בכפם. קולקטיביזציה שהביאה למותם של מיליונים. הוא טיפח פולחן אישיות קיצוני. בניגוד להיטלר שרצח את אויביו או שמי שהוגדר כאויביו, רצח סטלין בשיטתיות למעלה מעשרה מיליון מבני עמו! והוא ייזכר לדיראון עולם כגדול האכזריים בהיסטוריה האנושית. ציטוט מפיו: ״יש בן אדם - יש בעיה, אין בן אדם - אין בעיה״

על כל אחד ממנהיגים אלו ניתן היה לכתוב אלפי עמודים, אך לא זאת הייתה מטרת הספר. המטרה הייתה להביא לידי הקורא בתמציתיות, בבהירות ובאופן כרונולוגי את אורח חייהם ומעשיהם הנבזים של מנהיגי ״ציר הרשע״ מה מושך אותך אל התקופה הזו בהיסטוריה? " המאה העשרים היא מרתקת. גם נולדתי בה לכן התקופה קרובה לליבי". מה הרגשת תוך כדי כתיבה? " הרגשתי כי בתחילת המאה העשרים ועד שנות השבעים שלה נולדו עריצים ומנהיגי רשע נוראיים". אילו תגובות אתה מקבל מהקוראים? " הקוראים אוהבים את ספריי כי הם כתובים בצורה בהירה וקלה להבנה והסדר הכרונולוגי בכל ספריי נחוץ ומשמעותי".

הללו.

אז מי על ציר הרשע - הכי רשע באמת מהדמויות שבחרת לכותב עליהן? " אין ספק שסטלין הוא הרשע מכולם כי הוא רצח גם בבני עמו בכמות מטורפת".

עופר ריחני ( 19 ), אב לשלושה וסב לרונה, תושב תל אביב ועד לאחרונה תושב מזכרת בתיה. עבד בתפקיד יועץ השקעות בבנק הבינלאומי הראשון, היה בעל עסק עצמאי בתחום הבוטניקה והצומח וכיום, לצד היותו היסטוריון, עוסק בתחום הנדל"ן. "מנהיגי ציר הרשע" הוא ספרו השישי של עופר ריחני. ספר נוסף שיצא בקרוב הוא "המלחמה הקרה – הכרוניקה". כל האירועים המרכזיים, המלחמות, ההמצאות שהיו במאה הזו, בשנים 5915 עד 9111 .

הרשע" מאת עופר ריחני. הוצאת עופר

"מנהיגי ציר הרשע" מאת עופר ריחני. הוצאת עופר , להשיג בחנויות הספרים ברחבי הארץ.

ר הרשע" מאת עופר ריחני . הוצאת עופר "מנהיגי ציר הרשע" מאת עופר ריחני . הוצאת עופר

03

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

ספר ילדים אינטואיטיבי אנגלית בצבעים

ספר הילדים "סיגלית והצבעים באנגלית" מאת מיה יהלום הוא ספר ילדים אינטואיטיבי, מהנה וידידותי להורה ולילד. הספר מלמד במהירות ובהנאה את שמות כל הצבעים באנגלית. זהו הספר הראשון בסדרת ספרים מקסימה לילדים שמלמדת אותם אנגלית. הספר כתוב בחרוזים ונעזר בהקשרים משעשעים שמסייעים לתהליך הלמידה. לאחר קריאות אחדות הילדים (בני שנתיים עד תשע) שולטים בכל שמות הצבעים בשפה האנגלית. במרכז הספר הנוכחי ניצבת דמותה של סיגלית פרפל, אשר כשמה אוהבת מאוד את הצבע הסגול. אנו

מלווים אותה במהלך היום כשהיא מבקרת את השכנים והחברים וגם חיות שונות ולומדים להכיר את שמות הצבעים השונים בעברית ובאנגלית בחוויה. לפני הקריאה בספר מציעה מיה יהלום כלים שיאפשרו להורים להפיק את המרב ממנו. הילדים פוגשים את הצבע הסגול כבר משמה של סיגלית ומשם משפחת פרפל, אשר הוא הצבע הסגול באנגלית. את הצבע הירוק פוגשים הילדים כשהיא עולה על אופניה הירוקים החדשים ומשתמשת בפעמון שמשמיע את הצליל 'גרין גרין' שמשמעו ירוק באנגלית. בדרכה היא עוברת על פני ביתה של סבתא לבנה ווייט. בית הסבתא כשמה הוא לבן כולו. בהמשך סיגלית נתקלת בדוכן התפוזים של אורן ששמם באנגלית הוא גם צבעם: אורנג' - כתום. עוברת ליד

מיה יהלום, צילום: רעות אשכנזי

הגן הצהוב - ילו, נפגשת עם חברתה ורד - פינק, צועקת למר טד רד שיושב על הגג האדום - רד רד, מלטפת את החתול השחור - בלאק ומקשיבה לדג הכחול באקווריום שאומר 'בלו בלו'. יחד עם חברתה ורד פינק היא אוכלת בראוניז חום ומתבוננת מהחלון בענן אפור - גריי כשהיא שותה תה.

04

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

מיה יהלום , נשואה לערן ואם לשתי בנות, עומר בת 1 וארבל בת שנתיים, מתגוררת בצור יצחק. עוסקת באימון וליווי עסקי, בפרטים הקטנים. מיה יהלום על ההשראה לכתיבת "סיגלית והצבעים באנגלית": "את עומר הבת שלי שלחתי לחוג

אנגלית כשהייתה בת שנתיים וחצי. אני מאמינה ששפה חדשה חשוב ללמוד בגיל צעיר. החוג לא היה מוצלח כי המדריכה לא ידעה להשתלט על הילדים. בארוחת הערב ישבתי עם עומר והמצאתי לה הקשרים משעשעים שיעזרו לה ללמוד את הצבעים כמו לדוגמה: "הַדָג הָכָחֹל יוֹדֵעַ לּדַבֵר?" שָאֲלָה סִגָלִית פֶרּפֶל. "לֹא", חִיּכָה וֶרֶד פִינּק "אֲבָל נִשּמָע שֶהוּא אוֹמֵר בּלוּ בּלוּ בּלוּ". ושּתֵי הַבָנוֹת מִצּחוֹק הִתּגַלּגּלוּ". "וכך כל יום המצאתי לה עוד ועוד הקשרים. כשבתי ארבל נולדה, נולדה לי גם המוזה. לא הפסקתי לחשוב על החמשירים הקצרים שהמצאתי ופחדתי שעם טפשת ההריון אשכח אותם. אז כתבתי. אני על כדור פיזיו, ארבל יונקת בצד אחד וביד הפנויה אני כותבת את החמשירים האלה.

