זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

רוזן מרים בת עמנואל-קונרד ואדית הירש ילידת פריז, צרפת

נולדתי בפריז בשנת 4391. הוריי ברחו מגרמניה בשנת 3391, עם עליית היטלר לשלטון. בגרמניה אבי, עמנואל, היה מרצה באוניברסיטה ואמי הייתה גננת. הם הגיעו לפריז כפליטים. אני ואחי נולדו בצרפת. לאור הנסיבות החל אבי להתפרנס כצלם ילדים. מצבינו הכלכלי היה קשה. הרבינו בטיולים, כך מצא אבא לקוחות וכמובן שצילם גם אותי, לכן יש לי תצלומי ילדות רבים. לאחר פרוץ המלחמה

התנדב אבי ל'לגיון הזרים' ושירת באלג'יריה בתקווה לקבל אזרחות צרפתית.

נותרתי עם אמי ואחי בפריז. אני זוכרת אזעקות וריצות למקלט. בשנת 0491 החלה בריחה מפריז דרומה, לשטח החופשי. אימא שכרה מכונית ישנה ונהג ועם עוד חברה ומשפחתה יצאנו למסע בן עשרה ימים, נסיעה שבאופן רגיל נמשכת שעות אחדות. נאלצנו לסטות מהדרך בשל ההפגזות. הגענו לעיירה קטנה בשם סן גוטייה, ליד שאטורו, שם קיבלנו חדר במבנה שיועד לפליטים. בסוף 0491 חזר אבא מהצבא, אז קיבלנו חדר נפרד. התחלתי ללמוד בבית ספר. אבא עבד בסלילת כבישים. בחצר גידלנו ירקות וכמה תרנגולות. היינו המשפחה היהודית היחידה בכפר. הצלב האדום שלח אותי למשפחה בשוויץ להתאוששות ולאחר חודש הוכנסתי לפנימייה בסבואה, פנימייה נוצרית שקלטה ילדי פליטים לתקופות קצרות. בשנת 3491 לקחו שוטרים צרפתיים את אבי מביתו ל"מחנה עבודה", ממנו לא שב, הוא מצא את מותו במיידנק. אמי שלחה אותי ואת אחי בעזרת ארגון יהודי למשפחה נוצרית. לאחר זמן קצר מצאנו את עצמנו בחווה נידחת אצל איכרה רווקה ומבוגרת, בעוד אמי הסתתרה ליד העיר ליאון. אחי ואני נשארו בחווה עד 4491. אמי שמעה כי בעלת החווה רוצה להעביר אותי לנצרות. היא שלחה את דודי, אח של אבא, להוציא אותי מהמקום. האיכרה הטובה שהושבעה לא להיפרד מהילדים בכל תנאי, התנגדה ולא האמינה לדוד, ומאחר ואנו לא הכרנו אותו, בתחילה סירבנו להצטרף אליו, אך לבסוף הוחזרנו לאימא. במלחמה איבדתי את אבי, עמנואל, ואת סבתי, קלרה ליינס. שפתח מוסדות לילדים יתומים. היא עברה ממוסד למוסד ואנו נדדנו OSE לאחר המלחמה עבדה אמי בארגון אתה. הייתי בין מעפילי “יציאת אירופה תש"ז", הלוא היא ה"אקסודוס". האנייה יצאה מנמל סט בצרפת ביולי 7491 ועל סיפונה כ-005,4 מעפילים. האנייה נתפסה בידי הבריטים, גורשה לנמל פורט דה בוק בצרפת, ומשם לגרמניה. הגעתי ארצה בשנת 8491, כאן חיכו לי סבי וסבתי, הורי אבי, שגרו בפרדס חנה. אמי, אני ואחי נקלטנו במוסד הילדים “אהבה" בקרית ביאליק.

בשנת 8591 נישאתי לשמואל רוזן.

לשמואל ולי נולדו שני ילדים: עמנואל ודנית, ויש לנו שישה נכדים ונין אחד.

עבדתי ב"יפעת", חברה העוסקת באיסוף ובתיעוד קטעי עיתונות. אני מתנדבת בביטוח לאומי; בייעוץ לקשיש ובביקורי בית אצל קשישים בודדים.

רואיינתי בפרויקט של סטיבן שפילברג וב"יד ושם".

239