זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

ברנר אלכסנדר בן יעקב ולאה יליד חוסט, צ'כוסלובקיה

נולדתי בשנת 6291 בחוסט שבצ'כוסלובקיה. אבי היה חייט ואמי עקרת בית. היו לי עוד אח ואחות. בילדותי למדתי בבית ספר צ'כי. כילד אהבתי לשחק כדורגל. לאחר שההונגרים כבשו את האזור, התגברה האנטישמיות. כאשר הייתי בן 51 התחלתי ללמוד מקצוע, ניקוי מעיים של בעלי חיים על מנת להכינם לייצור נקניקים, ואף עבדתי במקצוע זה בשנים 34-2491. מאחר ופשיסט השתלט על

העסק שבו עבדתי, החלטתי לעבור לבודפשט, שם המשכתי באותה עבודה.

בסוף שנת 3491 הוקם בבודפשט גטו, אני העדפתי לחזור לעיר הולדתי, חוסט. במרס 4491 נכנסו הגרמנים לעיר והיהודים הוכנסו לגטו. לאחר כחודש נשלחנו לבירקנאו. לאחר כ-01 ימים נשלחתי לוורשה, שם הועסקתי בפינוי הריסות עקב הפצצת בעלות הברית. לאחר כמה חודשים, כאשר נשמעו התותחים המפציצים את האזור הוחלט להעביר את עובדי הכפייה לדכאו. לאחר זמן קצר הועברנו משם למחנה מילדוף ולדלאגר. במחנה זה עבדתי כ-7 חודשים ביציקות מנהרות בטון להסתרת מטוסים. המלחמה התקרבה לסיומה. הגרמנים החליטו לחסל את האסירים באזור טירול. העלו אותנו על רכבת. בשלב מסוים, כאשר נודע כי הצבא האמריקני מתקרב מצד אחד, והרוסי מן הצד השני, החל נהג הרכבת לנסוע הלוך וחזור, ולאחר זמן לא רב נעצרה הרכבת באחת התחנות ואנו הורדנו, אך לאחר מכן אספו אותנו חזרה. עקב תנאי מזג האוויר חליתי בדלקת ריאות, למזלי הצלחתי להחזיק מעמד עד שהאמריקנים ששחררו אותנו בתחילת מאי 5491. נלקחתי לבית חולים ולאחר כשבועיים המשכתי לעבר מחנה העקורים בלנדסברג, גרמניה. משם נסעתי לדוד שלי בבודפשט והמשכתי לחוסט על מנת לאתר קרובי משפחה ששרדו. מאחר ולא פגשתי בקרובי משפחה, חזרתי לגרמניה, משם עברתי לצרפת. התגוררתי בפריס אצל דודתי עד מרס 9491, אז התגייסתי למח"ל (מתגייסי חוץ לארץ), הגעתי לארץ, התגייסתי לצבא ושירתי כשנתיים. בשואה איבדתי את אבי ואחי, אמי ניצלה. היא עלתה לארץ בשנת 5691. גם אחותי שרדה, עלתה ארצה ולאחר זמן היגרה לקנדה. עבדתי בבניין בכפר בלום. לאחר מכן עברתי לרמת גן ועבדתי בבית חרושת צה-דה. בהמשך עברתי לעבוד בליטוש יהלומים, מקצוע בו עבדתי במשך 53 שנה, עד יציאתי לגמלאות.

בשנת 5591 נשאתי לאישה את גרסיה.

לגרסיה ולי נולדו שלושה בנים: יעקב, אריה ואפרים ויש לנו 7 נכדים.

201