זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

ארביב דוד בן חי ונסריה יליד טריפולי, לוב

נולדתי בשנת 7391 בטריפולי, לוב. אבי היה חייט ואמי עקרת בית. אני הייתי הילד השני להוריי, בהמשך נולדו עוד 7 ילדים.

בעקבות הצטרפות איטליה לכוחות הציר ביוני 0491, החלה הפגזת טריפולי. בקומה התחתונה שמבנה שבו גרנו היה מקלט, דודותיי וילדיהן הצטרפו אלינו מאחר וגרו ברובע היהודי שבסמוך לו היו תחנת כוח ומחסנים, אליהם כוונו ההפצצות. כאשר תדירות ההפגזות גדלה, עברנו לקומה התחתונה על מנת שיהיו קרוב יותר למקלט. בשנת 2491 נלקח אחד מדודיי לעבודות כפיה. הוריי חששו מהבאות, לכן העמיסו עגלה רתומה לסוס ויצאנו לכפר ערבי סמוך. התנאים במקום היו בלתי נסבלים, לכן עברנו לכפר אחר והשתכנו בביתו של בעל משק יהודי, שם התנאים היו טובים יותר. הבית היה בסמוך למחנה צבא גרמני. סופר לי כי דודותיי התחבאו בתוך שטיחים מגולגלים מאימת החיילים הגרמנים. אבי נהג לצאת רכוב על אופניו להשיג מזון בשוק השחור בעיר. בתחילת 3491 חשנו הקלה לאחר שהבריטים כבשו את לוב והגרמנים נסוגו. משפחתי חזרה לטריפולי והתחלתי ללמוד בבית הספר עברי ובחדר. בנובמבר 5491 נערך בטריפולי פוגרום ו-331 יהודים נרצחו. בני משפחתי חששו שהאירועים יחזרו על עצמם ולכן יצאנו את הבית ועברנו לגור סמוך לרובע היהודי.

ביוני 8491 נרצחו 41 יהודים בפרעות נוספות.

משפחתי נותרה בעיר עד שנת 9491, ובספטמבר עלינו ארצה.

בשנת 7691 נשאתי את חנה לאישה. נולדו לנו שלושה ילדים: אביחי, אופירה וסיגלית.

לחנה ולי 6 נכדים.

הייתי קצין בחיל האוויר. לאחר פרישתי שימשתי בהתנדבות כמזכיר וכגזבר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב. אני ממשיך בפעילותו בארגון עד היום, ועוסק בשימור ובהנצחת מורשת יהודי לוב.

230