זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

מגיד אילה (איגי) בת אידל ורבקה קסירר ילידת פטרושן, רומניה

נולדתי בשנת 5391 בעיר פטרושן שבטרנסילבניה, רומניה. אבי היה רפד ואמי עקרת בית. משפחתי הייתה דתית אורתודוקסית. בביתנו התגוררו גם סבתי רייזל, אחי המבוגר יותר שלמה ואחותי הצעירה. לאחר זמן החל אבי לעסוק בייצור גלידה. כאשר הייתי בת ארבע קנו לי תיק לגן, אך המלחמה פרצה והתיק נותר ללא שימוש.

כל משפחתי נלקחה למחנה הריכוז פוקלישה שבטרנסילבניה. הגברים נשלחו לעבודות כפייה, והילדים נשארו עם האמהות במחנה. אבי נלקח לעבודה במסילות הרכבת. מחנה העבודה היה בתוך אחוזה יפה שנהר עבר בה. מאותם ימים נותרה בי האהבה לכלי קריסטל ופורצלן, אותם אני אוספת עד היום. בשנת 4491 קיבל אבי רשות להוציא אותנו ממחנה העבודה ולעבור לעיר דֶוָוה, אך אנו התגוררנו מחוץ לעיר, ליד בית הקברות. ענדנו טלאי צהוב. לאימא היו מאזניים והיא שקלה תוצרת חקלאית לכפריים ובתמורה קיבלה מעט ירקות. את ארוחות הצהריים אכלנו אצל משפחות מקומיות. אני זוכרת ששמענו את רעשי ההפצצות של הרוסים וכי רצנו להתחבא מפניהן בשדות. עבור משפחתי, תום המלחמה היה באוגוסט 5491, אז יצאנו את העיר דווה ועברנו לארד. לא חזרנו לעיר הולדתי פטרושן כי כל רכושנו במקום נשדד. הייתי פעילה בתנועת ‘בני עקיבא' והצטרפתי לעליית הנוער. הייתי בקבוצה של כ-005,1 בני נוער שעלו ארצה באנייה “פאן-יורק". האניות “פאן יורק" ו"פאן קרסנט" יצאו מקונסטנצה ב-22 בדצמבר 7491 ועל סיפונן 003,51 מעפילים, מספר שיא של מעפילים באנייה באותם ימים. שם האנייה הוסב ל'קיבוץ גלויות'. האניות נשלחו לקפריסין לאחר משא ומתן עם האנגלים. ב-31 במרס 8491 הגעתי לנמל חיפה. נשלחתי לכרכור ומשם למוסד “ביתנו" ברעננה. הוריי עלו ארצה בשנת 9491.

בשנת 6591 נישאתי לאורי מגיד.

עבדתי כמנהלת חשבונות במשרד רואה חשבון.

לאורי ולי שלושה ילדים: רפאל-לוי, רבקה וכתריאל. אני סבתא לשבעה נכדים ולשני נינים.

294