זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

טבק חנה (נחמה) בת משה וטובה נטיצאן ילידת חוטין, רומניה

נולדתי בשנת 5291 בחוטין, בחבל בסרביה, באותה תקופה תחת שלטון רומניה. אבי היה איכר. בעיר גרו גם הסבים והסבתות שלי. למדתי בבית ספר ממלכתי בעיר. ב-0491 חזרו הרוסים לשלוט במקום והאדמות של אבא הוחרמו והוא נאלץ להיות עובד שכיר.

בשנת 1491 החלו הגרמנים להפציץ את האזור. הרוסים ברחו והגרמנים נכנסו בליווי הרומנים. בעוד העיר בוערת מההפצצות, רבים מהיהודים ברחו לעבר הדנייסטר, אך הגרמנים הגיעו גם לשם וירו בהם. ברחתי עם הוריי, אחי ואחותי לאזור שבו גרו מכרים גויים שנתנו לנו מחסה לתקופה קצרה. כעבור כמה ימים ניתנה פקודה שעל כל היהודים להתרכז בכיכר העיר. בסוף יולי 1491 הועלינו עם מעט מטלטלים על עגלות ונלקחנו לגטו סקוריני. לאחר חודש בגטו הוצעדנו במשך כשבוע. ישנו בשדות, וקיבלנו מעט מאוד אוכל. בשלב מסוים הפרידו אותנו מהזקנים ומהחולים. מאוחר יותר נודע לי כי הם נורו למוות. לאחר צעידה מפרכת, מלווה בהתעללויות, הגענו לעיר אוטקי אשר על שפת הדנייסטר. עדויות לפוגרום שהיה שם היו פזורות לרוב. על הקירות ראינו כתובות דם: “נקמו את מותנו". הועברנו למוגילוב, מצדו השני של הנהר, והמשכנו במסע. רבים מתו בדרך ולא היה ניתן לקוברם. בעיר מורפה שוכנו כמה מאתנו בבתי יהודים, השאר לנו במבנה בית הספר. בשנת 4491 לקחו הגרמנים את אחי גדליה לעבודה במפעלי “גרופ". עם התקרבות הרוסים, הגרמנים ברחו ולקחו עמם את העובדים שישמשו כמגן אנושי. גדליה נהרג באחד הקרבות ביאסי. שבתי לחוטין שהייתה בשלטון סובייטי, ובשנת 6491 הורשתי לחזור לרומניה. בני משפחתי הגיעו לעיר טקוץ, שם חיו כפליטים. אני ואחותי הצטרפנו להכשרה לקראת העלייה לארץ. אני חושבת כי שליחי עלייה ב' הם אלו ששלחו אותנו ברכבת לאוסטריה, משם עברנו את הגבול ברגל והגענו לאיטליה. בשנת 6491 שהינו תקופת מה בכפר איטלקי עד למציאת דרך לעלות ארצה. בתקופה זו היינו בחסות הסוכנות וקיבלנו מזון טוב והתאוששנו. בספטמבר 7491 הפלגנו לארץ באניית המעפילים “אף על פי כן". האנייה נתפסה והמעפילים גורשו לקפריסין, שם שהינו כשנה. בשנת 8491 הגענו ארצה. הוריי הגיעו מאוחר יותר. בשואה איבדתי גם את סבי וסבתי מנחם מנדל ומירל נטיצאן וכן דוד ועוד כ-02 בני משפחה קרובה.

בשנת 0591 נישאתי לחיים טבק.

הייתי מטפלת בילדים והתנדבתי לסייע לקשישים מטעם הביטוח הלאומי.

לחיים ולי שני ילדים: מיכאל וישראלה ו-6 נכדים.

279