כשסיימתי הייתי בהלם - כתבתי סיפור שפשוט מלמד את שמות הצבעים באנגלית בלי להתכוון בכלל. "החלטתי להוציא את הספר לאור לבד - מתנה לעומר. מצאתי מאיירת שהוסיפה משקפיים לבקשתי לדמות הראשית שמבוססת על עומר (בדיוק באותה תקופה בישרו לנו שהיא לא רואה כלום) והדפסתי 91 עותקים אותם חילקתי לחברים. הטלפונים לא איחרו לבוא, כולם לחצו עליי לפרסם את הספר ולהפיצו לחנויות. מדהים היה לראות שבתוך 9 קריאות בספר בת ה 6 למדה את כל הצבעים. השתכנעתי. הורים סיפרו לי שהשיטה האינטואטיבית של הספר פשוט עובדת, קראו את הספר לילד והוא זכר את שמות הצבעים. נוסף לכך כדי שתהליך הלמידה יהיה היעיל ביותר אני ממליצה להשתמש בטבלה עם המדבקות שבסוף הספר אותן אפשר להדביק לפי התקדמות הילד. בעמודה הראשונה מדביקים את הצבעים שהילד ידע לפני הקריאה הראשונה. לאחר מכן בקריאה עצמה אני ממליצה לפתוח כל עמוד בשם הצבע בעברית ובאנגלית, לקרוא את העמוד ולסכם כל עמוד בשם הצבע בעברית ואנגלית. כשהילד כבר יודע קצת את הצבעים אפשר לתת לו להשלים את השמות באנגלית, דבר לזיכרון. הספר, בהוצאת אוריון, מתאים למי שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם הקריאה ולילדים צעירים אשר טרם התוודעו לרזי הקריאה.

שמסייע

05

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

גופי הוא שלי

שם ם םקם ם ם ם

כרך 1, מהדורה 1 תאריך ידיעון

ספר הילדים "גופי הוא שלי" מאת נילי זליקובסקי, מתייחס לנושא חשוב שלא כל הורה יודע כיצד לדבר עליו

עם ילדיו. התמקדות הספר בתקשורת ישירה לילדים, בהבהרת זכותם להגנת הפרטיות ולמניעת אי נוחות או מגע בלתי רצוי המתבצע על ידי קרוב, מכר, או זר – היא ייחודית וחשובה מאוד. הספר מסביר את הנושא בהדרגתיות וברגישות, מעורר מודעות למאפיינים חוזרים בעדויות משפטיות של קטינים במקרים של פגיעות מיניות כמו פיתוי או הבטחה – שבועה לסודיות. מדגיש לילדים כי מה שקרה להם אינו אשמתם, ומעודד אותם לשתף את הוריהם, מורים או אדם קרוב אחר במחשבותיהם וחוויותיהם.

הספר מיועד לילדים החל מגיל 9 עד 59 , והוא כלי עזר חשוב לכל מי שמסביר לילדים את הנושא. ניסיונה של נילי בעבודה עם ילדים ניכר לכל אורך הספר. זליקובסקי בונה את העיסוק בנושא זכות הילד על גופו בצורה הדרגתית המתקבלת בטבעיות אצל הילדים ומאפשרת להם לאמץ את הכלים המוצעים בספר בלי שהמידע המוצע להם יעורר בהם פחד. נילי פונה לילדים באמצעות הספר בגובה העיניים,

ומסבירה להם כי הם אלו שקובעים מי יכול לחבק, לנשק וללטף אותם, וכמו שטבעי להם להתלונן על מי שמכה אותם נכון וראוי שיספרו גם על מי שמלטף ונוגע, לא רק מכאיב, בניגוד לרצונם. הספר מציין כי הם צריכים לשמור מרחק מאנשים שהבילוי בחברתם לא נעים להם. היא מקפידה להבהיר

נילי זליקובסקי, צילום: טל רוזנברג

לילדים כי אם קורה להם משהו לא נעים זה לעולם לא באשמתם, גם אם מבוגרים שהם מכירים: מורים, בני משפחה או חברים, גורמים להם להרגיש לא נוח הם יכולים לסמוך על עצמם, להגיד לא! חזק וברור וללכת. היא מרחיבה ומדברת על מקרים בהם בתמורה לדברים לא נעימים מבטיחים לילדים הפתעות ודברים טובים, ושבה ומבהירה כי זכותם לשים גבולות למילים לא יפות, מגע לא רצוי וכל דבר שלא נעים להם. את הספר מסיימת המחברת באמירה החשובה כי בכל פעם שקורה לילדים משהו שמרגיש להם לא נעים עליהם לספר על כך, מיד, להורים, למורים, לבני משפחה או לחברים - לאנשים שאוהבים אותם, בלי לחשוש או להתבייש, ואם זה קרה לחבר או לחברה כמובן שכדאי מיד לספר

06

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

נילי זליקובסקי, אמא לארבע בנות וסבתא לאחד עשר נכדים, תושבת כפר שמריהו, התגוררה שנים רבות ברמת השרון. אחות מוסמכת במקצועה, בעלת ניסיון רב במסגרת הכנת ילדים לפרוצדורות רפואיות משתמשת במילותיה של הילדה שבה כדי להסביר לילדים את נושא ההטרדה לילדים. ומעודדת אותם להתמודד, להתנגד ולומר לכל אדם קרוב או זר והחשוב מכל לא לפחד ולספר את שקרה. דר' יעל אורבך, פסיכולוגית וחוקרת בכירה, עבדה במכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב NIH , כותבת בכריכת הספר: "הכותבת מתמודדת עם האתגר של נושא קשה והגשתו לילדים ברמה התואמת את שלבי התפתחותם והבנתם. הספר עונה לצורך שמסתמן מריבוי מקרים של קטינים

לא

נפגעים והסיכוי רב שהוא יתקבל בברכה על ידי הורים ומחנכים, מורים, אחיות בתי הספר והילדים עצמם שלמענם נכתב". נילי זליקובסקי מספרת: "הספר עוסק בבעיה קשה של ילדים בכל העולם, כאשר נעשה ניצול ילדים ופגיעה עצומה לשנים ארוכות מבלי שילדים יעזו לדבר. בכל פעם אנחנו מזדעזעים לשמע הסיפורים ולצערי הנושא אקטואלי למדי גם בימים אלה. הנושא לא קל וקשה להסבירו לילדים לכן הרגשתי צורך לפרוט אותו ולספר עליו בצורה לא בוטה ומובנת בעיקר כדי שכל ילד יאזור אומץ להתנגד לפיתוי, לזהותו ובעיקר לספר מיד למי שאמין עליו" ובכך גם למנוע את הישנות הפגיעה.

"אני מעוניינת להעביר באמצעות הכתוב לכל ילד כי הינו הוא אדם בעל זכויות, הוא עתיד החברה שעליה מוטלת האחריות להגן עליו. ילדים חייבים להבין שלכל אדם מהי פרטיות, שגופו של כל אדם הוא פרטי ואין לאיש זכות לגעת או לפגוע בו. על כל ילד לדעת כי מצבים לא נעימים יכולים לקרות ואין להתעלם מהם ולקבל אותם בהכנעה מאחר ובוצעו על ידי מבוגר. הילד חייב על ידי הדרכה מתאימה לאסרטיביות להימנע ולהתחמק ממצבים לא נעימים ומאנשים לא נעימים. חשוב ביותר כי ילדים יבינו ויפנימו את החשיבות של הנושא הכאוב הזה, אין זו אשמת הילדים בתקריות אלה ועליהם האחריות והחובה לספר את הקורה להם או לחברם לאדם הקרוב ביותר, האחראי שאמון עליהם כדי לעצור ולמנוע את התופעה".. להשיג בכל חנויות הספרים וכן בחנות הוצאת אוריון בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 59 , ראשון לציון ובחנות המקוונת של ההוצאה books.co.il - www.orion

07

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

פרופ' דוד מנדס - נשיא "מי מפחד מרשלנות רפואית?"

