זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

פרידמן זאב בן שמעון וביילה יליד מיטל אפשה, צ'כוסלובקיה

נולדתי בשנת 7291 בעיירה מיטל אפשה, צ'כוסלובקיה. היו לי שתי אחיות וארבעה אחים. סבי שימש כדיין בעיירה, אבי היה בעל חנות מכולת וגלנטריה ואמי הייתה תופרת. בילדותי למדתי ב"חדר". בעיירה היו כ-021 משפחות יהודיות והיחסים עם השכנים הגויים היו טובים.

בשנת 9391 כבשו ההונגרים את המקום. לאחר הכיבוש הרגשנו בשינוי והחלנו לסבול מהגבלות. בשנת 1491 נשלח אבי למחנה עבודה. יום אחד נלקחו אמי וכל אחיי הקטנים למחנה השמדה. שכנה שראתה את המתרחש הציעה לי, נער בן 21, להישאר בבית ולא להצטרף לאימא - בכך ניצלתי. הצלחתי להגיע אל אבי ולספר לו את שקרה. נפרדתי מאבא בחיבוק, ומאז לא ראיתי אותו יותר. נותרתי לבד. ברחתי ממקום למקום, ובדרך לא דרך הגעתי לרומניה, ומשם לבודפשט. מצאתי מחסה בקרב הקהילה היהודית בעיר, והתחלתי לעבוד אצל כובען שאימץ אותי כבן. בשנת 4491 נרשמתי לעליית הנוער וקיבלתי תעודות מזויפות. כאשר קיבלתי צו גיוס לצבא, ברחתי לבוקרשט, שם הייתי עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה יצאתי במסע מרומניה לעבר איטליה. הייתי חבר בקבוצה של ההגנה ועברתי הדרכה בשימוש בנשק לקראת העלייה ארצה. בתחילת מרס 7491 עליתי עם מעפילים נוספים על אניית העזר “אלברטינה" אשר העבירה בלב ים את המעפילים לאנייה “שבתאי לוז'ינסקי". האנייה הגיע לחוף ניצנים ב-21 במרס. קפצנו למים בניסיון לחמוק מהבריטים. הייתי בין הראשונים שקפץ למים, ואנשי הפלמ"ח הספיקו להבריח אותי לקיבוץ רוחמה. רוב מהמעפילים נתפסו וגורשו לקפריסין. בשואה איבדתי את הוריי, שתי אחיות וארבעה אחים וכן סבא וסבתא.

בשנת 6591 נשאתי את שושנה לאישה.

לשושנה ולי יש שני ילדים: הילה ושמעון, ושני נכדים.

הייתי נהג משאית עצמאי ועסקתי בהובלת מוצרי נגרות לבניינים.

התנדבתי למשמר האזרחי והייתי פעיל בארגון “בני ברית".

219