זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

לקסר לאה (לילי) בת צבי ושרה שבתאי ילידת פאנצ'ו, רומניה

נולדתי בשנת 2391 בפאנצ'ו, רומניה. אבי היה נגר. מצבנו הכלכלי היה שפיר.

כבר בשנת 9391 הציקו אנשי “משמר הברזל" במדיהם הירוקים ומגפיהם השחורים והטילו פחד על היהודים. לאחר שביתנו נהרס ברעידת אדמה, נאלצנו לעבור לעיר בוטושאן שבחבל מולדובה. בעיר זו הפרנסה הייתה קשה יותר כי הייתה שם אנטישמיות. שני אחיי הגדולים נלקחו למחנה עבודה, ממנו שבו מאוחר יותר. בבוטושאן רוכזו יהודים שגורשו מכל כפרי האזור. אמנם לא חיינו בגטו, אך היה רעב. הג'וינט חילק אוכל. אסור היה לנו להתארגן בתנועות נוער.

לאחר שנכנסו הרוסים הותרה הצטרפות לתנועות נוער, אך כעבור זמן מה הקומוניסטים אסרו זאת.

למדתי בעיר בבית ספר יהודי עד עלייתי ארצה.

בשנת 7491 הצטרפתי לעליית הנוער, ללא משפחתי, ויצאתי ברכבת לנמל בורגאס בבולגריה. עליתי על סיפון אניית המעפילים “פאן יורק" שיצאה יחד עם האנייה “פאן קרסנט" בדרכן לארץ בינואר 8491. הבריטים עצרו את שתי האניות, והמעפילים הועברו לקפריסין. הבריטים אפשרו לילדים לעלות ארצה - אני נשלחתי לקיבוץ דפנה. במלחמת השחרור, בעת ההפוגה הראשונה, הוצאתי מהקיבוץ ועברתי לבית אחי בפרדס חנה. בהמשך עברתי לקיבוץ שפיים והייתי שם עד אשר הוריי הגיעו ארצה בשנת 9491.

בשנת 0591 נישאתי לבנימין לקסר. יש לנו שני ילדים: ורדה ורון וכן 6 נכדים ונין אחד.

במשך שנים הייתי מטפלת במעון של ויצ"ו.

292