הבריאות שלנו היא נכס יקר. לרוב אנחנו לא נותנים עליה את הדעת כלל, כאילו היא עניין מובן מאליו, אבל החיים מלאי הפתעות - פציעות, תאונות ומחלות שמאלצות אותנו לפגוש במערכת הרפואית ולהזדקק לה. איך נגיע למפגש הזה עם המערכת הרפואית: תמימים?

משליכים עליה את יהבנו? מסירים את אחריותנו לבריאותנו ? סוגדים לרופאים שמטפלים בנו? שאלה זאת עלולה להיות בעלת השפעה מכרעת על עתיד חיינו, ולכן ישנה חשיבות רבה שהמטופל יכיר מה הבעיה הרפואית שלו לפני שהוא הולך . לרופא בספרו "מי מפחד מרשלנות רפואית?" פורשׂ בפנינו פרופ' דוד מנדס נשיא - בשפה עשירה ומדויקת מניסיונו העמוק, הרחב וארוך השנים כמנתח בכיר וכמנהל מחלקה ומרכז לניתוחים אורתופדיים, מקרים דמיוניים בהשראת המציאות כסיפורי מקרה דרמטיים ושוזר בין המקרים דיונים של קבוצת חברים . סיפורי המקרה נותנים לנו מושג חשוב על אופן

ההתנהלות של המערכת, על חמשת החטאים, לדעתו של המחבר, בהתנהלות רשלנית בטיפול בחולים שגוררת את הרופאים אל מדרון חלקלק , על הקלות שבה סיבוכים יכולים להתרחש ועל דרכם של רופאים בניהול מצבים . כאלו למרות המושגים הרפואיים המופיעים בו שפת הספר שווה לכל נפש, וכל אדם יכול להיתרם רבות מהמידע ומהעצות שהמחבר משיא לקוראיו . הספר ערוך כאסופה של כעשרים מקרים דמיוניים השאובים מהמציאות של טיפולים רפואיים שהסתיימו בכישלון. כל מקרה עומד בפני עצמו כשחוט של שיחה מחיי היום - יום מקשר ביניהם. הדמויות בספר כולן דמיוניות. עם זאת, "המציאות עולה על כל דמיון" והאירועים המתוארים בספר אופייניים למציאות של עולם הרפואה והמשפט, ועל כן ניתן ללמוד מהם ולהפיק את הלקחים המתחייבים. " אז מי מפחד מרשלנות רפואית? התשובה המתבקשת היא שכל אדם צריך לחשוש מרשלנות רפואית. מלבד הידע המוצע בספר, הכולל פרק חשוב בכירורגיה אורתופדית ותובנה של הדיון המשפטי בתחום המשפט הרפואי, הספר מלמד אותנו על עצמנו כחולים" (פרופ' אמנון כרמי .)

08

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

פרופ' דוד (ג'ורג'ו) מנדס - נשיא, תושב חיפה, נולד ברומא למשפחת רופאים. סבו פרופסור , מנדס ניהל את בית החולים של הצלב האדום ברומא. בשנת 5939 עלתה משפחתו לארץ ואביו וסבו היו ממובילי הטיפול במחלת השחפת ובמיגורה . בין השנים 5911 -ל 5963 התחרה בסיוף וזכה ברציפות באליפות ישראל . בשנת

5911 החל את לימודיו בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית, ובסיומם שירת כרופא בגדוד 19 של חיל השריון . בשנת 5961 יצא עם משפחתו לניו יורק בה התמחה והשתלם בכירורגיה

אורתופדית. בסיום השתלמותו הוענק לו תואר פרופסור והוא הקים מרפאת ניתוחי ירך בבית חולים בניו יורק. במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים הגיע לארץ כדי ליטול חלק כקצין רפואה . בשנת 5921 חזר לישראל ועד פרישתו בשנת 9119 ניהל את המחלקה לכירורגיה אורתופדית ואת המרכז להשתלת מפרקים במרכז הרפואי בני ציון בחיפה . ניהל במשך 92 שנה את המחלקה לכירורגיה אורתופדית והמרכז להשתלת מפרקים בבית החולים בני ציון בחיפה והקים דור של מנתחים אורתופדיים מנהלי מחלקות בארץ . המחלקה התמחתה בתחום החלפות מפרקים במשתלים מלאכותיים, במיוחד של מפרקי הירכיים והברכיים. ב 32 שנות פעילותו הקלינית פרסם יותר ממאה מאמרים וסרטים רפואיים, ערך כנסים בין - לאומיים, חקר פיתוח של חומרים ביו - רפואיים, שימוש במגוון אנרגיות לעידוד גדילת עצם ותכנון מכשור אורתופדי וטכניקות כירורגיות בשיתוף עם הטכניון , מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל ותעשיות עתירות ידע . - מנדס נשיא עוסק כיום בכתיבה על מגוון נושאים אורתופדיים ובחוות דעת על רשלנות רפואית ומניעתה ." ד ‘ פרופ דוד מנדס - נשיא, צילום רות באר פרופ' דוד מנדס נשיא -

מי מפחד מרשלנות רפואית? – תובנות על רפואה ומשפט" מאת דוד מנדס נשיא - .

הוצאת ספרי ניב. להשיג בחנויות הספרים ברחבי הארץ ובחנויות הספרים המקוונות.

09

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

ליבי מגדלת מפלצת

ספר ילדים חדש מאת ליאת שרמן

שיקום מי שלא פחד כילד ממפלצות. רוב הסיכויים שכולם ישארו לשבת. "ליבי מגדלת מפלצת" הוא סיפור על המפלצת חרדה שרבים מאיתנו מגדלים. לאורך הסיפור מקבלת הגיבורה כלים שמשיבים לה את תחושת המסוגלות ועוזרים לה להקטין את המפלצת שבתוכה. כולם חושבים שליבי, ילדה בת שבע וחצי (אפילו קצת יותר) לא אוהבת לעשות דברים חדשים או להיות עם אנשים שהיא לא מכירה ממש טוב. אפילו ליבי חושבת כך. אף אחד לא יודע שליבי מגדלת מפלצת. זוהי מפלצת מיוחדת ויוצאת דופן. גם ליבי לא יודעת שהיא מגדלת אותה עד שהיא פוגשת אישה שמכירה לה את המפלצת. לסיפור מצורפות המלצות להורים ולמטפלים

