זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

גרוסמן מרטין בן יוהן ולוטי יליד בוקרשט, רומניה

נולדתי בשנת 2391 בבוקרשט, רומניה. אבי היה אדריכל ומהנדס בניין. בצעירותו אבי היה פעיל ב”שומר הצעיר” בעיר הולדתו, צ'רנוביץ. ביתנו היה חילוני ואני קיבלתי חינוך קוסמופוליטי עם אהדה לקומוניזם. בבית דיברנו גרמנית. בשנת 9391 עברנו לעיר בלץ שבסרביה עקב עבודתו של אבא. בעיר זו התחלתי ללמוד בבית הספר היסודי.

בשנת 0491 עבר האזור לשליטת הרוסים, אך החיים נמשכו כבעבר.

עם הפלישה הגרמנית בשנת 1491 החלו הפצצות מהאוויר. החזית התקרבה לעיר ומשפחתי: הוריי וסבתי, אימא של אבי, החליטו לברוח לפנים רוסיה. נדדנו במשך כמה חודשים בצעדה רגלית ובנסיעות ברכבות משא. אני זוכר את ההפצצות המחלות והרעב, הקור והחרדה התמידית מאיבוד בן משפחה. יש לי גם זיכרון חוויה נעימה, באחת מתחנות הרכבת אכלתי גלידה ופגשתי קרוב משפחה. בסוף 1491 הגענו לקזחסטן. התיישבנו בעיר פטרופבלובסק שבצפון המדינה, שם החל אבי לעבוד כמהנדס בניין בתחנת כוח. תנאי המגורים ומזג האוויר שם היו קשים. בחורף הטמפרטורה הגיעה ל-34 מעלות מתחת לאפס. בזכות עבודתו של אבא זכינו למזון. למדתי בבית ספר מקומי. עליי ציין לטובה את המורים הטובים שהיו לי ואת הספרייה העשירה שם שאלתי ספרים מידי כמה ימים.

לאחר המלחמה הצליח אבי בעל התושיה להשיג אישור לחזור לצ'רנוביץ, ובשנת 6491 חזרנו לבוקרשט.

למדתי הנדסת מכונות וחשמל באקדמיה הצבאית בבוקרשט. בהמשך עבדתי כמהנדס בחברות גדולות והגעתי לתפקידים בכירים.

נשאתי לאישה את אנה, פסיכולוגית חינוכית. בשנת 6791 עלינו ארצה. אשתי נפטרה בארץ לפני כ-51 שנה.

עבדתי בחברת המעליות “נחושתן” עד יציאתי לגמלאות.

כיום אני ובת זוגי, אריקה, משתתפים בחוגים שונים ובפעילויות עירוניות מגוונות בעיר.

270