זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

חסון לאה בת אהרון וטומה נעים ילידת מיזורטה, לוב

נולדתי בשנת 7291 בלוב. כאשר הייתי בת שנתיים דודי אימץ אותי ואת אחותי ואחיי מאחר והיה חשוך ילדים. הדוד היה עשיר ואנו חיינו בביתו חיי מותרות. הלכנו להצגות, לגן חיות וחיינו חיים טובים. מידי פעם נסענו לבקר את הורינו. כאשר הייתי בת שבע וחצי עבר דודי למיזורטה שם התחלתי ללמוד בבית ספר איטלקי.

אני זוכרת את האפלה בלילות עם פרוץ הקרבות בלוב, והפצצות הבריטים על הכוחות האיטלקיים והגרמניים. משפחות רבות ברחו לכפרים הערביים וגרו כמה משפחות בדירה אחת. הדוד שלי המשיך בעבודתו והיה נוסע לעיר לקנות מוצרי מזון בשוק השחור. מסיבה זו לא סבלנו מרעב. מי שלא היה לו כסף סבל מרעב כיוון שמזון קיבלו בהקצבה תמורת תלושי נקודות. הערבים קיבלו אותנו יפה ועזרו לנו מידי פעם. למרות המצב, שמרתי על קשר עם הוריי הביולוגיים. בכל שנות המלחמה חיינו בכפרים כי פחדנו מהחיילים הגרמנים שהסתובבו בעיר ונטפלו לבנות וחיפשו יהודים. עקב המלחמה נאלצתי להפסיק את הלימודים. בתחילת 3491 כבשו הבריטים את לוב ומשפחתי חזרה לביתה בעיר. כל בני משפחתי נותרו בחיים. באותה שנה נישאתי ליוסף חסון. בני הבכור, אפרים, נולד בלוב בשנת 5491. הגשנו בקשה לעלות ארצה אך נדחינו. בשנת 8491 נסענו לאיטליה, שם נולדה בתי חיה, ובמרץ 9491 עלינו לארץ באמצעות פעילי הסוכנות באנייה קזרטה. בשנים הראשונות בארץ עבדתי בגידול ירקות במושבים הסמוכים לרעננה. בהמשך עבדתי בעיר כמטפלת בילדים. ליוסף ולי נולדו הילדים: אפרים, חיה, שלום, אברהם, ויקטור ז"ל, טובה גילה ודוד. יש לי 12 נכדים ו-82 נינים.

אני ובעלי שימשנו גם כמשפחה אומנת לצעירים נזקקים.

233