ורעיונות לשימוש בסיפור ובבקבוק חיזוק לוכד חרדה. ייחודו של הסיפור הוא בהתייחסותו למגוון מצבים פוטנציאליים של חרדה ולא רק להיבט אחד. הסיפור "קורא לילד בשמו", ללא התעלמות מהקשיים וללא שימוש במילים מסוות. הסיפור עורך לקוראיו היכרות מסודרת עם חרדה, ומאפשר להם ליצור את ההפרדה ביניהם לבינה ולהבין שהחרדה אינה מגדירה אותם. המסר החשוב שמעביר הסיפור: חוקי המשחק יכולים להשתנות ולכל אחד הכוח לעשות זאת. אם עד עתה החרדה קיבלה מה שהיא הייתה צריכה כדי לגדול, כעת הילדים וההורים נוטלים לידיהם את המושכות

ולומדים כיצד אפשר לצמצם את השפעתה. "'אוי ואבוי לך אם תדברי איתם. זה מסוכן', הזהירה חרדה את ליבי. אבל ליבי רצתה לבדוק מה יקרה כשתגיד לדודים שלום. היא רצתה לדעת אחת ולתמיד אם חרדה היא מפלצת שגרה בתוכה, ולא היא עצמה" (מתוך הספר). הבחירה של שרמן להשתמש במושג מפלצת מתאימה לעולם הדמיון של הילדים והאיורים של ליבי ושל מפלצת החרדה משלימים זאת. מאיה שרמן , בתה, תיכוניסטית, שאוהבת לצייר, לשיר, לשחק ולכתוב בזמנה ה(לא) פנוי, איירה את הספר. איורי הספר מוסיפים נדבך ויזואלי לעלילה בגוונים המשתנים שלהם, בעוד שהמוטיבים המרכזיים (ליבי וחרדה) נשארים קבועים בגווניהם, מדגישים את התקדמות הסיפור, משקפים את מצב הרוח של הילדה ליבי ופונים אל הקוראים הצעירים באופן בלתי אמצעי.

21

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

ליאת שרמן , בת 91 , נשואה לאיתי ואימא למאיה, בת כמעט 52 ולעידו ולעדן, תאומים בני 51 וחצי. מתגוררת בהוד השרון כעשור. עובדת כתרפיסטית במוסיקה ופסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית ( cbt ) בבי"ח ובקליניקה פרטית. במסגרת עבודתה מטפלת בילדים רבים וכן מעבירה הדרכות הורים. למעלה מעשור עובדת בבית החולים לילדים "ספרא" בתל השומר עם ילדים מאושפזים ומסייעת להם ולמשפחותיהם לעבור את תקופות האשפוז המורכבות. עבדה במחלקות שונות וכעת עובדת בעיקר במחלקת מומי לב מולדים. "ההשראה לכתיבת הסיפור הגיעה מילדים אותם אני פוגשת, הן בחיי היומיום במשפחה והחברים והן במסגרת עבודתי. חרדה כזאת שמתגוררת אצל ילד אינה משפיעה רק עליו. היא משפיעה על כל סביבתו. האומללות אותה חווים אנשים שחיים עם חרדה לצד הידיעה שלי שזה יכול להשתנות בעזרת שיתוף פעולה של הסובבים את האדם החרד, העלו בי את הרצון לספק כלים שכל ילד עשוי להתמודד במהלך התפתחותו עם חרדות נורמטיביות כמו חושך, לינה מחוץ לבית ואחרות, זהו ספר שימושי לכל משפחה. אנחנו יכולים לשנות את המציאות הלא נעימה של חיים בצל חרדה. לא בחרתי באקראי במילה 'צל' כי חרדה משתלטת ומטילה צל גדול על האדם שנושא אותה. כל אחד יכול להקטין את החרדה שלו. הורים לילדים חרדים הם בעלי תפקיד משמעותי הן בהגדלת חרדה והן בהקטנתה. לעיתים מבלי משים אנו, ההורים נותנים יד לחרדה במקום לילדינו. בסיפור מוצעות דרכים לעבודה עם הילד החרד. חשוב לנקוט עמדה אקטיבית ביוזמות נוגדות חרדה, לחזק את הילדים שעושים צעדים בכיוון הנכון, להיות עקביים ולשמוח על כל הצלחה. כפי שכתבתי בסיפור, אני ממליצה להורים של ילדים שיכולים לקרוא, לקרוא יחד איתם את הסיפור. אפשר לקרוא משפט משפט, פסקה פסקה או בכל דרך אחרת. הקריאה יחד, מעבר לחוויה חיובית משותפת, גם מראה לשני הצדדים שהם לא לבד מול החרדה. הסיפור מזמן שיחה על החרדות של הילד וניתן 'לאמץ' משפטים מתוכו ופעילויות מתוך ההמלצות להורים ולמטפלים המצורפות בסוף הסיפור". " ליבי מגדלת מפלצת" מאת ליאת שרמן . איורים: מאיה שרמן. הוצאת הספרים "אוריון", להשיג בחנויות הספרים בחנות ההוצאה ובחנות המקוונת של ההוצאה: books.co.il - www.orion . ליאת ומאיה שרמן, צילום: פרטי להתמודדות עם חרדה לאנשים שחושבים שזוהי גזירת גורל, לכן לקוראי הסיפור מצורפות המלצות, שאני בטוחה שהורים רבים ומטפלים שיישמו אותן ירגישו בהבדל", אומרת ליאת שרמן ומוסיפה, "מאחר

20

9159 גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי יוני -

נקרא ונצליח — שבוע הספר העברי 9102

קריאת ספרים הינה הגורם המרכזי להתפתחות הקוגניטיבית התקינה והמיטבית של הילדים, מביאה לשיפור אוצר המילים וכושר הביטוי ומנבאת הצלחה בלימודים. חווית קריאה מעשירה תורמת לפיתוח הרצון לקרוא והופכת את הקריאה לחלק מחיי היומיום של הילדים. בדרך כלל

קריאה מתחילה מהבית. בית שבו קוראים ספרים יעודד קריאה ויפתח סקרנות אצל הילדים. "כ – 99 אחוז מהאוכלוסייה בגיל 56-61 אינם קוראים ספרים כלל, נשים קוראים יותר מגברים וככל שכמות הספרים בבית בגיל 56 גדולה, תדירות הקריאה גבוהה יותר". כ ך עולה בין היתר מתוצאות שפרסמה ה ל ש כ ה ה מ ר כ ז י ת

ל ס ט ט י ס ט י ק ה מ ס ק ר הב י נ לאומי PIAAC שעורך ארגון OECD ביותר מ - 31

מדינות ומדד באופן ישיר את רמת המיומנות של בוגרים מגיל 65 עד 56 במיומנויות היסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. כאשר הנחת היסוד היא כי לבוגרים השולטים במיומנויות אלו יש סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות ומהמשאבים הקיימים במדינות מפותחות, ואילו אלו שאינם שולטים במיומנויות אלה עלולים "להישאר

מאחור". סקר המיומנויות אפשר לראשונה לבדוק את תדירות הקריאה באוכלוסייה הבוגרת, ולבחון את הקשר בין תדירות הקריאה למיומנויות יסוד הסקר בדק בין היתר את רמת המיומנות של בוגרים (מגיל 56 עד 61 ) ואת יכולתם להשתלב בשוק העבודה ובמסגרתו נבדקו מיומנויות יסוד כמו אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. הסקר נועד למדוד

אלו.

