זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

גלסקי סוניה בת ברוך ופרומה שוורץ ילידת בריצ'ן, רומניה

נולדתי בשנת 8291 בבריצ'ן, מולדובה שברומניה. אבי התפרנס מהכנת חישוקי עץ לגלגלי עגלות. היו לי שני אחים, יונה ולייב, אח נוסף נפטר בילדותו. אני זוכרת שהיו לי ימי ילדות טובים. למדתי כמה שנים בבית ספר מקומי, וכאשר נכנסו הרוסים, למדנו רוסית. בשנת 1491 החלו הגירושים לטרנסניסטריה. בתחילה רוכזו תושבי העיירה במגרש הכדורגל, ומשם נלקחנו אל מחוץ לעיר במסע לעבר

סיקורל, יאמפול וקסאוץ. כל העת הצלחנו כל בני המשפחה להישאר יחד.

אני זוכרת היטב את גופות הילדים המתים שנותרו לאורך הדרך.

אמי, פרומה, ואחיה נפטרו באאובודובקה. אני המשכתי במסע עם אבא לעבר לילניץ, שם התגוררנו בדיר חזירים. יום אחד יצא אבי להביא אוכל וקפא למוות. נותרתי בודדה. דוד שלי אסף אותי אליו. הדוד איבד את בתו ואני הייתי להם כבת. הדוד היה בעל מקצוע, כך שהצליח לעבוד ולפרנס בדוחק את אשתו ואותי. התגוררתי בבית הדוד עד סוף שנת 4491, אז שחררו הרוסים את האזור. חזרתי לעיירת הולדתי בריצ'ן והתגוררתי אצל דודותיי. לאחר זמן מה הוכנסתי לבית יתומים בבוקרשט. דודי, אח של אמי, שהתגורר באנגליה שמע ששרדתי ושאני בבית יתומים. הוא דאג למסמכים הדרושים והביא אותי לאנגליה. נותרתי שם עד שנת 0591, אז החלטתי להצטרף אל חבריי מרומניה שעלו ארצה.

בתחילה התגוררתי ב"בית חלוצות" ועבדתי בבית חרושת “אתא".

בשנת 5591 נישאתי לאברהם גלסקי.

לאברהם ולי נולדו שני ילדים: חנן וראומה ויש לנו 5 נכדים.

268