זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

אייזנקרפט דוד בן משה ואנה יליד צ'רנוביץ, רומניה

נולדתי בשנת 4391 בצ'רנוביץ, רומניה. אבי היה סוחר בהמות ואמי עקרת בית. גדלתי במשפחה מסורתית עם אחי פיליפ ואחותי הילדה. היינו משפחה אמידה וגרנו בבית שהיה שייך לסבא. בשנת 1491 הרומנים, בהוראת הגרמנים, גורשו היהודים לטרנסניסטריה. הם זימנו את המשפחות ועשו סלקציה. חלק מהנוכחים נשלחו הביתה. מעל לגג

הבניין אליו נאספנו עמדו חיילים רומנים וצלפו ביהודים שחזרו לביתם. אבי ניצל בנס. יהודים שלא “נבחרו" לגירוש נלקחו לגדת נהר פרוט, שם הם נורו. כך נהרגו יצחק שפרבר, אח אמי, והגיס של אמי, יוסף ג'אבר (בנו חי היום ברעננה). המיועדים לגירוש נדרשו להתייצב בתחנת הרכבת עם מטען של 52 ק"ג. בחורף קשה הגענו לגבול אוקראינה, נדרשנו לרדת מהרכבת ולמצוא לעצמנו מקום מגורים. צעדנו עם אלפי יהודים בשעה שחיילים רומנים אבטחו את המסע. עברנו את נהר נייסטר לכיוון אוקראינה. חייל אחד שקיבל שוחד מאבא הציע לנו ללכת אחרונים בשיירה כדי שנישאר בעיירה ברשט, לדבריו הממשיכים בדרכם יירו על גדות הנהר. בעיירה כבר היו יהודים ממשלוחים קודמים. מצאנו מגורים בבית גדול שגרו בו כ-001 איש. אבי נדבק מיד בטיפוס. דודתי שהגיעה לעיירה עוד קודם, לקחה את אבא לטיפול בביתה הקטן. לאחר זמן קצר חלתה גם אמי בטיפוס והדודה ליזה, שהייתה “אישה עם נשמה גדולה", אספה אליה גם את אימא, אותי ואת אחיי. וכך חיינו 51 נפשות בבית הזעיר ברחוב דולנה. אני ואחי ישנו מתחת לשולחן. בזכות הדודה ליזה אני ומשפחתי שרדנו את השנים הקשות. אנשים נפטרו בהמוניהם מטיפוס ומרעב. אני זוכר תמונה שחזרה על עצמה מדי יום; עגלות ועליהן מוטלות ערמות של גופות שפונו מן הרחוב הראשי של העיירה. הילדים הם שפרנסו את המשפחה. המבוגרים חששו להסתובב ברחובות כיוון שאנשים היו נחטפים לעבודות פרך לחודשים ארוכים. כך סחרו הילדים בחפצים שהביאו אתם והצליחו לשרוד בעיקר ממרק של קמח תירס. אני זוכר שאבי אמר כי הבהמות שלו קבלו מידיו אוכל טוב יותר. בשנת 4491 נכנסו הרוסים. אבא גויס לצבא הסובייטי. אמי, אני ואחיי נאלצנו לחזור לצ'רנוביץ ללא אבא. הלכנו ברגל ונסענו ברכבות עם משפחות נוספות. אימא נלקחה לעבודות ביער ואנו נותרנו ללא אב וללא אם. כאשר אבא חזר לחופשה הוא ערך מהומה במפקדה הרוסית, עוד באותו ערב חזרה אמי לביתה ואבא חזר לצבא. גם בצ'רנוביץ עזרנו, הילדים, בפרנסת המשפחה. אני ואחי קנינו ומכרנו סיגריות. ב-5491 חזר אבי מהצבא ובשנת 6491 עברנו לדורוהוי במולדבה. בשנת 1591 קיבלה אחותי אישור נסיעה לישראל והצטרפה למשפחה ברעננה. הוריי, אחי ואני עלינו ב-8591 ואף אנו הגענו לרעננה. אמי חלתה בצהבת ונפטרה זמן קצר לאחר מכן.

עבדתי כנהג משאית והובלתי אפרוחים במשך 53 שנים, לאור זאת אני מכיר את הארץ כאת כף ידי.

בשנת 1691 נשאתי את מינה לאישה. יש לנו שני ילדים: מלכה ומשה, ו-2 נכדים.

250