באופן ישיר את רמת המיומנויות של בוגרים בתחומים אלה וכיצד הם משתמשים בהן במקום העבודה ובבית. מאתר הלהמ “ ס עולה כי, הסקר נערך באופן זהה ובמקביל בכל המדינות המשתתפות, כך שיאפשר השוואת נתונים בין המדינות. מהסקר עלה כי באוריינות קריאה הממוצע בישראל היה 911 נקודות – נמוך ב -53 נקודות מממוצע ה - OECD שעמד על 962 נקודות, הישג המציב את ישראל במקום ה -92 מבין 39 המדינות שהשתתפו בסקר. הנתונים העולים מהסקר שנערך לפני כשלוש שנים, אך לא נס ליחם, אותם ליקטה, עיבדה ופרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חייבים לעניין כל אדם בין אם הוא כותב, קורא, הורה ושאינו הורה, אשר המילה הכתובה הינה או אינה חלק מעולמו/ה.

22

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

המשך הכתבה נקרא ונצליח

ממצאי הסקר עוסקים בתדירות קריאת ספרים בחיי היום יום מחוץ לשעות העבודה בקרב גילאי 56-61 , ונשאבו מתשובות לשאלות כמו, באיזו תדירות בחיי היום יום אתם נוהגים לקרוא ספרים מהז'אנרים סיפורת או ספרי עיון ולוקחים את הנשאל גם אל

העבר שלו במידה והוא כבר לא בגיל הזה עם השאלה: כמה ספרים בערך היו בביתך בגיל 56 אשר לא כוללים ספרי לימוד, כתבי עת ועוד.

הממצאים היו מעניינים ועלה מהם כאמור כי, 99 אחוז מהאוכלוסייה בגיל המדובר אינם קוראים ספרים כלל, נשים קוראים יותר מגברים, יהודים קוראים יותר מערבים, אין הבדל בתדירות קריאת הספרים לפי גיל". עוד עלה מהממצאים כי, "בקרב החרדים אחוז גבוה מאוד 29 אחוז, לעומת 91 אחוז בקרב החילוניים, קוראים ספרים בתדירות גבוהה וככל שכמות הספרים בבית בגיל 56 גדולה, תדירות הקריאה גבוהה יותר". Pickit

נתון מעניין נוסף העלה כי שיעור הקוראים ב ת ד י ר ו ת ג ב ו ה ה

משמעות הממצאים היא חד משמעית: נמצא קשר מובהק בין קריאת ספרים, אוריינות קריאה, הרחבת אופקים, העשרת השפה וכל אלה כמובן מהווים מיומנויות שילוו אותנו בכל מקום אליו נגיע בכל הקשור לעבודה, לימודים וחיי חברה, שכן אוריינות הכתיבה והקריאה הינה אוריינות המהווה פתח ובסיס לרכישת אוריינות בתחומים רבים, ובהם, אוריינות תקשורתית, ווירטואלית, חברתית.

Pickit

בישראל גבוה במקצת ממוצע ה – OECD . עוד עלה כי נמצא קשר בין קריאת ספרים לאוריינות קריאה ולאוריינות מתמטית והציון של מי שאינם קוראים נמוך מהציון של מי שקוראים ולו בתדירות נמוכה.

אם ניקח את הנתונים הללו ונחברם להנחה הבסיסית, כי התפתחות אוריינות הכתיבה והקריאה אינה מתחילה ביום אחד ואינה יכולה להתרחש בעצמה, אלא באמצעות תיווך מבוגר ומתחילה בגיל מאוד צעיר, נקבל מעגל לפיו הכרוניקה של מיומנויות הקריאה ידועה מראש - ככל שהילדים יהיו חשופים לספרים ולהרגלי קריאה של ההורים כבר מגיל קטן כך יפתחו ילדים את אוריינות הקריאה והכתיבה שתשפיע על רכישת מיומנויות להשתלבות ראויה ומפרה בחברה בכל תחום. * את הפרסום המלא ניתן למצוא באתרי האינטרנט של הלמ"ס וראמ"ה.

23

9159 גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי יוני -

נקודתיים –

הצצה אל עולמם של יוצרים.ות

בהשראת שבוע הספר העברי יוני 9159

הצצה אל תוך הספר בהתאם למצב ולרוח/ רחל טוקר

Pickit

שיינס ©

לאתר של רחל טוקר שיינס

24

25

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

הקטר מצפצףףףף הסלוגן שמלווה את פרויקט 'ספרייה בתחנה' שבתחנות הרכבת ברחבי הארץ הוא, 'פשוט ליהנות מספר טוב בדרך'. משיחות שאני מקיימת עם אנשים שמצטופפים איתי מול הדוכן הכחול והפשוט המכיל בתוכו

Pickit

א ו צ ר ג ל ו ם של י צ י ר ו ת ספרותיות שפעם שכנו על מדפי חנויות הספרים ונצצו ב א ו ר ו ת ה נ י א ו ן ו נ ה נ ו מיוקרה שאי אפשר למדוד ב כ ס ף ע ב ו ר ה ס ו פ ר י ם שעומדים מאחורי הספרים. "אנ י מנ ו י ה ו ו תי קה של ספרייה בתחנה כל שבוע לוקחת ספר ומחליפה אותו ב ס י ו מ ו . " א מ ר ה א ח ת הנוסעות שמיהרה לרכבת הבאה ובידה שני ספרים. אחריה עצרו מול התחנה עוד נוסעים שמיהרו לאחת

הרכבות, חלקם מצאו ספר שהזכיר להם אולי אהבה ישנה, אולי את עצמם בתקופה אחרת כשהיו צעירים יותר וחלמו חלומות שאת חלקם הגשימו ואת חלקם לא יגשימו אולי לעולם. עמדתי מול

הספרייה עם המדפים הכחולים ולא ידעתי מה לקחת קודם, ואז היד כמו נשלחה מעצמה אל שלושה ספרים שהיו עבורי אבן דרך לפני שנים - הרבה שנים. ’ תולדות ’ האהבה /ניקול קראוס, ’ סיפור שכתוב במניפה ’ /ליסה סי, וספר השירים של סוזן פוליס שוץ ’ לאהוב, לחיות, . ’ ביחד תולדות האהבה עוסק בחייו של ליאו גורסקי שמחפש אחר אהבה וחמלה וקשר עם אנשים, רוצה שיראו אותו שידעו שהוא חי ומביא גם את סיפורה של אלמה, ילדה בת 59 שמנסה למצוא לאמה גבר חדש שיפיג את

בדידותה ודיכאונה ויאהב אותה. גם הספר "סיפור שנכתב במניפה" הוא סיפור על אהבה – אחרת, אהבה מלידה – אהבה של שתי אחיות שחלקו גורל משותף במאה ה – 59 בסין שחיבר ביניהן בקשר סתרים של מכתבים על מטפחות ועל מניפות שעליהן כתבו את החלומות שלהן ו ’ לאהוב, לחיות, ביחד ’ של סוזן פוליס שוץ? החזיר אותי בשנייה אחת אל תקופה אחרת בחיי שבה השירים שלה היו עבורי מגדלור עוצמתי וצבעוני. רק תושיטו יד לקחת אההה...ואל תשכחו להחזיר.

