זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

לקסר בנימין בן אברהם ושרה יליד חרלאו, רומניה

נולדתי בשנת 8291 בחרלאו שבחבל מולדובה, רומניה. אבי היה בעל מפעל לתפירת נעליים והעסיק גויים רבים. הייתי צעיר הילדים במשפחתי, היו לי 7 אחים ואחיות. בילדותי למדתי 4 שנים בבית ספר יהודי ושנתיים נוספות בבית ספר רומני. לאחר מכן גורשנו, הילדים היהודים, מבתי הספר. עד לכניסת הגרמנים סבלנו מהצקות השכנים. למזלנו, את המפעל של אבא לא הלאימו.

לקראת סוף המלחמה נכנסו הרוסים לאזור. עקב המלחמה בין הגרמנים לרוסים סבלה העיר מהפגזות. בעקבות כך פונינו לעיר בוטושאן. כאשר הגרמנים נסוגו מרומניה, הם עברו בעיר. הם לקחו בני נוער יהודים על מנת שיעזרו בחילוץ הטנקים שלהם ששקעו בשלג. הטנקים כוסו בשלג עד לגובה הצריח, ואנו לא הצלחנו במשימת החילוץ. לקראת בוקר שוחררנו וחזרנו לבתינו. אחיי הגדולים נלקחו למחנות עבודה. למרות העבודה הקשה, הרעב והתנאים הקשים, כל אחיי חזרו הביתה בשלום.

נשארנו בבוטושאן עד סוף המלחמה.

לאחר המלחמה הצטרפתי להכשרה לקראת עלייה ארצה. ביולי 6491 עליתי על סיפון אניית המעפילים “הגנה" בנמל בקר ביוגוסלביה. ההפלגה הייתה רצופה בתקלות טכניות רבות. במרחק לא רב מחופי הארץ נתפסה האנייה בידי הבריטים ונגררה לנמל חיפה. הועברנו למחנה עתלית, משם נשלחתי לרעננה.

התחלתי לעבוד בחקלאות, מאחר שסירבתי לקבל את הפנקס האדום, נשלחתי לעבודות שוליות.

בשנת 7691 קיבלתי 02 דונם אדמה חקלאית ושתלתי פרדס אותו טיפחתי כל השנים.

בשנת 0591 נשאתי לאישה את לאה. יש לנו שני ילדים: ורדה ורון וכן 6 נכדים ונין אחד.

. “עץ הדום הזקן" את קורות חיי תיעדתי בספר

291