זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

אבירם ברוריה בת משה ואנה וכטר ילידת כרלאו, רומניה

נולדתי בשנת 6291 בעיר כרלאו, רומניה. אבי היה פקיד ואמי עקרת בית. מרבית תושבי המקום היו יהודים. היה לי אח מבוגר יותר שלמד בישיבה, ואחות צעירה. בילדותי למדתי בבית ספר יהודי. הגרמנים הגיעו לאזור בסוף שנת 9391. בתי הספר היהודיים נסגרו. אבא נלקח לעבודות כפייה; הוא הועסק בניקוי שלג ברחובות ובגיהוץ מדי חיילים. גם אמי,

אני ואחיי עסקנו בפינוי שלג. בסוף 0491 הוכנסה משפחתי לבית סוהר בעיר בוטושן, שם היינו עצורים במשך כחודש. לאחר ששוחררנו, חזרנו לביתנו אך מצאנו אותו הרוס וריק - נותרנו ברחוב. לאחר זמן מה הצלחנו לקבל לידינו את דירתנו. עם התקרבות הגרמנים נשלחנו לסוליצה, הוחזרנו לביתנו ושוב גורשנו לשם. בסוליצה עבדו הנשים והגברים בכריתת עצים ביערות. לחם וירקות כמעט ולא היו, עיקר מזוננו היה ממליגה. בשנת 4491, כאשר הגרמנים החלו לסגת, חזרנו לכרלאו. עדיין שרר מחסור במזון, וגם כסף לא היה מאחר ולא הייתה עבודה. במלחמה איבדתי את משפחת אבי אשר מצאו את מותם בשעה שהגרמנים שרפו את עיירתם קולומאה שבפולין. לאחר המלחמה הגיעו לעיר מדריכים מהארץ ועשו נפשות לעלייה. אני ואחיי היינו בהכשרה במשך כשנה ועלינו לארץ באנייה “פן יורק”, היא “קיבוץ גלויות”, בתחילת 8491. גורשנו לקפריסין, לבסוף הגעתי לארץ ביוני 8491. אחותי הצעירה עלתה עוד קודם, וההורים הגיעו ארצה בשנת 0591.

בשנת 9491 נישאתי לקרול אברמוביץ.

הייתי מטפלת במעון ילדים.

יש לי שני ילדים: מאיר וצפורה, שמונה נכדים וארבעה נינים.

242