26

27

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

הסיפור שמאחורי המשך —

םםם,םצםעםםםים ם ם ם םם ם ם ם םם – ם ,ם םים ם ם םם,םעם םם ם םם ם םם – ,ם ם םםסםםים ם םםקםצםעםשםקם

ביום הולדתי, לפני כשנה, קיבלתי מתנה מיוחדת מחברה שידעה איך לגרום לחלום ישן להתעורר. היא העניקה לי את הספר "עוברת אורח בדממה ", אוטוביוגרפיה מאת פאביאן ורדיה. בספר מתואר מסעה האמיץ ורווי הסכנות של פאביאן, בחורה צעירה, לסין הקומוניסטית של שנות ה -21 במטרה ללמוד את תרבותה, ובעיקר את אמנות הקליגרפיה. המסע הופך במהרה למסע פנימי שבו פאביאן פוגשת במורה חואנג יואן, המלמד אותה את אמנות הכתיבה, אך גם הרבה מעבר לכך. הוא עוזר לה למצוא את החיבור אל עולמה הפנימי ולהופכו לזמין יותר ברגעי היצירה ובחייה בכלל .

באחד המפגשים הוא ממליץ לה: “ אל תאלצי את עצמך ליצור כשהמעיין שממנו את שואבת את הטוב שביצירתך יבש. אל תנסי לסחוט בכוח, בכל מחיר, את ההשראה החולפת, חמקמקה כמו התשוקה. צאי החוצה, טיילי, דברי אל הציפור שלך, ואל תצטערי כלל. כל שהיית יוצרת היה יצירה מתה .” באותו יום הולדת קיבלתי כמתנה גם את הכלים הפרקטיים למימוש החלום – ערכה ללימוד קליגרפיה. עבר זמן מה עד שהבנתי את הרמזים, ולפני מספר חודשים יצאתי למסע – התחלתי בלימוד אמנות הכתיבה הסינית - יפנית. בדומה לכתב החרטומים ממצרים העתיקה או לכתב היתדות ממסופוטמיה, הכתב הסיני הוא סמלי. כל אות נקראת סימנייה ומורכבת מצורה מסוימת ומשמעות שמתאימה לה. בסין העתיקה הקליגרפיה נחשבה לאחת משלוש

האמנויות הנעלות ביותר, לצד שירה וציור. בתחילה עסקו בה רק כהני הדת והקיסרים, והיא שימשה לכתיבת כתבי קודש, תפילה ושירה, כמו גם ככלי למדיטציה. עם הזמן היא הפכה להיות פופולארית יותר גם בקרב העם. אינני רוצה לעסוק בקליגרפיה עצמה, אלא בתהליך שהיא מאפשרת לאדם לעבור באמצעותה. הקליגרפיה היא אמנות הכתיבה התמה והיפה, הנקראת ביפן שודו – Shodo , וכמו אמנויות רבות אחרות היא כוללת בתוכה את המילה 'דו', המגיעה מהמילה 'דאו' או 'טאו', ומשמעותה דרך. הקליגרפיה אם כן היא דרך שבה האדם לומד להכיר ולבטא את עצמו ואף להשפיע על תהליך התפתחותו.

28

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

בראשית הדרך הוא לומד להכיר את כישוריו הטכניים ולשכללם, בדומה לתהליך למידת תווים בנגינה, תנועות בריקוד, עבודה עם חומר בפיסול ופיתוח קול בשירה. שלב זה משול לתהליך של טיהור, שבו האדם משייף ומכין את כליו, מנקה את כל מה שצורם, מתקן את תנועותיו ומרגיע את השפעת תשוקותיו. אחרי אימונים רבים עם התמדה ומסירות, כאשר השיג האדם שליטה בטכניקה, הטכניקה זזה הצדה, ומתחיל שלב מיוחד – שלב הבריאה והיצירה. האדם הופך להיות אמן. הוא איננו מקבל את הידע בלבד, אלא גם מעבד אותו, מייצר וחולק אותו עם העולם. לעומת השלבים הראשונים בדרך, שלב היצירה נראה מלא חיים, צבעים והרמוניה, אך כדי להגיע אליו יש ללמוד את אמנות הפחת החיים כבר בצעדים הראשונים, ברגעים שבהם הדרך נראית עוד ארוכה וקשה, כאשר הטכניקה מעייפת ואולי גם משעממת.

חואנג יואן, המורה, מסביר את זה יפה לתלמידתו: "אל תעלי בדמיונך שנתחיל מיד להעתיק תבליטים של קליגרפיות קדומות. צריך תחילה שיהיה לך בסיס איתן. הבסיס הזה הוא הקו האופקי. כל עוד לא תצליחי להפיח רוח חיים בקו אופקי לא נעבור לקווים האחרים … הקו כשלעצמו הוא ישות חיה; יש לו שלד, בשר, כוח חיות, הוא יצירה של

הטבע כמו כל היתר. צריך לתפוס את אלף ואחת הצורות השונות שיכולים להעניק בקו אחד ויחיד". יש משהו מיוחד מאוד באותם רגעי התחלה. בדומה לילד קטן שזה עתה נולד, הלב מתמלא בפליאה, תמימות, פשטות וענווה. הצורך ליצור, לחקור ולגלות מתעורר, ומפיח חיים גם בקו אחד שחור. כדי לעזור לאמן להפיח חיים בקו האחד, הקליגרפיה עושה שימוש בדיו שחורה ולא צבעונית. רק אז האמן יכול להביט פנימה ולמצוא בתוכו את המהות המעניקה חיים לכול. כאשר פאביאן שאלה את מורהּ האם תוכל לכתוב גם בצבע, הוא השיב לה: "לא זו בלבד שלא תוסיפי צבע, אלא שתמשיכי לעבוד בשחור עוד שנים. את חייבת להגיע לידי כך שתראי כי בצבע האחד, במגוון האין - סופי של האפשרויות השונות הגלומות בדיו הסיני, את יכולה לתאר את אלף ואחד האורות של היקום". האם אנחנו מצליחים לראות את הצבע בפעולות היום - יומיות שלנו? מהו הדבר המעניק את הצבע לחיינו? לרובנו יש בחיים דברים כאלו או אחרים המוסיפים את הצבע: מקצוע מספק, לימודים מעניינים, משפחה מלוכדת, ארוחה טובה, טיול יפה, חיבוק חם מילד או אהוב, או סתם מחמאה שממלאת את לבנו בשמחה. לצד הצבעים הללו, מצויים גם הצבעים העמוקים יותר, שדוהים פחות עם הזמן: הצבע המתווסף לאדם שמצא משמעות לחייו, הצבע שגילה אדם שהצליח לכבוש את תשוקתו, הצבע הנולד באדם שהפסיק לפחד מהשינוי, או צבעי הקשת הניבטים מעיני האדם שפתח את לבו. בעוד שסוג הצבע הראשון תלוי בהשגת דבר מה חיצוני וחולף, השגת הסוג השני תלויה באדם עצמו בלבד, במאמציו ובכיבושיו הפנימיים.

29

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

אמנויות הטאו השונות מציעות דרך פנימית שדרכה האדם לומד להוסיף לחייו את הצבעים מהסוג השני. אך לפני שהאדם משיג את הצבעים הללו, עליו תחילה לגרד את השכבות הישנות – בדומה לתהליך צביעה של קיר ישן. שכבות של הרגלים ישנים, מחשבות שליליות, דעות קדומות, פחדים, אגואיזם, מסכות ושקרים. סיפור זן עתיק מיטיב לתאר זאת כך: שאל הנזיר את המאסטר: "עשרים שנה אני לומד כתבי קודש, עושה כל יום מדיטציה עמוקה, מהרהר

בנשגב יומם וליל, ועדיין לא הגעתי להארה. מה עוד עליי ללמוד?" ענה המאסטר: "השאלה היא לא מה עוד עלינו ללמוד או לקחת על עצמנו. השאלה היא מה עוד עלינו להשיל מעצמנו." ברגע זה זכה הנזיר בהארה. בעזרת תרגול הקליגרפיה האדם יכול לשאול את עצמו שאלות, כגון: איזה מצב פנימי עומד כרגע ביני לבין הקו המדויק? האם יש מתח, כעס או שיפוט עצמי? איזה הרגל, פחד או מחסום משפיעים כרגע על הכתיבה? ולחילופין, מה בתוכי הוביל ליצירת קו אסתטי, נחוש, פשוט ומדויק? איך אוכל לשמר את המצב הזה בתוכי? אלו הן שאלות המאפשרות ליצירה להפוך לתהליך שלם של התבוננות, שינוי וגדילה. חואנג יואן מדריך את תלמידתו: “ איני רוצה לא בקו גמיש מדי ולא בקו אמנותי מידי או מחוספס מדי; עליו להיות מהיר ומאופק, לא חתום בכוח ואף לא ברכות.

יש לצרף עצמה ועדינות … יש למצוא את קו האמצע הנכון, את שביל הזהב, כדי לתפוס את החיים .” כדי למצוא את שביל הזהב, שם מופיעים שלל צבעי הקשת, אין הכרח בשיעורי קליגרפיה או בתרגול של אמנות כזו או אחרת, יש צורך בתשומת לב פשוטה כלפי פעולותינו בחיי היום־יום, ורצון לשנות, לדייק ולהחיות אותן מבפנים. כל פעולה משולה לשרטוט של קו אחד, וכמו שרטוט של קו, היא דורשת ריכוז, דיוק, אהבה, נחישות ופשטות. אוסף של פעולות כאלו מוביל את האדם ליצירת אמנות צבעונית והרמונית שנקראת – החיים. הרווח בפעולות הללו הוא שלנו בפרט, ושל עולמנו בכלל. בהצלחה! היא תנועה של אנשים החולמים על עולם טוב יותר, המתחיל קודם כל ולפני הכל באדם טוב יותר. אדם זה נמצא בתוך כל אחת ואחד מאיתנו – זה המבקש לגעת בחיים, לראות את האחר, לחזור לידיעה הפנימית שאנחנו חלק ממשהו רחב יותר. המילה ״אקרופוליס״ משמעה ״העיר העליונה״ – אותו חלק גבוה בערי יוון העתיקה, המסמל את החלק הגבוה באדם (בדומה לקונספט של ״ירושלים של מעלה״). בכולנו יש ערים ״נמוכות״ – מקומות של אגו ונפרדות, אבל בכולנו יש גם מן הערכים האוניברסליים – הטוב, הצדק, היופי, האומץ והאמונה. אנו מאמינים כי העולם היום זקוק ליותר ״ערים עליונות״ שכאלו – אשר לא בנויות מאבן אלא מבני אדם שמחפשים להכיר את עצמם ולגלות מחדש את הקשר הנסתר המחבר אותנו זה לזה, לטבע ולמורשת האנושית. אקרופוליס

החדשה

31

גיליון

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

סקירות ספרים המשך

—שמש - סיון פס

כתיבה טובה

סקירות ספרים

—שמש - סיון פס

הוק & פן/מ.א. ג'וניור, עריכה: יפעת קלוגר, הוצאה: ספרי ניב הוצאה לאור, 9159 95

עמ'.

" הוק האדים והתעצבן. הוא ניסה לנעוץ את חרבו בפיטר פן, אך לא הצליח. פיטר פן עף מעליו והוק כמעט נפל למים, הישר אל התנין הרעב, אך בשנייה האחרונה הצליח לבלום את עצמו והוא נעצר על קצה התורן." (עמ' 2).

הקרב בין פיטר פן לקפטן הוק הוא קרב אינסוף, פיטר פן תמיד מתעמת עם הוק ואז חוזר חלילה . האם תהיתם מה קורה אילו אחד מהם היה מת ? מ.א. ג'וניור בספר הביכורים שלו עונה על התשובה בדרכו, הספר הזה הרגיש לי כמעין What if?- מה היה קורה אילו ... כבר בהתחלת הספר, יש עימות בין פיטר פן להוק, ובו פיטר פן אכן הורג את הוק. פיטר פן לא יודע מה קורה לו, הוא משתעל, שערו מתחיל להלבין . פיטר אומר לטינקרבל שהאדם היחיד שיש לו תשובות למצבו הוא הצ'יף הגדול, מנהיג של שבט האינדיאנים או טיאגרה, ביתו של הצ'יף . הצ'יף אומר לפיטר פן שנשארו לו 3 ימים לחיות, מכיוון שעם הריגתו של הוק תם הקסם הנצחי .

לונדון, 5991 , פנימיית הריסון . ג'ון הוק ומתיו פן הם שני ילדים יתומים שמאוד אהבו את הסיפור של פיטר פן, השניים אוהבים לקרוא את הסיפור לפני השינה, והם אוהבים לדמיין – מה היה קורה אילו, עד שנכנסת לחדר המנהלת אליזבת מארק ואומרת להם ששינה זה חשוב לבריאות. אחרי שהמנהלת עוזבת, משהו דופק על חלון חדרם, ברגע שהחלון פתוח הם בהתחלה חושבים שזה גחלילית ואז הם לא מאמינים שזאת טינקרבל . טינקרבל מסבירה להם שאחד מהם יהיה פיטר פן, בעזרת אבקת קסם שהיא פיזרה עליהם הם יצאו מחלון הפנימייה ועפו לארץ לעולם לא עם טינקרבל . בהגיעם לארץ לעולם לא, יש גילויים של קנאה בין שני החברים, גם הם הולכים לצ'יף, והצ'יף אומר להם שאחד יהפוך להיות פיטר פן והשני יהיה קפטן הוק . אז נכון שזהו ספר פנטזיה לנוער, אבל אין כמו דמיון להוסיף לסיפור המוכר של פיטר פן וקפטן הוק . בעיניי, ל - מ.א. ג'וניור יש דמיון מפותח . הכריכה מושכת את העין, מאוד יפה ויש משהו מאוד מיוחד וקסום בכריכה . ממליצה מאוד . "לפתע נכנסה לחדר גברת מארק. וליתר דיוק – אליזבת מארק, מנהלת הפנימייה. אישה מרירה וקשה שכבר שכחה מזמן מה זה לדמיין." (עמ' 52 .) סקירות ספרים —שמש - סיון פס

30

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

סקירות ספרים המשך

—שמש - סיון פס

פרטיזן בתל אביב/ספיר רוזנבוים, Partisan in Tel Aviv/Sapir Rozenboim עריכה: לירון פיין, עריכת לשון: רסל דיקשטיין, הוצאה: ספרי ניב , 9159 399 עמ', כולל: תודות .

"הוא עמד לעזוב את הבית. עוד באותו הבוקר הוא הזדרז וחתם על חוזה שכירות, ותכנן לספר על כך להוריו מייד כשייכנס הביתה. ככה. זה יהיה הכי טוב. אלא שלבסוף הוא ויתר על הרעיון. הרי אף פעם לא קל איתם." (עמ' 2.) ספר הביכורים של ספיר רוזנבוים מביא מבט שונה על חייו של שלומי ושל משפחתו והשינויים

שעובר שלומי כאשר קורים דברים בחייו. עלילת הספר מתחילה ביולי 5993 , בחדרה. שלומי חותם על חוזה שכירות ורוצה להודיע להוריו, הוא יודע שהם לא יאהבו את הרעיון שהוא עוזב את הבית למקום אחר, פשוט עף מהקן ורוצה להתחיל את חייו. שלומי דור שני לשואה ומכיר את כל הסיפורים שאביו סיפר לו כולל על הפרטיזנים שהצילו את אביו, שלומי עובד בתל אביב בחברת היי טק אבל הנסיעות מתישות אותו. כשהוא מבשר להוריו על המעבר לת “ א, הוא לא מקבל את התגובה שקיווה לה, אולם אמו בכל זאת דואגת לו לאוכל לפני שהוא יוצא.

ביום המעבר, שלומי מוצא חנייה בכניסה לבית, ומתחיל להעביר את חפציו. במהלך עלייתו לדירה עם שקיות בידו, נפתחת דלת ושכנה מבוגרת מבקשת את עזרתו, הוא אומר לה בנימוס שהוא רק ישים את דבריו ויירד לעזור לה. כך הוא פוגש את לואיז, אלמנה שילדיה גרים רחוק ובקושי מבקרים. היחסים ביניהם, המתחילים כיחסי שכנות, משתנים ושלומי לומד רבות מלואיז על החיים. במקביל לעלילה של שלומי, יש עוד עלילה מקבילה, גיבורת העלילה היא בטי, אישה גרושה ואם לשרון, ילד בן 3 . בעלה לשעבר של בטי, מתי, הוא חולה שליטה. גם לאחר שבטי התגרשה ממנו מכיוון שהוא בגד בה, הוא רוצה לדעת איפה ומה היא עושה כל יום, עד כדי מעקב אחריה גם כשהיא עם אנשים אחרים. בטי ושלומי נפגשים באקראי בקופת החולים, שלומי מרגיע את בנה של בטי שאינו יכול לשבת בשקט במתנה קטנה. בפעם השנייה הם נפגשים בבית המרקחת ובטי מנסה לגלות יותר פרטים על שלומי ולהחזיר לו את המתנה. במפגש הבא המתרחש בדירה של שלומי, בטי פורצת גבולות ושלומי נכנע לכל דבר שהיא רוצה, אהבה פורצת גבולות. השינויים שעובר שלומי שוברים את השגרה שלו וקשה לו להתמודד איתם, מצד אחד יש לו את בטי אשר המשיכה אליה זה כמו פרפר לאש, ומצד שני יש את לואיז המלמדת אותו דבר אחד או שניים הקשורים להתמודדות בחיים. עלילת הספר תפסה אותי על ההתחלה. העדפתי את לואיז, אישה מבוגרת שעברה הרבה בחייה, יודעת מה היא רוצה ומלמדת את שלומי מה טוב בחיים כולל להציב מטרות בחייו, על פני בטי חסרת הגבולות. הספר מבוסס בחלקו על אירועים אמיתיים אשר חווה המחבר. נהניתי לקרוא, שאפו על ספר הביכורים. "לא כל הפרטיזנים הם אותו הדבר. יש כל מיני פרטיזנים. יש את הפרטיזן השורד, יש את הפרטיזן הנאבק." (עמ' 562 .)

32

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

סקירות ספרים המשך

—שמש - סיון פס

מצחיקולים – הסיפור המבהיל על הפסל הגנוב/טוני אבוט Goofballs#9: The Startling Story of the Stolen Statue by Tony Abbott איורים: קולין מאדן, תרגום: יניב פרקש, שנת הוצאה לאור של המקור, 9159 הוצאה: הוצאת ספר לכל בע"מ, 9152 טרילוגיה/סדרה: הספר השני בסדרת ה"מצחיקולים ". 515

עמ'.

טוריום כדי לפתור תעלומה? פנקס הרמזים שלי מוכן לגמרי!" (עמ'

" ואולי קוראים לנו לספור - טריה -

53). ג'ף באנטר הוא המצחיקול הראשי יחד עם חבריו - בראיין רוני, קלי סמיטס ומארה לובין .

המצחיקולים כבר פתרו מקרה ראשון בו רעם נעלם והיה אפשר להגדיר את התעלומה שהם פתרו כפשע המאה . הפעם המצחיקולים נקראים כדי לפתור תעלומה כאשר הזמן הקצוב להם לפתור אותה הוא שעתיים בלבד . - טריה - ספור טוריום נקרא כך מכיוון שמעלה גירית הוא בית ספר קטן, ולכן אולם הספורט, הקפיטריה והאודיטוריום חוברו יחדיו, והיו צריכים למצוא שם והשם שנקבע היה – - טריה - ספור . טוריום המנהל היגיניס קורא למצחיקולים, ג'ף כותב כל מילה שהמנהל אומר לו בפנקס הרמזים . באם לא יימצא הפסל, המנהל מודיע להם שהוא יצטרך לבטל את מסיבת היובל לכבוד סימון פלנקט שהיה המנהל הראשון של בית הספר – מעלה גירית .

במקום הפסל היה מוסתר מתחת לבד לבן ערימה של כיסאות מונחים זה על זה .

המצחיקולים שיודעים שאין להם זמן רב, מחפשים רמזים ומוצאים אותם במקומות מוזרים, בין אם זה עיפרון זהב שבור או סקייטבורד מוחבא בתוך פסנתר . האם הם ימצאו את הפסל האבוד ? אז נכון שזה הספר השני בסדרה, אך ניתן לקרוא את הספר בלי בעיה, בהתחלת הספר יש תקציר למה שקרה בספר הראשון בסדרה . הספר בכריכה קשה, מנוקד ויש איורים מצחיקים כמו המצחיקולים. ספר חמוד ומצחיק . הספר מתאים לגילאי 2-9 . ממליצה מאוד . "מה שאני מנסה להגיד זה שהפסל של המנהל הראשון שלנו, המנהל פלנקט, הפסל שאמור להחשף בחגיגה הערב – נגנב!" (עמ' 99 .) סקירות ספרים —שמש - סיון פס

33

Made with FlippingBook - Online magazine maker